אסטרטגיה לצמיחת המשק 2019

צמיחת התוצר במשק בעשור האחרון נבעה ברובה הגדול מהעלייה בשיעורי התעסוקה במשק, בעוד שקצב צמיחת הפריון נמוך מאוד. שיעורי התעסוקה לא יוכלו להמשיך ולצמוח בקצב דומה בעתיד, עקב הרוויה הצפויה בשיעורי התעסוקה של יהודים לא-חרדים. גם הגעה ליעדים האופטימיים של שיעור התעסוקה במגזרים בעלי השתתפות נמוכה לא תמנע ירידה משמעותית בקצב צמיחת התוצר, עד ל-2.3 אחוזים לשנה בלבד. רמת החיים בישראל, כפי שהיא מיוצגת ברמת התוצר לנפש, אינה מצליחה להדביק את רמת החיים במדינות המובילות, והפער נותר בעינו כבר יותר מ-40 שנה. ללא רפורמות להעלאת הפריון, מצבה היחסי של ישראל צפוי עוד להתדרדר.

ניתוח מקרו-כלכלי של מקורות פער הפריון בין ישראל לבין קבוצת מדינות מובילות ("מדינות הסמן") מעלה שלושה גורמים מרכזיים לפער הנמצאים באחריות הממשלה: (1) רמה נמוכה של הון ציבורי, ובפרט תשתיות תחבורה ו-ICT (Information and Communications Technology); (2) מחסור בהון אנושי, בעיקר של אותם פרטים שאינם פונים ללימודים אקדמיים; (3) נטל רגולטורי ובירוקרטי כבד על המגזר העסקי.

מטרת נייר מדיניות זה היא להציע אסטרטגיה כלכלית מקיפה למשק הישראלי המגובה במסגרת מתודולוגית המתבססת על החוזקות והחולשות של המשק הישראלי, וכוללת פירוט של תחומי הפעולה הנדרשים, תוכניות ספציפיות וניתנות לביצוע ומדידה שוטפת של ההתקדמות. אנו מציעים אסטרטגיה לטיפול בגורמים מרכזיים הנמצאים בתחומי יכולת הפעולה של הממשלה ומשפיעים על פער הפריון בין ישראל למדינות הסמן. הקו המנחה הוא השוואת הרמות של גורמי הייצור לרמות הקיימות במדינות הסמן: השקעה בהון ציבורי, ובפרט בתשתיות תחבורה ו-ICT, קידום ההון האנושי על ידי הקמת מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית, במקביל למערכת האקדמית, וקידום עסקים באמצעות הפחתת הנטל הבירוקרטי.