אסטרטגיית קידום השימוש הדיגיטלי (ICT) בישראל: קביעת סדרי עדיפויות

המחקרים הכלכליים מראים את התשואה הכלכלית הגבוהה להשקעה ציבורית ופרטית במערכות דיגיטליות. צבר ההשקעה הציבורית והפרטית במערכות דיגיטליות בישראל הוא נמוך, ויש לו תרומה שלילית ברורה לרמת הפריון לשעת עבודה של עובד ישראלי לעומת מדינות הסמן. במחקר שנערך במכון אהרן נבחנו הגורמים לפער בתוצר לשעת עבודה בין ישראל למדינות הסמן, ונמצא כי ישראל נמצאת בפיגור בכל גורמי הייצור במשק. כך למשל, מלאי ההון ICT (Information and Communications Technology) הציבורי בענף מנהל ציבורי נמוך בישראל ב-19% מזה שבמדינות הסמן, והוא מהווה 1% מפער הפריון בין ישראל למדינות הסמן, שהם 0.3 דולר לשעת עבודה, כלומר הפיגור של ישראל בהשקעה ב-ICT פוגע בתוצר. צמצום הפער עד 2030 דורש גידול של ההשקעה הציבורית מ-0.20% תוצר ל-0.34%. כלומר, בשנת 2023 יש להשקיע כ-3.7 מיליארד שקלים ולהגדיל את ההשקעה בהדרגה עד 4.9 מיליארד שקלים בשנת 2030. סגירתו של הפער במלאי ההון ICT צפויה להעלות את התוצר בכ-7.3 מיליארד שקל בשנה.

מטרת המחקר הנוכחי היא לקבוע סדרי עדיפויות לקידום טרנספורמציה דיגיטלית, זאת על מנת לתת לממשלה כלים לבחור את הפרויקטים בעלי היעילות והתועלת הגבוהות למשק. כדי לעשות זאת השתמשנו בכמה כלים: הראשון הוא פירוק פער פריון העבודה והשוואה למדינות מובילות. מתוך פירוק זה זיהינו את התחומים שבהם ישראל מציגה פער מול מדינות הסמן ונדרשת מדיניות ממשלתית לסגירת הפער. הכלי השני הוא מדדי Going Digital, ששימשו כדי לבחון את הפערים בין ישראל ומדינות הסמן ולאבחן את הנושאים שבהם נדרשת תשומת לב ממשלתית על מנת לסגור את הפער. מדדי Going Digital שימשו גם כדי לאמוד רגרסיות שבהן המשתנה התלוי היה תוצר לנפש והמדדים השונים שימשו כמשתנים מסבירים. הרגרסיות אפשרו לאתר את המדדים שהקשר בינם לבין תוצר לנפש מובהק סטטיסטית, מה שיכול ללמד על קשר חיובי לצמיחה כלכלית ותועלת מקרו-כלכלית. הכלי השלישי הוא ניתוח מפות הדרכים של מדינות מובילות בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית ובניית סדר עדיפויות לפי ההתאמה לשלבי הפעולה שננקטו במדינות האלו.

לאור הניתוח בכלים אלו אנו ממליצים לשים בראש סדר העדיפויות את הגורמים הבאים שתרומתם המקרו-כלכלית לפריון ולצמיחה משמעותית ביותר: (1) צמצום בירוקרטיה ורגולציה, (2) תעסוקה והון אנושי, (3) מערכות תחבורה, ו-(4) תשתיות רוחב. כך, קידום השימוש הדיגיטלי יתרום להעלאת הפריון והצמיחה, צמצום העוני, והובלת המשק הישראלי לרמתן של המדינות המובילות לקראת 2030.