מדיניות תומכת צמיחה וצמצום העוני 2016

הצמיחה בישראל, שהייתה גבוהה בשנים 2011-2003, אפשרה למשק לצמצם את הפער ברמת התמ"ג לנפש מול ממוצע מדינות ה-OECD. עיקר הצמיחה משנת 2003 מקורה בעליית שיעור התעסוקה במשק ובגידול ביצוא, אך שיעור התעסוקה במשק הגיע לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD, ורמת הצמיחה בשותפות הסחר של ישראל נמוכה ואינה צפויה להאיץ. מאז 2012 האטה מאוד הצמיחה בתמ"ג ובפריון ובשנים האחרונות חלה גם האטה בקצב הרפורמות תומכות הצמידה.

המשק צריך למצוא מנועי צמיחה חדשים, ועל המדיניות הכלכלית להתמקד בהעלאת הצמיחה והפריון של ענפי המשק שאינם מיועדים בהכרח ליצוא - השירותים, הבנייה והתעשייה המסורתית. אנו ממליצים לממשלה להתמקד במדיניות משפרת פריון, ובפרט להתמקד בפריון של החמישיון התחתון של העובדים. הפריון הנמוך, ובעקבותיו השכר הנמוך, של קבוצה זו הוא מקור מרכזי לאי השוויון במשק, וחסם לצמיחה. לכן, אנו מציעים אסטרטגיה לצמצום העוני תוך התמקדות בכלי המדיניות שיש להם גם השפעה משמעותית על הגדלת הצמיחה בכלל, ועל זו של העשירונים התחתונים בפרט.

על הממשלה לקבוע יעדים ברורים בתחום הפריון והשכר של עובדים מהחמישון התחתון, בנוסף לעדכון יעדי התעסוקה כפי שנקבעו בעקבות דו"ח הוועדה למדיניות התעסוקה.

היעדים המוצעים הם:

1. העלאת שיעור התעסוקה בגילאים 64-25 ל80% ובגילאים 24-20 ל71% עד 2020.
2. העלאת הפריון והשכר של החמישון התחתון ב-10% יותר מקצב הגידול הממוצע בשכר (של כלל העובדים) במהלך השנים 2016 עד 2020.​

הרפורמות המרכזיות המומלצות על מנת לעמוד ביעדים אלו הן:

חינוך טכנולוגי ומיומנויות במסגרת מכללות - אנו ממליצים על הרחבה משמעותית של התמיכה ברכישת הון אנושי עבור פרטים שאינם פונים ללימודים אקדמיים, במסגרת מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית הכוללת שילוב של התמחות והכשרה במקומות העבודה.

תמיכה בתחרותיות וביעילות עסקים ושיפור קלות עשיית עסקים - הנטל הבירוקרטי הוא מטרד לעסקים

ובעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, המתבטא בעלויות כספיות ובבזבוז זמן. בכך הוא מהווה מעין מס על השקעות​. המגזר העסקי הוא המקור לצמיחה ולהעלאת רמת החיים במשק, וצמצום הבירוקרטיה למגזר העסקי חיונית להעלאת התחרותיות וההשקעות, ולהגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק.​

השוואה מס חברות (הון) בין כל הענפים במשק - יש להדגיש כי הכוונה איינה להעלות את מס החברות לכל החברות במשק לרמה הגבוהה ביותר כיום, אלא לקבוע רמת מס אחידה כך שהיקף ההכנסה ממס חברות ייוותר על כנו.

​

​אנו סבורים כי העלייה במחירי הדיור משנת 2007 היא בעיה כלכלית-חברתית מן המעלה הראשונה, ועל הממשלה לטפל בה בעדיפות עליונה כפי שאף הכריזה. בתחום הדיור יש אמנם פעילות רבה, אך להערכתנו פעילות זו אינה מספקת להורדת מחירי הדיור, ובחלקה (לדוגמה "מחיר למשתכן") אף פועלת להעלאת מחירי הדיור עקב הגדלת הביקור ממשקי בית. אנו שבים וקוראים לממש את שש הרפורמות בענף הדיור שהוצגו בכנס השנתי של מכון אהרן ב-2015 שמטרתן להעלות את היצע הקרקעות הזמינות.