ניתוח מצב התחלואה בישראל ובמדינות אירופאיות דומות

פורסם ב-26.4.2020

חודש חלף מאז נכנסה ישראל לסגר במטרה לבלום את התפשטות נגיף הקורונה ולמנוע מצב בו מספר החולים הקשים או אלו המחייבים הנשמה יעבור את קיבולת המערכת של טיפול נמרץ (ICU). מניתוח נתוני התחלואה עולה כי ישנה בלימה בהתפשטות המחלה: קצב הגידול היומי במספר החולים הפעילים התמתן באופן ניכר מכ-30% ביום בשבוע השני של מרץ לכ-3% בלבד בשבוע השני של אפריל ולכ-0.2% בשבוע השלישי של אפריל. כמו כן, בשבועיים האחרונים קיימת מגמת עלייה במספר המחלימים לצד ירידה במספר החולים החדשים. תחת מגמות אלו, בעוד מספר ימים עקומת הנדבקים תהיה קרובה להשתטחות מוחלטת ומלאי החולים הפעילים והחולים קשה יֵרֵד. עוד עולה מהנתונים כי מערכת הבריאות התמודדה ללא קושי עם התמיכה בחולים קשים בטיפול נמרץ וגם באלו שנזקקו להנשמה. שיאו של גל התחלואה הנוכחי שיקף צורך לטיפול נמרץ ב-180 חולים בזמן נתון, חלקם נדרש למכונות הנשמה וחלקם לצערנו מתים. אולם גם אם כל החולים בטיפול נמרץ יזדקקו להנשמה קיים מרווח ביטחון, שכן כבר היום קיימות במערכת הבריאות 2,000 מכונות הנשמה ולפחות 1,500 צוותים מוכנים.

מניתוח השוואתי של הנתונים עולה כי שיעור התמותה בישראל ביחס לנדבקים וביחס לחולים הוא נמוך משמעותית בהשוואה למדינות מתקדמות בעלות שירותי בריאות טובים עם שיעורי תחלואה דומים (אוסטריה), ובמיוחד בהשוואה למדינות עם שיעורי תחלואה גבוהים (איטליה, שוודיה, אנגליה ועוד). נתונים אלו מוסברים בעיקר על ידי המבנה הדמוגרפי של ישראל שבה שיעור האוכלוסייה בגיל 65+ הוא 11% (לעומת ממוצע של כ-19% במדינות מתקדמות ב-OECD), וכן על ידי איכות מערכת הבריאות בכלל, ובמיוחד המערכת הראשונית, והיכולת לתמוך בחולים קשה בבתי החולים.

בלימת המגפה על ידי סגר הביאה לפגיעה קשה בפעילות הכלכלית ולעלייה חדה במספר דורשי העבודה. שיעור הלא מועסקים גדל לכ-25%, קרוב ל-90% מהם אנשים הנמצאים בחל"ת. ככל שהשבתת המשק מתארכת כך גדל הנזק למשק, שכן הסיכון לקריסת חברות גדל. מכאן שככל שהחזרה לפעילות כלכלית מתעכבת גדלה ההשפעה ארוכת הטווח של הסגר. להערכת מכון אהרן גם אם תחל חזרה איטית של המשק לתעסוקה בימים הקרובים השנה הנוכחית תסתיים בשיעור אבטלה של 8-10%, שיתבטא בירידה מסיבית בשיעור התעסוקה וכן בתל"ג.

נתוני התחלואה המוצגים בנייר זה מראים כי בגל התחלואה הנוכחי החשש שמערכת הבריאות תתקשה לתמוך בטיפול בחולים קשה (ICU) אינו מוצדק. כלומר, הסבירות לכך שמספר החולים הקשים הנדרשים לטיפול רפואי ובפרט למכונות הנשמה יהיו בכמות העולה על מלאי הציוד והצוותים המטפלים היא נמוכה ביותר. מאחר והסגר נועד למנוע חשש שכזה, כעת, משצומצם סיכון זה, יש להציג לאלתר תוכנית כלכלית ברורה להרחבה של הפעילות הכלכלית בתהליך מדורג אך ברור. תוכנית מפורטת ליציאה הדרגתית מהסגר, גם אם תנקוט בתאריכים המותנים בנתוני תחלואה, תאפשר לסקטור העסקי ולמבקשי עבודה לתכנן קדימה על בסיס אי ודאות מסויימת אך נמוכה מאשר ללא כל תוכנית ותאפשר חזרה טובה יותר לפעילות כלכלית. מספר מדינות אירופאיות אשר נמצאות בשלב דומה ואף מקדים מבחינת נתוני התחלואה (קצב גידול גבוה יותר) כבר הציגו עקרונות לתוכניות לחזרה לפעילות כלכלית, חלקן כאמור מותנות בירידת התחלואה ובהיקף הבדיקות לגילוי הנגיף. במיוחד יש לשים לב לאוסטריה, שבה כמות האוכלוסייה והתחלואה דומות לאלו של ישראל אך היא מקדימה אותה בכשבוע ימים. אוסטריה הציגה כבר במצב הדומה לישראל היום תוכנית עבודה מותנית למספר חודשים קדימה, ובכך יצרה יותר וודאות בקרב המגזר העסקי והמגזר הציבורי.

נדגיש כי כל יציאה לפעילות כלכלית עלולה להגדיל את שיעורי התחלואה, ולכן ברור שכל הקלות בסגר צריכות להיות מלוות במעקב רפואי אחר עקומת התחלואה ובפרט שיעור החולים קשה. קיימים היום מודלים אפידמיולוגיים התומכים בהקלה הדרגתית וזהירה של הסגר שתאפשר פעילות כלכלית, בתנאים של המשכתו לגבי בני גילאי 65 ומעלה ושמירה על ריחוק חברתי, כל זאת תוך מעקב אחר עקומת התחלואה והקלה והידוק הפעילות במשק בהתאם להתפתחותה.

בנייר מדיניות שפרסם מכון אהרן לפני כשבועיים - עיקרי מדיניות כלכלית ליציאה מהסגר - מפורטים התנאים המקדימים וכן הצעדים הכלכליים לתמיכה במשק, ובפרט בשוק התעסוקה.