תחלואה, תוצר ותעסוקה ברבעון השני בישראל ובעולם

פורסם ב-13.9.2020
נייר משותף עם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

נתוני התחלואה והצמיחה השלילית של הרבעון השני בעולם מצביעים על הקשר השלילי בין שני משתנים אלה - במדינות מתקדמות בהן התחלואה במונחי חולים מאומתים למיליון נפש הייתה גדולה יותר, הייתה גם הפגיעה בתוצר גבוהה יותר. בישראל הירידה של 8.6% בתוצר לנפש ברבעון השני היא עקבית עם שיעור התחלואה הממוצע ששרר בה במשך הרבעון, ובכך מצוי הקשר בין שני המשתנים בישראל בממוצע מדינות ה-OECD. תחלואה ופגיעה בתוצר לנפש בשיעורים דומים ואף גדולים יותר התרחשו בגרמניה, אוסטריה, שוודיה, דנמרק, הולנד וארה"ב, אולם בדרום קוריאה, סינגפור, טאיוון, הונג קונג ופינלנד היו שיעורי התחלואה והפגיעה בתוצר קטנים משמעותית.

רוב מדינות העולם, שנקטו עם פרוץ המשבר בסגר גורף למניעת התפשטות המחלה ועצרו בכך את הפעילות הכלכלית, הפעילו בחודשים מאי ויוני מערך בדיקות, ניטור ומעקב (מדיניות המכונה TTT: Test, Trace, Track או קטיעת שרשראות ההדבקה) המאפשר שליטה בתחלואה ובהתפשטותה תוך המשך הפעילות הכלכלית. בהתבסס על מודל אקונומטרי פשוט המוצג להלן, הסגר לבדו, גם אילו היה משיג את שיעורי התחלואה של מדינות אלה, היה גורם להתכווצות התוצר לנפש במדינות שנקטו בו הגבוהה בכ-7 נקודות אחוז מזאת של המדינות שנקטו מלכתחילה במדיניות ה-TTT.

כלקח מהגל הראשון אימצו ויישמו מדינות רבות באירופה את מדיניות ה-TTT, ובכך מנעו בשלב זה גל תחלואה שני מסיבי למרות השבת רוב הפעילות הכלכלית לקדמותה. במיוחד, מדיניות הבריאות השתנתה מאסטרטגיה של "השטחת עקומת התחלואה" (flattening the curve) ל"חיסול המגפה" (eliminating the epidemic), באמצעות השתלטות מהירה על שרשראות ההדבקה ושאיפה להורדת מספר המאומתים החדשים ככל הניתן. מדיניות זאת נובעת מההכרה שבהיעדר חיסון וללא השתלטות מוחלטת על התפשטות נגיף הקורונה לא תחזור הפעילות הכלכלית לרמה גבוהה, עקב התגובה הספונטנית של אנשים רבים החוששים מהידבקות ונמנעים בשל כך מחזרה להרגלי הצריכה והעבודה הקודמים.

בשונה ממדינות ה-EU, ישראל לא השכילה עד כה לבנות מנגנון יעיל לצמצום התפשטות הנגיף, כאשר מערך הבדיקה, הניטור והחקר האפידמיולוגי בישראל מוסדר רק בימים אלו. כתוצאה מכך נמצאת המדינה בשיאו של גל שני ומשלמת על כך מחיר בריאותי, כלכלי וחברתי גבוה. על פי תחזית בנק ישראל, בתרחיש בו לא תהיה שליטה במגפה, ירד התוצר לנפש של ישראל ב-2020 בשיעור של כ-9%, כ-2.5 נקודות אחוז יותר בהשוואה לתרחיש בו תיווצר שליטה והאבטלה תגיע לשיעור של כ-13.6%. התממשות תחזית זאת תחזיר את רמת החיים בישראל בכ-7-8 שנים לאחור.

מדיניות התעסוקה בישראל גורמת לנזק נוסף לזה הנגרם עקב התחלואה. בממוצע, בחודשים מרץ-יוני 2020 מספר מקבלי קצבת אבטלה בחל"ת עמד על כ-750 אלף, המהווים כ-17% מרמת המועסקים בפברואר 2020. בישראל הוצאו לחל"ת עובדים ללא כל מבחן לגבי מידת הפגיעה במעסיקיהם, ורק אלה שהוצאו לחל"ת של לפחות חודש מלא זכאים לדמי אבטלה. תכניות ההעסקה באירופה מתנות את הסיוע בפגיעה של ממש בפעילות המעסיק וכוללות פיצוי מדינתי גם לעובדים שהיקף העסקתם מופחת חלקית. כתוצאה מכך נראה על פי הנתונים שתוואי ההעסקה במדינות אלה גבוה מזה של ישראל. מכאן ניתן לשער במידה רבה של וודאות כי אילו הייתה ישראל נוקטת במנגנון של חל"ת גמיש, המותנה בפגיעה במעסיק והמאפשר העסקה חלקית של עובדים בין אצל מעסיקיהם המקוריים ובין אצל מעסיקים אחרים, היה ממוצע מספר המועסקים בחל"ת מלא בחודשים מרץ-יוני קטן יותר ותוואי התעסוקה והתוצר היה נפגע משמעותית פחות.