התועלת הכלכלית בהעסקת עובדים מבוגרים

הגיל הממוצע של האוכלוסייה בישראל, כמו ברוב ארצות OECD, עולה בהדרגה. חלקה היחסי של קבוצת גילאי 55–64 עולה והגיע בשנת 2019 לכחמישית מכלל האוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים (25–64). בנייר מדיניות זה, המבוסס על מחקר שנערך במשותף עם ג'וינט-אש"ל, נעשה שימוש בנתוני למ"ס ובנתונים בינלאומיים על מנת לבחון את המשמעויות הכלכליות של תעסוקת מבוגרים במדינת ישראל ואת ההשלכות של [אי] תעסוקה על הזדקנות בריאה של האוכלוסייה, על הפרט ועל המשק. מסקירת מחקרים בינלאומיים עולה כי למצבים תעסוקתיים שונים (תעסוקה, אבטלה, פרישה) יש השפעה על הפרט ועל המשק.

המחקר מלמד כי עבודה היא סביבה חשובה המעצבת את תהליכי ההזדקנות במהלך שנות הבגרות. הארכת שנות העבודה ודחיית היציאה לפנסיה מאפשרת להמשיך לחסוך לפנסיה, להגדיל את החיסכון הפנסיוני וכך גם את הביטחון הכלכלי בעתיד. מחקרים מראים כי לעבודה עוד השפעות מיטיבות על הפרט, למשל תחושת תועלת וקשרים חברתיים. בגילים מבוגרים נמצאה העבודה בשכר כמשמעותית, ונמצאו בעקביות קשרים ישירים בין תעסוקה לשביעות רצון מהחיים והעלאת תחושת הרווחה (Well-being) של העובדים. לגבי ההשפעה על הבריאות, המחקרים מציגים ממצאים סותרים לגבי ההשפעה של תעסוקה והארכת שנות עבודה על הבריאות. חלקם טוענים כי התעסוקה תורמת לבריאות טובה וכן ממתנת שינויים בריאותיים שקורים עם העלייה בגיל, זאת לצד מחקרים שמצאו כי תעסוקה בגילים מבוגרים פוגעת בבריאות, ומקצרת את תוחלת החיים. בגלל הממצאים הסותרים, קשה לקבוע האם עבודה משפרת את המצב הבריאותי של הפרט או פוגעת בו. עם זאת יש לזכור כי לפעמים לסוג העבודה (פיזית / לא פיזית) יש השפעה, וגם העובדה שמשתנה הבריאות הוא אנדוגני מקשה על הבנת הסיבתיות והקשר.

העסקת עובדים מבוגרים לא רק נותנת מענה לביקוש לעובדים שקיים במגזר הפרטי; העסקת עובדים מבוגרים שנים ארוכות יותר מייצרת מגוון יתרונות מקרו-כלכליים וחברתיים. כך, הארכת שנות העבודה והמשך החיסכון לפנסיה מהווה יתרון מבחינת המשק, שכן אנשים עובדים אינם נסמכים על קצבאות (זקנה / אבטלה / השלמת הכנסה / פנסיה), ולפעמים גם ממשיכים לשלם מיסים. המשך תעסוקה גם מרחיב את בסיס המס ומגדיל את הכנסות הממשלה.

תעסוקת מבוגרים היא לא רק צורך של העובדים ושל המשק; לעיתים מדובר גם בצורך של המעסיקים. עובדים מבוגרים הם פעמים רבות כוח אדם מבוקש בזכות הידע, המיומנויות והמומחיות שצברו בתחום עיסוקם, ולכן הביקוש להם גבוה. בתחומים מסוימים (למשל תעשייה), הביקוש לעובדים מבוגרים מיומנים יישאר גבוה בהתחשב בכך שיש פחות עובדים צעירים יותר שיחליפו אותם. הארכת שנות עבודה תורמת לפריון הארגונים במשק בזכות שימוש טוב יותר וארוך יותר במיומנויות וביכולות של העובדים המבוגרים.

