האם ההייטק יכול לצמוח ל-12% מהמועסקים במשק?

מחקר זה, שנערך על ידי מכון אהרן בשיתוף Start-up Nation Central, שואל את השאלה הבאה: האם צמיחת סקטור ההייטק הישראלי מ-9% מסך העובדים בכלכלה הישראלית ל-12% עד 2030 אפשרית? שאלה זאת אינה רטורית. למעשה, אם לא נצליח להצמיח את סקטור ההייטק, אנו מסתכנים שהוא יקטן בעקבות התחרות החזקה המגיעה ממרכזי חדשנות המתעוררים וצומחים במהירות ברחבי העולם, ובמיוחד בארה"ב. בכדי להשיג מטרה זו, חייבים לפתח אסטרטגיה מתואמת וליישמה בהובלת הממשלה, בשיתוף עם התעשייה, האקדמיה והמגזר השלישי. המחקר אינו דן באסטרטגיה זו, אלא בוחן האם במדינת ישראל קיים ההון האנושי הנחוץ בכדי לתמוך בצמיחה כזו. התשובה היא חיובית, אך בתנאי שהמגמות החיוביות בתחום פיתוח ההון האנושי של השנים האחרונות תמשכנה ותתעצמנה.

נייר המדיניות מתחיל בתיאור שתי הכלכלות בישראל: הכלכלה המסורתית, המעסיקה באופן יחסי מעט אנשים בתפקידי פיתוח – עבור כל עובד בתפקיד כזה ישנם 15 עובדים בתפקידים אחרים. לצידה ישנו הסקטור הטכנולוגי, שבו רוב המועסקים נמצאים בתפקידי פיתוח – כאשר לכל עובד בתפקיד זה ישנם 0.7 עובדים בתפקידים אחרים.

היות שסקטור ההייטק הישראלי הוא המוביל בעולם בחלקו מתוך הכלכלה המקומית, ניתן היה להניח כי שיעורי בוגרי מקצועות ה-STEM ו"מקצועות הייטק" במערכת החינוך הישראלית הם מהגבוהים בעולם.  נייר זה מראה כי זה אינו המצב. יתרה מכך, ב-2016 רק 19% מהסטודנטים בתארים מתקדמים השתייכו ללימודי STEM, בהשוואה ל-24% במדינות הסמן, אשר הגיעו אף ל-31% בדרום קוריאה ו-30% בפינלנד.  בדומה לכך, ב-2016 רק 6% מהסטודנטים הישראלים למדו את ליבת "מקצועות הייטק",  שלהם קיים ביקוש גבוה ביותר בשוק העבודה, בהשוואה ל-7% במדינות הסמן, ולכמעט 10% מהסטודנטים באירלנד ובריטניה. אי לכך הנייר מראה שעל מנת שההייטק יגיע ל-12% מהמועסקים, מספר הסטודנטים הלומדים את "מקצועות הייטק" חייב לצמוח ב-7% לשנה מ-2017 עד 2030. חלק מהותי מצמיחה זו כבר נרשם הודות לתוכניות ממשלתיות אשר העלו את מספר הסטודנטים ב"מקצועות הייטק" מעל ל-40% יחסית ל-2016. מגמה זו חייבת להימשך בעשור הקרוב, תוך שהיא מלווה במאמצים לשמר את היחס בין העובדים הלא-טכנולוגיים בהייטק ברמות השכר הגבוהות לבין העובדים הטכנולוגיים. להערכתנו, המשק יתקשה להגיע לכ-12% אם רוב עובדי הפיתוח יעבדו במרכזי פיתוח.

מכיוון שחלק משמעותי מבוגרי מקצועות ה-STEM לא יצטרפו לסקטור ההייטק, ובשאר כלכלת המשק כפי שהיא פועלת כיום אין מספיק תפקידים ברמות שכר גבוהות עבורם, עלול להיווצר עודף היצע כוח אדם מיומן. בוגרים אלה יצטרכו לעבוד בתפקידים הדורשים מיומנות נמוכה יותר, לעבור הכשרה בכדי להצטרף להייטק או לעזוב את המדינה, כפי שקורה במקרים רבים של אנשי מקצוע מיומנים (כגון בתחום מדעי החיים) שאינם יכולים למצוא משרות מתאימות בישראל. אף אחת מתוצאות אלה אינה רצויה, לכן חייבים ליצור תמריצים לבחירת תחומי המקצוע "הדרושים" עבור סטודנטים פוטנציאליים, ולספק להם ייעוץ לפני מעמד הבחירה במקצוע הנלמד.

הכשרה והכוונה מחדש הינה אופציה מועדפת: הנייר מראה כי אנשים העוברים מההייטק לסקטורים אחרים הם בעיקר ברמות שכר בינוניות, והם שומרים על רמת השכר במעבר. מאידך גיסא, אנשים העוברים אל ההייטק מענפים אחרים נמצאים בעיקרם ברמות שכר נמוכות (כנראה כאשר הם מבינים שעשו טעות בבחירת מקצוע), ויותר ממכפילים את שכרם לאחר המעבר להייטק. עדיף היה כמובן שהם היו לומדים את המקצוע המועדף מלכתחילה.