אתגרי משק האנרגיה 2030

מחברים: צבי אקשטיין, סרגיי סומקין והלה אקסלרד

קיימת הסכמה רחבה לגבי חשיבותו של מגזר האנרגיה למשק; שיפור האיכות של תשתיות האנרגיה מגדיל את שיעורי הצמיחה במגזרי התעשייה השונים ואת צמיחת התמ"ג. בישראל משק האנרגיה ומשק החשמל נתונים לרגולציה על ידי כמה משרדים ממשלתיים: משרד האנרגיה, אשר אחראי על התוויית מדיניות כוללת במשק האנרגיה, רשות החשמל, האחראית על קביעת תעריף החשמל, והמשרד להגנת הסביבה. מהממשלה מצופה לתכנן ולנהל מדיניות השקעות במשק האנרגיה באמצעות הצבת יעדים לאספקה רציפה של חשמל איכותי ונקי במחיר תחרותי.


העקרונות שהופכים את היעדים לאמצעי מדיניות יעיל הם: (א) השפעה מקרו-כלכלית משמעותית על המשק; (ב) פשטות – קביעת יעדים מדידים וברורים הנמדדים באמצעות נתונים זמינים באופן תדיר, מה שמאפשר לתכנן את הפעילות הממשלתית לאורך תקופה ארוכת טווח, לעקוב אחר תמונת מצב בזמן אמת ולבצע התאמות מדיניות, על מנת לוודא הגעה ליעדים; (ג) אופרטיביות – קביעת יעדים שהם בליבת העשייה של גוף ספציפי מוגדר בממשלה שהוא בעל יכולת להשפיע על מימוש היעדים; (ד) הסכמה רחבה – קביעת יעדים אסטרטגיים, משמעותיים ושיש עליהם הסכמה רחבה, מה שמאפשר לשמר אותם כרלוונטיים, יציבים ועמידים לאורך כל התקופה, על אף שינויים שחלים בממשלה.


על מנת להשיג את היעד המרכזי של אספקה רציפה של חשמל איכותי ונקי לכלל צרכני המשק במחיר תחרותי, מדיניות משק האנרגיה צריכה להתמקד בארבעה יעדים מרכזיים: אמינות החשמל, איכות השירות, איכות הסביבה ומחיר תחרותי של החשמל.


יעדים אלו תלויים זה בזה והשקעה או קידום של יעד אחד משפיעים, ולעיתים באים על חשבון, ההשקעה בהשגת יעד אחר. כיום אין לישראל תוכנית עבודה אופרטיבית להשגת יעדי משק האנרגיה, והיא אינה משתמשת במודל כמותי המאפשר לבחון חלופות השקעה במשק האנרגיה כדי לקבל החלטות בנוגע למעבר לאנרגיות מתחדשות, פיתוח ושדרוג הרשת הקיימת במחיר של חשמל שתומך בשינויים אלה.

לאור זאת אנו ממליצים: לקבוע את כלל היעדים ארוכי הטווח למשק האנרגיה (2030); לבחון חלופות השקעה להשגת היעדים, בהתבסס על מודל דינמי של משק האנרגיה; בהתאם לחלופת ההשקעות שתיבחר, לגבש תוכנית עבודה מפורטת של הביצוע להשגת היעדים ב-2030, ולנהל מדיניות רציפה להשגת יעדים שנתיים ויעדים ארוכי טווח, תוך התייחסות לשינויים טכנולוגיים שמתרחשים במשק האנרגיה.