מה ניתן ללמוד מהעולם על מדיניות כלכלית לנוכח מגפת הקורונה? לקחים מהגל הראשון

פורסם ב-19.7.2020

נייר משותף עם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

מגפת הקורונה יוצרת משבר כלכלי, הנובע ממדיניות הבריאות הציבורית של סגרים גורפים וממוקדים המונעים פעילות כלכלית מלאה ומשינויי התנהגות של העובדים והמעסיקים. היקף הפגיעה בכלכלה הוא בסדרי גודל שלא נראו בעולם המפותח לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. אנו משווים את ההתמודדות עם התחלואה בגל הראשון בישראל עם זאת של מדינות אחרות, ומראים שהתחלואה בישראל הייתה דומה לזו של ממוצע מדינות אירופה אך התמותה נמוכה יותר.

בהשוואה לאוסטריה, נכון לסוף מאי כ- 85% מפער התמותה נובע מאוכלוסייתה הצעירה יותר של ישראל והיתר מיתרונות נוספים בתחום הבריאות וההתנהגות של ישראל. אנו מוצאים שגם תחת הנחה שמרנית על שיעורי התחלואה, גבוהה העלות של שנת חיים שניצלה עד סוף מאי 2020 מהערך המתאים הנגזר מהחלטות ועדת סל התרופות בישראל. בניגוד למדינות אחרות, תמיכת הממשלה בעובדים ובעסקים הוגדרה בישראל למשכי זמן קצרים המתארכים מעת לעת, ובכך הוגברה גם אי הוודאות. נראה שבכך גרמה המדיניות להחרפת המשבר יחסית למדינות הסמן, הדומות לישראל בגודל אוכלוסייתן ובהון האנושי אך מתאפיינות בתוצר לנפש גבוה יותר ובשיעורי עוני נמוכים יותר.