השפעות הטבות המס ליצואנים על הכלכלה הישראלית

בנייר זה אנו מעריכים את ההשפעות של החוק לעידוד השקעות ("הון החוק") על המשק הישראלי. החל מתיקון 68 החוק מעניק הטבות מס משמעותיות לחברות המייצאות לפחות 25% מתפוקתן. הטבות אלו, התלויות בקריטריון היצוא, גורמות לשני עיוותים מרכזיים:

(א)העדפה של הסקטור המייצר מוצרים סחירים על פני הסקטור המייצר מוצרים לא סחירים

(ב)עיוות​ החלטות הייצור והייצוא של חלק מהפירמות במגזר הסחיר על מנת לעמוד בקריטריון הנדרש לקבל הטבות המס.

​

אנו משתמשים במודל שיווי משקל מקרו - כלכלי של משק קטן ופתוח, הכולל את המנגנון של Melitz

לגבי החלטת היצוא של הפירמות - המקובל כמוביל בשאלות של מסחר בינלאומי. המודל מכויל לנתוני המשק הישראלי ומאפשר לבחון את ההשפעה של תרחישי מס שונים על התוצר, התעסוקה, הפריון ושער החליפין הראלי.

הממצא המרכזי של הנייר מתייחס לתרחיש של ביטול החוק, כלומר קביעת מס אחיד על כל החברות, כך שסך הכנסות הממשלה ממסים יישאר ברמה הנוכחית. תרחיש זה מבטל את העיוותים של החוק מבלי לשנות את שיעור המס חברות הממוצע. לפי הסימולציה​ שערכנו, ביטול העיוותים בחוק יעלה את התוצר במעט יותר מ-1% באופן קבוע, ושיעור מס החברות האחיד יהיה כ-17% - הנמוך משיעור המס הסטטוטורי של 5.26% באופן משמעותי, וגבוה משיעור המס במרכז הארץ לפי החוק של 15%.

בדקנו גם תרחיש של האחדת שיעור המס על כל החברות, אך ברמה של שיעור המס הסטטוטורי הנוכחי. בתרחיש זה מס החברות הממוצע עולה באופן חד, תוך הפניית ההכנסות הנוספות ממסים להגדלת ההוצאה הציבורית. מדיניות זו צפויה להוריד את התוצר בכ-5.5% באופן קבוע. כלומר, ביטול העיוותים של המיסוי המפלה הוא בעל משקל קטן יחסית להעלאת שיעור מס החברות.