התשואה לידע בשפה העברית בחברה הערבית: חסמים ברכישת השפה והדרכים להסרתם

נייר מדיניות זה הוא המשך לסדרת ניירות של התוכנית למדיניות כלכלית של החברה הערבית בנושא חסמים לנגישות לרכישת הון אנושי בחברה הערבית בישראל והכלים היעילים ביותר להסרתם, בשיתוף אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. במחקר הנוכחי אנו מתמקדים בבקיאות בשפה העברית, שהיא אחת המיומנויות הבסיסיות אך החשובות והקריטיות להשתלבות בשוק העבודה ולהצלחה באקדמיה בישראל, כפי שנמצא במחקר קודם אשר בחן את ההשפעה של השליטה בשפה העברית בסיום התיכון בקרב נשים מוסלמיות על התעסוקה והשכר שלהן בגילי העבודה העיקריים.

המחקר המוצג בנייר זה מתמקד בתשואה לידע בשפה העברית בשוק העבודה בקרב נשים וגברים בחברה הערבית ובחסמים לרכישת השפה העברית במערכת החינוך. מניתוח הנתונים עולה כי רמת הבקיאות בעברית של שיעור גדול מהאוכלוסייה הערבית נמוכה מאוד, וכן קיימים פערים מגדריים משמעותיים לטובת הגברים, אשר מצטמצמים עם העלייה בהשכלה. רמת הבקיאות בעברית נמצאה מתואמת חיובית עם סיכויי ההשתלבות וההצלחה באקדמיה של בוגרי תיכון, וכן עם סיכויי התעסוקה וגובה השכר של גברים ונשים בגילי העבודה העיקריים, כאשר המתאם חזק יותר עם סיכויי התעסוקה של הנשים ועם השכר של הגברים. שיפור רמת הבקיאות בעברית לגבוהה ביותר מתואם עם עלייה של למעלה ממיליארד ש"ח בתוצר השנתי.

בחינה מעמיקה של הוראת העברית במערכת החינוך הערבית מעלה חסמים משמעותיים הפוגעים ביכולת ובמוטיבציה של התלמידים הערבים ללמוד את השפה. על כן, אנו ממליצים על שורת צעדים לשיפור רמת הבקיאות בשפה העברית, החל מגיל צעיר, בשלב הלימודים במערכת החינוך, מתוך חזון להביא לשיפור משמעותי של רמת העברית כך שלא תהווה חסם בשוק העבודה ובאקדמיה. בראש ההמלצות – הפרדה של לימודי העברית לשתי רמות, חובה והרחבה, החל מתחילת התיכון, בדומה לאנגלית ומתמטיקה, והתאמת התוכן הפדגוגי:

3 יחידות לימוד - הרמה הנדרשת בכניסה לשוק העבודה ולניהול שיחה יומיומית.

5 יחידות לימוד - הרמה הנדרשת באקדמיה ולניהול שיח מקצועי.

היעדים לשיעור הבוגרים בכל רמת לימוד: לפחות 90% מבוגרי מערכת החינוך הערבי ייבחנו ב-3 יח"ל ומחציתם ירחיבו ל-5 יח"ל. יש לשלב יעדים אלה בתוכנית מקיפה ללימודי העברית לאורך כל שנות הלימוד במערכת החינוך. כמו כן אנו ממליצים להתאים את התוכן הפדגוגי לחברה הערבית לשם יצירת הזדהות ולעידוד הרצון ללימוד השפה, לפתח תכנים וכלים דיגיטליים לסיוע בלימוד השפה, ולהגביר את החשיפה לעברית באמצעות שילוב מורים דוברי עברית ברמת שפת אם במערכת החינוך הערבי, שילוב מרצים אורחים ומתנדבים דוברי עברית בתוכנית הלימודים השוטפת ופעילויות בחינוך הלא-פורמלי בשיתוף תלמידים ממערכת החינוך העברי בהדרכת מדריכים דוברי עברית ברמת שפת אם.

לצד ההמלצות למערכת החינוך, אנו ממליצים על השקעת משאבים לשיפור רמת הבקיאות בעברית בקרב המבוגרים בחברה הערבית באמצעות קורסים והכשרות ללימוד עברית המותאמים לצרכים בשוק העבודה.