להשקיע כדי לצמוח בחוב מוגדל

נייר משותף עם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

נייר זה מצביע על הזדמנות היסטורית העומדת בפני המשק הישראלי. הריבית הנמוכה שהמשק עומד בפניה מאפשרת לגייס משאבים ולהפנותם להשקעה בפרויקטים מאיצי צמיחה, כגון תשתיות ציבוריות. בפרט, הגדלת ההשקעה בהון הציבורי ב-2% תוצר לשנה בשנים 2023–2030 תגדיל את שיעור הצמיחה של המשק בכ-0.5 נקודות אחוז בהשוואה להערכות בנק ישראל עבור השנים 2027–2030.

התוצאה נובעת מהעובדה שמלאי ההון הציבורי לנפש בישראל ביחס לתמ"ג עומד על כ-50%, והוא נמוך במידה ניכרת מזה של מדינות מפותחות הדומות במאפייניהן העיקריים לישראל (מדינות הסמן): בהן היחס הוא כ-75%, והתמ"ג לנפש גבוה מישראל בכ-30%. כתוצאה, התשואה להשקעה נוספת בתשתיות ציבוריות בישראל היא גבוהה, ולכן כדאית במיוחד.

בחמש השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בריבית הארוכה לחוב ממשלתי בעולם ובישראל. הריבית הנומינלית לטווח ארוך של עשר שנים מוערכת היום בין 2.5%–3.0%, והריבית הריאלית היום ובשלוש השנים הקרובות צפויה להיות שלילית. הריבית הריאלית הנמוכה והתשואה הגבוהה להשקעה בתשתיות ליבה הם אלה היוצרים את ההזדמנות לשינוי מדיניות. הנייר בוחן כמותית את תרחיש הצמיחה ונטל החוב הצפויים כתוצאה ממדיניות של הגדלת ההשקעה בהון הציבורי הממומנת על ידי הגדלת החוב. תרחיש זה מושווה לתחזית הצמיחה של משרד האוצר ובנק ישראל לשנים 2021–2030.

התרחיש המרכזי ממליץ על הקדמת ההשקעות הנחוצות למשק כבר לשנת 2023 ללא הקטנת ההוצאות או העלאת המיסים עד לשנת 2025, ויתרונו בניצול תקופת הריבית הנמוכה לביסוס צמיחה גבוהה יותר בשנים 2026 ואילך. על פי התרחיש הזה תעמוד הצמיחה הריאלית בשנים 2027–2030 על כ-4.5%, ותהיה גבוהה יותר בהשוואה ל-3.2% בתרחיש של משרד האוצר שמניח ירידה בשיעור ההשקעה הציבורית ביחס לתוצר, ו-4.1% בתרחיש בנק ישראל שממליץ על העלאה הדרגתית של ההשקעה הציבורית אולם חזרה מהירה לגירעון ראשוני נמוך.

מימון הגדלתו של מלאי ההון הציבורי בשנים 2023–2024 באמצעות הלוואות יעלה את יחס החוב לתוצר לכ-73% בשנת 2024, לעומת כ-68% על פי תחזית בנק ישראל. עם זאת, הורדת הגירעון הראשוני בהמשך ליעד של 1.5% בשנת 2028 ותוספת הצמיחה שתתקבל כתוצאה מההשקעה יורידו את יחס החוב לתוצר בשנת 2030 לכ-66.5%, בדומה לזה הצפוי על ידי בנק ישראל.

הממצא המרכזי שמתקבל מניתוח התרחישים הוא שכאשר הריבית נמוכה במידה ניכרת משיעור הצמיחה, הגדלת ההשקעה הציבורית ללא העלאת מיסים מגדילה את התוצר לנפש ללא העלאת נטל החוב.