הכנסה מעבודה של משקי בית: אתגרים תרחישים ומדיניות

נייר זה עוסק בשינויים שחלו בהכנסה מעבודה של משקי הבית בעשרים השנים האחרונות ובתרחישים אפשריים לשנים הבאות, ומצביע על המדיניות הנדרשת על מנת לתמוך בהמשך צמיחת המשק ובסגירת הפערים בין קבוצות האוכלוסייה.
בעשרים השנים האחרונות:

ההכנסה מעבודה של משקי הבית עלתה בכל קבוצות האוכלוסייה והפער בין הקבוצות הצטמצם, אך הוא עדיין משמעותי; נכון ל-2021 ההכנסה של משקי הבית החרדים (ראש משק הבית בגילי 25–44) היא כמחצית משל היהודים הלא-חרדים ושל משקי הבית הערבים – כ-60 אחוז.
הפער הוא תוצאה של שיעורי התעסוקה הנמוכים של הנשים הערביות והגברים החרדים, ושל איכות התעסוקה (השכר) הנמוכה של גברים ערבים וחרדים ונשים ערביות. כל אלו מושפעים באופן חזק מרמת ההשכלה.
שיעור הזוגות שבהם שני בני הזוג מועסקים עלה ביותר מפי שניים עבור משקי בית ערבים וחרדים, אבל הוא עדיין כמחצית מזה של זוגות יהודים לא-חרדים.
גידול בשיעור בעלי השכלה על-תיכונית (אקדמית או לא-אקדמית), אך הפערים עדיין גדולים – גברים ערבים פחות ממחצית מיהודים לא-חרדים, חרדים כשליש, וערביות כ-60% מיהודיות לא-חרדיות.
העלייה בהכנסת משקי הבית, בתעסוקה ובשכר של המועסקים היא תוצאה של מדיניות ממשלתית מקיפה, עקבית ומתמשכת שהחלה ב-2003 ופעלה להגדלת התמריצים לעבודה ולעידוד השכלה, תוך התמקדות בבעלי הכנסות נמוכות ומשפחות מרובות ילדים.

תרחישים אפשריים לשינויים בתעסוקה ובהשכלה בעתיד, והשפעתם על ההכנסה מעבודה (שהיא קירוב להשפעה על התוצר והצמיחה):

שינוי דמוגרפי בהתפלגות האוכלוסיה -> ירידה של 5% בהכנסה מעבודה של משקי הבית, אתגר רציני לצמיחת המשק.
סגירת פערים בשיעור התעסוקה בתוך כל רמת השכלה -> עלייה של 1% בהכנסה מעבודה של משקי הבית, סגירה של רבע עד שליש מפערי ההכנסה.
סגירת פערים בהשכלה -> עלייה של 3% בסך ההכנסה מעבודה, סגירה של שליש עד מחצית מהפער.
סגירת פערים בהשכלה ובתעסוקה בתוך כל רמת השכלה -> עלייה של 8% בסך ההכנסה מעבודה, סגירה של יותר ממחצית מהפער בין ערבים ליהודים לא-חרדים ו-80% מהפער בין חרדים ליהודים לא-חרדים; סביר שזו הערכת חסר וההשפעה האמיתית תגדיל את ההכנסה של משקי בית אף יותר.
עבור משקי הבית הערבים התרומה של הנשים והגברים לעלייה בהכנסה מעבודה היא דומה, בעוד שעבור משקי הבית החרדים כמעט כל העלייה בהכנסה מעבודה מגיעה מהגברים.
למשקי הבית הערבים הפערים אל מול משקי הבית היהודים הלא-חרדים מוסברים במידה דומה על ידי שיעור התעסוקה בתוך כל רמת השכלה ועל ידי רמת ההשכלה, בעוד שעבור משקי הבית החרדים חלק גדול יותר מהפער נובע מההבדלים ברמת ההשכלה.

המדיניות הנדרשת:

חשיבות גבוהה מתמיד לקיצוץ תקציבים שאינם תומכי צמיחה ונקיטת צעדים לעידוד תעסוקה והשכלה – כלי מרכזי להתמודדות עם המשבר הביטחוני והכלכלי ועם העלייה הצפויה בהוצאות הממשלה.
אם תינקט מדיניות מתאימה המגמות החיוביות יכולות להמשיך; היעדרה – ובייחוד יישום תמריצים שליליים לתעסוקה ולהשכלה – עלולים לעצור את המגמות הנוכחיות ואף להסיט אותן לאחור.
על מנת לצמצם את הפערים ולהגדיל את הצמיחה חשוב ליישם גם אמצעי מדיניות שיעלו את רמת ההשכלה של האוכלוסייה, ולא להתמקד באמצעים שמשפיעים על התעסוקה בלבד.
בחברה הערבית נדרשים צעדי מדיניות הן עבור גברים והן עבור נשים, בעוד שבחברה החרדית המדיניות צריכה להתמקד בגברים.
השקעה בתעסוקה ובהון אנושי באמצעות הקניית כישורי תעסוקה ותמריצים, ובייחוד:

o שיפור איכות החינוך – הכנת כל התלמידים להשתלבות בהשכלה על-תיכונית ובתעסוקה, תמריצים ותקצוב ללימודי עברית, אנגלית, מתמטיקה וכישורים דיגיטליים.
o השלמת פערים בכישורי בסיס והקניית כישורים רכים במערכת החינוך ובמסגרות על-תיכוניות עבור אוכלוסיות שמסיימות את מערכת החינוך ללא כישורים אלו, כולל במוסדות לימוד חרדיים.
o שיפור איכות ההכשרות המקצועיות והטכנולוגיות העל-תיכוניות והרחבת היקף ומגוון ההכשרות הטכנולוגיות והמקצועיות לחברה הערבית והחרדית, כולל לימודי הנדסאים במסגרת הישיבות.
o קיצוץ קצבאות שאינן מותנות בתעסוקה ובמיצוי כושר השתכרות.
o שילוב הגברים החרדים בשירות צבאי בהסכמה, ובניית ערוצי שירות אזרחי לחברה החרדית ולחברה הערבית.

יישום מכלול הצעדים הללו יביא לעלייה בהשכלה ובתעסוקה ועל כן גם להעלאת ההכנסה מעבודה של משקי הבית ולשיפור באיכות התעסוקה (השכר והפריון), ובכך יתרום לצמיחה מכלילה, מוביליות חברתית וצמצום העוני.