אסטרטגיה פיסקלית למדיניות הממשלה לשנים 2016-2020

על רקע המגמות בכלכלת ישראל מוצעת במסמך זה תוכנית למדיניות התקציב לשנים 2016–2020. מטרת התוכנית היא להתמודד עם אתגרי המשק כדי לתמוך בצמיחה גבוהה בת-קיימא, המבוססת על הגדלת הפריון וצמצום העוני באמצעות רפורמות משמעותיות. בהתאם לכך מוצע כלל פיסקלי שיאפשר הפעלת רפורמות מבניות ארוכות-טווח, כלל השומר על מתווים של ההוצאות והגירעון המגלמים יחס חוב-תוצר פוחת באופן מתון.

המשק הישראלי צמח בקצב גבוה ביחס למדינות OECD, וכן ביחס לקבוצת מדינות שבחרנו כ"מדינות סמן" (הגדרה בהמשך). קצב הצמיחה של התוצר לנפש דומה לזה של מדינות הסמן, בעוד שקצב גידולה של האוכלוסייה בישראל גבוה יותר, והתוצר לנפש נמוך משמעותית מאשר במדינות אלו. בשנים האחרונות שיעור האבטלה ירד ושיעורי התעסוקה עלו והתקרבו לרמות שבמדינות הסמן, אך התוצר לעובד (הפריון) נשאר נמוך ביותר. פריון נמוך זה מאפיין את האוכלוסיות החלשות ומתבטא בשיעורי שכר נמוכים וברמות גבוהות של עוני ואי-שוויון. מגמות אלה צפויות להימשך, מפני גידולן המהיר של האוכלוסיות החלשות. לכן נדרשות רפורמות מבניות לשיפור התעסוקה והפריון בחמישון התחתון, אשר יעלו את הכנסותיהן של המשפחות העניות.

בתוכנית מוצע, כאמור, כלל פיסקלי חדש צופה-פני-עתיד, המבוסס על תחזית צמיחה, אשר לפיו הרפורמות הנדרשות להשגת המטרות מתוקצבות על ידי תוספת של עד חצי אחוז תוצר בכל שנה במשך ארבע השנים הבאות, כך שגודל ההוצאה הממשלתית ביחס לתוצר יעלה מכ-40 אחוזי תוצר כיום עד לכ-42 אחוזים לכל היותר ב-2020. זאת תוך שמירה על הוצאותיה-ביחס-לתוצר האחרות של הממשלה ברמתן הנוכחית. החוב ביחס לתוצר ירד בכאחוז אחד לשנה, כך שהגירעון באחוזי תוצר יהיה נמוך משיעור הצמיחה החזוי. לשם כך מומלץ לערוך התאמות במערכת המס, ובמרכזן ביטול הפטורים על החיסכון הפנסיוני והפטורים ממע"מ על פירות וירקות וממע"מ באילת. אם אלה לא יספיקו או לא יוכלו להתממש בגלל מגבלות פוליטיות, תבוצע התאמה של שיעורי מס ההכנסה והסטה של מדרגות המס.[1] יש להדגיש שהתוואי של הגדלת הכנסות הממשלה יממן את הרפורמות המוצעות בלבד. להלן פירוטן:

רפורמה בתחום הדיור - העלייה של מחירי הדיור פוגעת במיוחד בשכבות החלשות, ולכן מעצימה את אי-השוויון והעוני בישראל. תהליך זה הוא תוצאה של כשל ממשלתי. מכאן החשיבות האסטרטגית של רפורמה זו, שיעדה להוריד את מחירן הריאלי של יחידות הדיור באמצעות הגדלת ההיצע והגמשתו של יחידות דיור מתוכננות, שכן חוסר היצע של קרקעות מתוכננות לבניה למגורים הוא הגורם הדומיננטי לעליית מחירי הדיור.

רפורמה בתעסוקה ובפריון העובדים - על אף עליית שיעורי התעסוקה לא ניכרת עליה משמעותית בפריון העובדים ובשכרם ולכן נפגעת הצמיחה וגדל העוני. מטרת הרפורמה היא להביא לשיפור התפוקה לשעת עבודה של כלל העובדים ובמיוחד אלו ברמת ההכנסה של החמישון התחתון כך שעליה בפריון תתבטא במקביל בעליית שכר באוכלוסייה זו.

רפורמה להפחתת הנטעל הביורוקרטי על עסקים - מיקומה של ישראל בתחום התמיכה בקידום העסקים ופעילותם נמוך על פי מדדים בין-לאומיים, המכמתים את עלויות הביורוקרטיה ומצביעים על צורך בייעולה. לנטל הבירוקרטי השפעה שלילית על הצמיחה במשק, במיוחד בקרב העסקים הקטנים והבינוניים. אנו מציעים אפוא מנגנון לשיפור תהליכי עשיית העסקים בישראל על ידי הקמת אגף ממשלתי מיוחד שירכז את כלל הפעילות להורדת הנטל הביורוקרטי העודף באמצעות סמכויות והצגת יעדים מדידים, כפי שנעשה בהצלחה במדינות אירופה ובמיוחד בהולנד.

[1] יש לציין שאנו מתנגדים להתאמות כלפי מטה או מעלה במיסים כתוצאה מעליה או ירידה זמנית בתקבולי המס. מדיניות זו, שאומצה לאחרונה על ידי הממשלה כתוצאה מעלייה זמנית בתקבולי המס, פוגעת ביציבות ובכך פוגעת בצמיחת המשק וביכולת הממשלה להתמודד בעתיד עם ירידות זמניות בתקבולי המס.