השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית

ההון האנושי של העובדים הוא הבסיס ליכולת ההשתכרות ולקידום המקצועי של העובד, והבסיס לצמיחת​​ המשק ולהעלאת הפריון. למרות הצמיחה הגבוהה במשק משנת 2003 קיים עדיין פער משמעותי של כ-17​​אחוזים ברמת התוצר לנפש בין ישראל ובין ממוצע ה-OECD. הפער גבוה אף יותר בין ישראל לקבוצת המדינות המובילות, ופער הפריון, במונחי תוצר לשעת עבודה, כמעט לא נסגר ב-20 השנים האחרונות. כמו כן, תחולת העוני ואי-השוויון בישראל הם בין הגבוהים במדינות ה-OECD.​

​

הגורם העיקרי לשיעור העוני במשק הוא פערי השכר בין בוגרי אוניברסיטאות ומכללות לבין אלו שהשכלתם היא תיכונית, ואלו התרחבו עקב אי שינוי ברמות הפריון והשכר של בעלי השכלה ומיומנויות

נמוכות בשנים האחרונות. למרות זאת, ההשקעה הממשלתית ברכישת ההון האנושי של קבוצה זאת נמוכה מאוד. התמיכה בסטודנט במכללה טכנולוגית מגיעה ל-40 אחוזים בלבד מהתמיכה בסטודנט במכללה אקדמית מתוקצבת, והתמיכה בשאר הפרטים שאינם פונים להשכלה אקדמית נמוכה עוד יותר.

מחקרים כלכליים מראים כי במערכות השכלה טכנולוגיות ומקצועיות איכותיות בעולם התשואה לשנת השכלה, לפרט ולמשק, זהה לתשואה לשנת השכלה אקדמית. בישראל, שבה מערכת ההשכלה הגבוהה הטכנולוגית והמקצועית הוזנחה לאורך שנים, אנו צופים כי התשואה עם הקמת מערכת כזו תהיה גבוהה עוד יותר.​

אנו ממליצים על הרחבה משמעותית בתמיכה לרכישת הון אנושי אשר תעלה את התעסוקה, הפריון והשכר של פרטים אלו. החזון הוא להקים מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית אשר תתרום לפיתוח המיומנויות וההון האנושי של הפרטים שאינם בוחרים במסלול האקדמי, ותתמוך בצמיחת המגזר העסקי והציבורי.

המערכת צריכה להתבסס על עקרונות הכוללים מתן מיומנויות תעסוקה, השכלה כללית ותחושת מצוינות למסיימי תיכון, התפתחות מקצועית לאורך הקריירה, שיתוף המגזר העסקי והציבורי בתכניות הלימודים, בחניכות ובהוראה, השתלבות מידית בתעסוקה והתאמה לביקושים ולמיומנויות הנדרשות בשוק העבודה. התקצוב לסטודנט צריך להיות זהה לזה שבמכללות האקדמיות המתוקצבות.

הקמת המערכת על בסיס התשתית של המכללות הטכנולוגיות, תוך שילוב עם המכללות האקדמיות, תיתן מענה לצורך במתן הון אנושי כללי, תבטיח יתרונות לגודל ותעלה את תדמית החינוך הטכנולוגי והמקצועי תוך ביטול תקרת הזכוכית לבוגרים. היעד הוא להגיע לכך שלפחות רבע מהשנתון יפנה ללימודים טכנולוגיים ומקצועיים תוך 10 שנים.

ה​צעד הראשון במימוש הרפורמה ייעשה על ידי הקמתה של מסגרת מוסדית חדשה בחקיקה המועצה להשכלה טכנולוגית ("המל"ט"). המל"ט תהווה את גוף העל האחראי על התוויית מדיניות ופיקוח על מערכת ההשכלה הגבוהה המקצועית והטכנולוגית. חשוב שניהול התוכנית מתחילתה יהיה בידי גוף המוסמך לכך והיכול לקבוע את הקריטריונים הנחוצים לפעילות ואת הנהלים הדרושים, ולבצע את התיאום הנחוץ בין כל הגורמים הרלוונטיים. בנוסף, עקב ההיקף הרחב של הרפורמה המוצעת, אנו ממליצים על בחירת מספר קטן של מכללות לשלב הראשון והרחבת התוכנית לאחר הפקת הלקחים הדרושים.​

אנו סבורים כי הקמת מערכת איכותית להרכשת הון אנושי לפרטים שאינם בוחרים במסלול האקדמי היא

חיונית להקטנת הפערים ולהגברת הצמיחה במשק. למערכת כזו יש פוטנציאל לתמוך בשינוי חברתי וכלכלי מקיף בחברה הישראלית, ולקדם את המשק לרמות תוצר ופריון דומות לאלו של המדינות המובילות בעולם.​