אתגרי פיתוח דיגיטלי במדינת ישראל

בשנת 2020 חלה קפיצת מדרגה משמעותית בשימוש בשירותים ובכלים דיגיטליים ובהבנת חשיבותם ונחיצותם. לאור זאת נראה שמגפת הקורונה אינה רק משבר בריאותי וכלכלי, אלא עשויה להיות גם הזדמנות לשדרוג ניכר של התשתית והשירותים הדיגיטליים בישראל. עם זאת, בחינת הנתונים של רמת גורמי הייצור במשק העלתה כי ישראל נמצאת בפיגור: מלאי ההון הציבורי לנפש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT – Information and Communications Technology) בישראל הוא 42% מזה של מדינות הסמן, ופער זה צפוי להתרחב מאחר שרמת ההשקעה בישראל היא כשליש מרמת ההשקעה במדינות הסמן. השקעה כזו בשירותים ובתשתיות דיגיטליות יכולה להשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית: עלייה של 10% במלאי הון ICT בכלכלות מפותחות מוסיפה 0.8 נקודות האחוז לצמיחה.

נייר זה מתבסס על סקירת ספרות מקיפה הכוללת מחקרים אקדמיים ודוחות מקצועיים, כמו גם על כ-20 ראיונות עומק עם מנהלים במגזר הציבורי, הממשלתי והעסקי. מטרתו למפות חסמים ותחומים הדורשים טיפול וכן להמליץ למשרד הדיגיטל על דרכי מדיניות אפשריות.

מסקנת המחקר היא שיש להגדיר נושא זה כמצפן, ופעילויות שונות צריכות להתבצע בכל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים על מנת לקדם טרנספורמציה דיגיטלית כוללת. טרנספורמציה דיגיטלית היא כלי מרכזי וחשוב בהעלאת הפריון והגברת הצמיחה, ותוכנית לאומית לפיתוח דיגיטלי היא חיונית. התוכנית תקבע יעדים ברורים וסדרי עדיפויות לביצוע הצעדים השונים, זאת על פי ההשפעה על הצמיחה, תוך קביעת יעדים ומדדי השקעה אשר יאפשרו לקבוע את יעילות ההשקעה הנוספת.

תוכנית סדורה של הממשלה שתכלול יעדים, תקציבים, שיקוף סיפורי הצלחה ותוכנית חקיקה ממשלתית שבמסגרתה תקודם עבודת חקיקה סדורה בנושאים שייבחרו (חתימה דיגיטלית, שמירה על פרטיות וכדומה) – כל אלו ידחפו לביצוע ויקדמו תהליכי פיתוח דיגיטלי בתחומים של (1) קישוריות וגישה, (2) שימוש של עסקים, ממשלה ופרטים, (3) מסגרת משפטית ורגולטורית, (4) כישורים והון אנושי ו-(5) אבטחת רשת.

הקמה ופיתוח של אמצעי מדיניות בחמישה תחומים אלו ייתנו מענה כולל ויאפשרו ניצול מיטבי של התועלות מהתפתחות בתחומי ICT.