השפעת העובדים הזרים על תעסוקה ושכר של עובדים ישראלים

הגירת מהגרים לא-יהודים לישראל היא תופעה חדשה יחסית אשר היקפה הואץ במהלך שני העשורים האחרונים, והיא צפויה להיות ערוץ ההגירה הדומיננטי למדינת ישראל בשל הצפי הנמוך להגעת עולים יהודים בעתיד הקרוב. ישראל הצליחה עד כה לספק את הביקוש לעובדים מיומנים באמצעות האוכלוסייה המקומית והגירת יהודים (עולים). הביקוש לעובדים בעלי מיומנויות נמוכות, בעיקר בענפי הבנייה והחקלאות, סופק לאחר מלחמת ששת הימים (1967) על ידי עובדים פלסטינים, ומתחילת שנות ה-90 גם על ידי כניסת עובדים זרים זמניים. עובדים זרים ופלסטינים מהווים נתח משמעותי בכוח העבודה הישראלי, למרות המדיניות המוצהרת להפחית את מספר העובדים הזרים. בשנת 1987 היוו עובדי השטחים כ-49% מכלל העובדים בענף הבנייה וכ-45% מכלל העובדים בחקלאות (OECD, 2010). לפיכך, ההסתמכות של ענפים אלה על עובדים לא-מקומיים הייתה משמעותית לפני כניסת העובדים הזרים ב-1991.

הדיון בנושא השפעת עובדים זרים זמניים על תעסוקת המקומיים ועל שכרם נמצא במרכז השיח הציבורי במדינות מפותחות רבות שמהוות מקור משיכה לעובדים בעלי מיומנויות נמוכות ממדינות מתפתחות. הטיעון הנפוץ ביותר נגד העסקת עובדים זרים הוא שהם פוגעים בשכר ובאפשרויות התעסוקה של המקומיים מעוטי ההשכלה, ובכך מגדילים את אי-השוויון והעוני בקרב המקומיים. טענה זו הועלתה גם בוועדות ממשלתיות שונות שדנו במדיניות תעסוקה כלפי עובדים זרים בישראל (אקשטיין, 2007, 2010).

מחקר זה אומד את השפעת העובדים הזרים והפלסטינים על תעסוקה ושכר של ישראלים מקומיים, יהודים וערבים, בקבוצות השכלה שונות ובענפי כלכלה שונים במהלך 1998–2006. תקופת המדגם כוללת גם את האינתיפאדה השנייה, שהחלה בספטמבר 2000 ומאפשרת לנו להשתמש בנתונים על סגרים מהגדה המערבית ומרצועת עזה כמשתני עזר (Instrumental variables) למספר העובדים הזרים והפלסטינים.

תוצאות האמידה בשיטת משתני העזר מצביעות כי העובדים הזרים פוגעים בשכרם של מקומיים יהודים בלבד. גידול של נקודת אחוז בחלקם של העובדים הזרים במשק ששקולה, בממוצע, לתוספת של 15,000 עובדים זרים, מובילה לירידה של 0.9% בשכרם של יהודים בעלי השכלה נמוכה (0–11 שנות לימוד). בנוסף, עלייה של נקודת אחוז בחלקם של העובדים הפלסטינים מתואמת עם ירידה של 8% בשכרם של בוגרי תיכון יהודים (בעלי 12 שנות השכלה). כמו כן, לא נמצאה עדות לירידת השכר של הישראלים (יהודים ולא-יהודים) המועסקים בענפי הבנייה והתעשייה עתירי העבודה הזרה. נהפוך הוא, קבוצה קטנה מאוד של עובדים יהודים בחקלאות מרוויחה מנוכחות העובדים הזרים במשק, שכן שכרם גדל עם מספר הזרים. אפקט זה מוגבל, שכן אחוז הישראלים המועסקים כשכירים בחקלאות עומד על כ-2%-3% בלבד מכלל המועסקים בתקופת המדגם.

לגבי השפעת הזרים על תעסוקת המקומיים, אנו מוצאים שהן עובדים זרים והן עובדים פלסטינים מורידים את סיכויי התעסוקה של המקומיים (יהודים ולא-יהודים) בענף הבנייה, וכי הפגיעה חזקה יותר אצל הלא-יהודים. בנוסף, הזרים והפלסטינים מורידים את סיכויי התעסוקה של גברים יהודים בתעשייה. כאשר מאפשרים להשפעה להשתנות בין קבוצות השכלה שונות של מקומיים נמצא שעובדים זרים פוגעים בתעסוקת מקומיים (יהודים ושאינם יהודים) בעלי השכלה נמוכה. ממצא זה יכול להעיד על זליגת (spillover) ההשפעה לכלל העובדים הישראלים בעלי השכלה נמוכה שאינם מועסקים בענפים עתירי עובדים זרים. בנוסף, העובדים הזרים משפיעים באופן שלילי גם על תעסוקת לא-יהודים בעלי 12 שנות לימוד.