התעסוקה בהייטק - מקורותיה ואפשרויות הרחבתה

מחקר זה בוחן שינויים בסביבה הכלכלית אשר עשויים להגדיל את שיעור העובדים בסקטור טכנולוגיית העילית בישראל, המהווים כרגע כ-9% מעובדי המגזר העסקי, ל-12%. במידה שתפוקתם הממוצעת של עובדי ההייטק תמשיך להיות כפולה מזאת של עמיתיהם בשאר ענפי המשק, הגדלה זאת בשיעור המועסקים בהייטק תגדיל את התוצר העסקי ב-5% בקירוב ואת התוצר המקומי בכ-3%, וזאת בהנחה שמגזר ההייטק אכן יקלוט את העובדים הנוספים. בהתאם, במטרה לבחון מנגנונים שעשויים להגדיל את היקף התעסוקה בהייטק המחקר מתמקד במאפייני העובדים בענפי ההייטק ובשאר ענפי המשק בקבוצות גיל ובקבוצות אוכלוסייה שונות.

ניתוח מאפייני העובדים בענפי ההייטק והשוואתם למועסקים בענפים אחרים התבסס על קובץ נתונים של הלמ"ס הכולל משתני רקע דמוגרפיים, הכשרה והשכלה, תעסוקה ושכר של ילידי 1978–1985. מהנתונים בקובץ עולה כי 96% מהמועסקים בהייטק באים מהמגזר היהודי שאינו חרדי, שמשקלו באוכלוסייה הוא פחות מ-75%. בקרב המועסקים בהייטק, שיעור הגברים היהודים הלא-חרדים הוא 63%, כמעט כפול מזה של הנשים היהודיות הלא-חרדיות, 33%.

המחקר מעלה שתוספת של 40% בעשר השנים הבאות בשיעור בוגרי ה-STEM, מ-11% ל-16%, בקרב הדור הצעיר לבדה תעלה את שיעור המועסקים בהייטק ב-1.9 נקודות אחוז, כאשר רוב התוספת מגיע מקבוצת הגברים היהודים. תחזית לתוספת כזאת היא שמרנית יחסית לאור העובדה שהיעד הלאומי של העלאת מספר בוגרי STEM ב-40% צפוי להיות מושג תוך חמש שנים בלבד (2017–2022).

העלאת שיעור הנבחנים בבגרות במתמטיקה ברמה מוגברת של 5 יחידות בכ-20% תתבטא בהעלאת שיעור המועסקים בהייטק במגזר העסקי בתוספת של 0.7 נקודות אחוז. תוספת זאת נובעת ברובה הגדול מהמגזר היהודי באופן כמעט שוויוני בין גברים ונשים. המחקר מצא השפעה מוגבלת של העלאת פערי השכר בין תעסוקה בהייטק לתעסוקה בענפים אחרים ב-1,000 ש"ח לחודש (כ-10% מפערי השכר הממוצעים במדגם) על שיעור העובדים בהייטק. עם זאת, בגלל מגבלות נתונים סביר שממצאי המחקר אינם משקפים באופן מלא את השפעת השכר על שיעור הנבחנים בבגרות מדעית ברמה מוגברת ושיעור לומדי מקצועות ה-STEM.

ממצאי המחקר מצביעים על האפקטיביות של מדיניות העלאת שיעור הנבחנים בחמש יחידות מתמטיקה ושיעור לומדי מקצועות ה-STEM בהעלאת שיעור המועסקים בהייטק ותומכים בחיזוקה. כמו כן המחקר מזהה את אוכלוסיות הנשים היהודיות, הערבים והחרדים כמקור פוטנציאלי להעלאה נוספת של התעסוקה בהייטק.

נייר זה נכתב לפני פרוץ משבר הקורונה, ואינו מכיל התייחסות להשפעותיו האפשריות על ענף ההייטק.