האתגר הדיגיטלי בחינוך הערבי: לקחים ממשבר הקורונה

כלים דיגיטליים הולכים ותופסים מקום נרחב יותר בתחומים מגוונים בחיי היומיום וכן בשוק העבודה, וכתוצאה מכך גם בהשכלה הגבוהה ובהכשרות המקצועיות. מכאן שלצורך השתלבות מוצלחת בשוק העבודה ובהשכלה הגבוהה והמקצועית, כמו גם לצורך ביצוע פעולות יומיומיות, נדרשת רמה הולכת ועולה של מיומנויות תקשוב (מיומנויות כגון תפעול מחשב, ביצוע פעולות ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת). בנייר מדיניות זה נבחן את יכולתה של מערכת החינוך הערבית להקנות לתלמידיה מיומנויות תקשוב ואת הפערים בהשוואה למערכת החינוך העברית.

משבר הקורונה אילץ את מערכת החינוך לעבור באופן מיידי ללמידה מרחוק, תוך שימוש בכלים דיגיטליים, וחשף את הרמה הנמוכה בחינוך הערבי בכל הקשור למיומנויות תקשוב, הוראה ולמידה באמצעות כלים דיגיטליים. מסקירת הנתונים עולה כי רמת מיומנויות התקשוב בחברה הערבית בקרב התלמידים והוריהם, וכן בקרב המורים, נמוכה בהשוואה לרמת המיומנויות בחברה היהודית. כמו כן, קיימים פערים בזמינות תשתית דיגיטלית במשקי הבית הערביים, ובאיכות התשתית מבחינת מהירות גלישה ויציבות הרשת. פערים אלו, שהקשו במהלך משבר הקורונה על יישום מוצלח של ההוראה והלמידה מרחוק, צפויים להקשות גם בשגרה על רכישת מיומנויות התקשוב, שבעקבות משבר הקורונה, המעבר הנרחב לעבודה מרחוק והלימודים מרחוק גם בהשכלה הגבוהה נדרשות כיום יותר מבעבר.

יחד עם הקשיים שנערמו על מערכת החינוך, משבר הקורונה סיפק כר פורה של הזדמנויות להרחבת השימוש באמצעים דיגיטליים כחלק מתוכנית הלימודים, הן לשם שמירה על שגרת הלימודים והן לשם הקניית מיומנויות תקשוב; להטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) כדוגמת מאגרי מידע ועזרי לימוד הזמינים מרחוק; ולצמצום פערים בזמינות מורים מקצועיים ובגיוון מגמות לימוד (בתיכונים לדוגמה). מערך ההוראה והלמידה מרחוק התרחב ואף יושם בעת השבתת הלימודים במערכת החינוך בזמן החירום הביטחוני ב-2021, בניגוד לזמני חירום בעבר שבהם הושבתו הלימודים לחלוטין באזורי העימות. מכאן שיישום מוצלח של ההוראה והלמידה באמצעות כלים דיגיטליים, לרבות מרחוק, הינו הכרחי לשם מניעה של העמקת הפערים בין החינוך הערבי לעברי הן בזמני שגרה כחלק מהקניית מיומנויות בסיס חיוניות, והן בעיתות חירום שבהן מערכת החינוך מושבתת.

לאור הנתונים המוצגים במחקר זה, על מנת לצמצם את הפערים הדיגיטליים בין החינוך הערבי לעברי אנו ממליצים על הקמת מערך תמיכה מקיף שיכלול: (1) הקמת מרכזי למידה מתוקשבים כמענה לפער בתשתית הביתית; (2) חיזוק המערך של תמיכת התקשוב ברמת בית הספר למענה גם לתלמידים ולהורים; (3) שיפור מיומנויות התקשוב של המורים ומיומנויות ההוראה באמצעות כלים דיגיטליים; (4) הכללת תכנים להקניית מיומנויות מחשב כחלק מתוכנית הלימודים הסדירה, בשיעורים ייעודיים וכחלק ממערכי השיעורים בכל מקצועות הלימוד; (5) שילוב הוראה מעורבת (היברידית); (6) חוגי העשרה כחלק מהחינוך הבלתי פורמלי בנושאים טכנולוגיים ודיגיטליים; (7) שיפור מיומנויות תקשוב בסיסיות להורים בתיווך בית הספר; ו-(8) שיפור איכות ההוראה וגיוון מקצועות הלימוד באמצעות הכללת תכנים מקוונים והוראה מרחוק. כמו כן אנו ממליצים על הכשרות מקצועיות לבוגרים הצעירים שסיימו את הלימודים במערכת החינוך וחסרים את הכלים הדיגיטליים הבסיסיים.

יישום המלצות אלו דורש הקצאת משאבים לצמצום פערי מיומנויות התקשוב והלמידה מרחוק בחברה הערבית, הן לצורך הלמידה מרחוק בטווח הקצר והן לצורך ההכנה לחיים הבוגרים בטווח הארוך. הקצאה זו יכולה להיות באמצעות תוספת תקציב המיועד למטרה זו, או לחלופין באמצעות חלוקת משאבים יעילה יותר במסגרת התקציב הקיים.