המשבר כהזדמנות: מדיניות תעסוקה והון אנושי

מגפת הקורונה והמשבר הכלכלי שבעקבותיה החזירו את שוק העבודה בישראל כעשר שנים לאחור, כאשר שיעור התעסוקה האפקטיבי בגילאי 25–64 נכון לאפריל 2021 הוא כ-73%, דומה לזה שהיה ב-2011. הפגיעה בתעסוקה אינה אחידה ומרוכזת בעיקרה בעובדים בעלי כישורים נמוכים ושכר נמוך, והתמשכות חוסר התעסוקה גם לאחר סיום המשבר הבריאותי עלולה להביא לכך שעובדים רבים, ובמיוחד באוכלוסיות נעדרות השכלה וכישורים, ייפלטו משוק העבודה גם לטווח הארוך. המשבר חידד והעצים את שני אתגרי התעסוקה המשמעותיים העומדים בפני המשק: קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים, בעיקר גברים חרדים, נשים ערביות ובשנים האחרונות גם גברים ערבים; ופריון ושכר נמוכים, בעיקר בקרב פרטים שאינם פונים ללימודים אקדמיים. על כן דרושה למשק בדחיפות מדיניות לתעסוקה והון אנושי הכוללת קביעת יעדים, בניית תוכניות תעסוקה הכוללות אבחון, הכוון והשמה להיקף רחב של משתתפים, יישום רפורמה מקיפה במערכת ההכשרה המקצועית על פי המתווה של וועדת תעסוקה 2030 והרחבת היקף המשתתפים בהכשרות מקצועיות, והקמת משרד תעסוקה.