תמונת המצב היום בישראל מלמדת כי יש מגמת עלייה בשיעורי התעסוקה בשוק העבודה של גברים ונשים מבוגרים, אם כי גברים ונשים בישראל נמצאים במקום נמוך יחסית למדינות הסמן. שיעורי התעסוקה של גברים בגילים 55–59 בישראל נמוכים יחסית למדינות הסמן. בקרב נשים בגילים 55–59 ניכרת מגמת עלייה בשיעורי ההשתתפות בשני העשורים האחרונים בישראל ובמדינות הסמן, וכן ניכר כי נשים ישראליות מועסקות בשיעורים נמוכים יותר בהשוואה לדנמרק, הולנד, פינלנד ושוודיה. יש לציין כי בגילים 65–69 שיעורי התעסוקה בישראל לגברים ולנשים גבוהים ממדינות ההשוואה, ונחשבים גבוהים בקנה מידה עולמי. ניתן להסביר את שיעורי הפרישה המאוחרת בישראל בשיעור הגבוה של אנשים ללא תכניות פנסיה (כגון מהגרים), יחד עם קצבת זקנה נמוכה יחסית, חוק פנסיה חובה לעובדים שכירים שנחקק רק בשנת 2008, ועלייה בגיל הפרישה הרשמי החל משנת 2004.

על מנת לאמוד את הערך הכלכלי של תעסוקת מבוגרים ניתחנו תועלות כמו עלייה בתוצר, ירידה בהוצאות בריאות, עלייה בחיסכון הפנסיוני וירידה בתשלומי קצבאות.

חישוב העלייה בתוצר מראה כי על פי שכר מינימום של 30 ש"ח, עלייה של 1% במספר המועסקים במשרה מלאה בכל קבוצת גיל (בני 45 עד 75+) תוביל לעלייה בתוצר של כ-750 מיליון ש"ח לשנה. ניתוח המשך מפורט יותר ומודל אקונומטרי לאמידת התעסוקה והשכר מראה את ההבדל בתוספת לתוצר לפי מגזר, מגדר, רמת השכלה ועוד.

הוצאות ברמת המשק על קצבאות זקנה צפויות לרדת עם הארכת שנות העבודה. על פי אומדן שביצענו, עלייה של 1% במספר המועסקים בגילים הרלוונטיים פירושה ירידה של כ-75 מיליון ש"ח בתשלומים של קצבאות זקנה.

לגבי הוצאות בריאות וחלוקתן בין עובדים ולא עובדים, לאחר ניתוח נתונים מקובצי למ"ס לא הגענו לתוצאות חד-משמעיות לגבי פערים בהוצאות בין עובדים ללא עובדים, ולא נמצאו הבדלים מובהקים בין הוצאות הבריאות של שתי הקבוצות.

ברמת משק הבית, ניתוח התועלת של עלייה בקצבה הפנסיונית של משק הבית מלמד כי דחיית היציאה לפנסיה והארכת שנות העבודה מעלה את החיסכון הפנסיוני ולכן נושאת תועלת פיננסית עבור משקי הבית. על כל שנת דחייה של פרישה מעבודה תעלה הקצבה הפנסיונית ביותר מ-6%.

ניתוחי המשך מדדו את ההשפעה של שינוי תמריצי מיסוי על היצע העבודה של עובדים מבוגרים והתרומה למשק. לאור השפעה זו, ההמלצה הראשונה והעיקרית היא להקטין את המיסוי על עבודה בגילים מבוגרים כך שפרישה לפנסיה תהיה פחות כדאית כלכלית מכפי שהיא כיום, והישארות בשוק העבודה תשתלם לאלו שיבחרו בכך.

המלצות נוספות מתייחסות לעידוד מעסיקים להעסיק מבוגרים באמצעות תו ידידותי לגיל (להלן) ואכיפת חוקים נגד אפליה, וכן עידוד עובדים באמצעות הכשרות מקצועיות מתאימות (בעדיפות להשתתפות העובד ו/או המעסיק בעלות ההכשרה) ופתיחת מסלולי יזמות למבוגרים שמתאימים לכך. במיוחד יש לבנות תכניות המתמרצות תעסוקה מרבית ואיכותית, מבוססות על צעדים עם עלות נמוכה ומתמקדות בכשלי השוק של מידע על משרות מתאימות, יכולות תעסוקה חסרות ונגישות מוגבלת לשוק העבודה.