הפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים בישראל

מחברים: אנואר חילף ואסתי גולדהמר

נייר מדיניות זה אשר פורסם במרץ 2016 מנתח את מדיניות ההפחתה של הנטל הבירוקרטי בישראל ומציע מספר המלצות:

 

*לקבוע יעדים ברורים וממוקדים בתחום הפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים.

*למנות יחידה ממשלתית עצמאית שתרכז את הטיפול בנושא.

*לקבוע סדר עדיפויות ולבחור אמצעי מדיניות ונושאים לטיפול בטווח הקצר.

 

הפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים תעודד את הפריון והצמיחה, תגדיל את התמריצים לפתיחת עסקים , תעודד כלכלה תחרותית יותר וכמו כן תשפר את מצבה של ישראל במדדים הבינלאומיים של דו"ח הבנק העולמי לקלות עשיית עסקים -Doing Business.

 

ישראל מדורגת במקום ה-40 מתוך 189 מדינות בדוח בשנת 2015​, ודירוגה ירד בחמש השנים האחרונות ב10 מקומות. הידרדרות זו במיקום נובעת משיפור תהליכים וביצוע רפורומות במדינות רבות מחד גיסא, ממשלת ישראל פעלה בשנים האחרונות להפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים באמצעות החלטות ממשלה ומינוי ועדות בינמשרדיות, אלו עסקו בחלק מהנושאים המופיעים בדוח הבנק העולמי ובנושאים נוספים (כגון רישוי עסקים), אולם המדיניות שיושמה לא הביאה לתוצאות משמעותיות.

 

נייר זה עורך השוואה עם מדינות יעלות בתחום הבירוקרטיה (הולנד, דנמרק ואירלנד) ומציע מספר המלצות:

 

*לקבוע יעדים ברורים וממוקדים בתחום הפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים, ולגזור תוכנית עבודה מיעדים אלה. אנו ממליצים לקבוע מדיניות שתצביע על שני יעדים עיקריים: שיפור דירוגה של ישראל בדוח הבנק העולמי למקום ה-30 בטווח הבינוני ולמקום ה-20 לטווח הארוך, שיפור ה-DFT ל-80 נקודות בטווח הארוך בדומה לממוצע מדינות ה-OECD המדורגות מעל ישראל, הפחתה של -25% בנטל הבירוקרטי על עסקים במגזר הפרטי, כפי שנהוג באירופה ובמדינות אחרות החברות ב-OECD.

 

​*למנות יחידה ממשלתית עצמאית שתרכז את הטיפול בנושא הפחתת הנטל הבירוקרטי. היחידה תורכב מאנשי מקצוע בלבד, בראש יעמוד אדם במעמד בכיר ביותר, ינתנה לה סמכויות משמעותיות אשר תעוגנה בחוק או צו רשמי. היחידה תהיה אחראית לספק תשתית מידע לקבלת החלטות בתחום הפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים, לספק מדיים פנימיים אשר אומדים את החסמים הבירוקרטיים ולספק כלים תומכים למקבלי ההחלטות אצל הרגולטורים.

*​לקבוע סדר עדיפויות ולבחור אמצעי מדיניות ונושאים לטיפול בטווח הקצר. אנו ממליצים כי הנושאים הראשוניים אמצעי מדיניות ונושאים לטיפול בטווח הקצר. אנו ממליצים כי הנושאים הראשונים שיטופלו יהיו רישוי עסקים והפחתת רגולציה בתחום הייבוא, שהנושאים רחוביים אשר נוגעים לשכבה גדולה של עסקים . כמו כן אנו ממליצים שההפחתה בנטל הבירוקרטי תימדד באמצעות SCM שהוא כלי פשוט ומוקבל ברוב המדינות המודד את סך ההוצאות הבירוקרטיות הישירות והעקיפות המושתות על כלל העסקים. בירוקרטיה יכולה להיות כלי מסייע ומנגד כלי מכביד, ולפיכך נדרש לזהות ולקבוע את הנקודה האופטימלית בתחום. יודגש כי הבירוקרטיה הינה חלק מכלל הרגולציה המושתת על העסקים, וצמצמום הבירוקרטיה אינו מצביע בהכרח על ירידה ברמת הבקרה הרגולטורית, על זו ניתן לשמור על ידי פישוט והתייעלות בהתליכים, לרבות אמצעים טכנולוגיים ותהליכים ממוכנים.

 

העיתוי הנוכחי ליישום מדיניות יעיליה להפחתת הנטל הבירוקרטי חשוב מכיוון שהגורמים הממשלתיים הפנימו את חשיבות הנושא, ועיתוי זה יכול להאיץ את התהליכים שמטרתם להפחית את הנטל, בפרט על רקע הירידה בדירוג של ישראל בדוח הבנק העולמי.