עיקרי מדיניות כלכלית ליציאה מהסגר

פורסם ב- 13.4.2020
ישראל נאבקת כיום בהתפרצות מגפת הקורונה באמצעות מדיניות של "הרחקה גורפת", מכיוון שהשיקול הבריאותי קצר הטווח מקבל קדימות עליונה על כל השיקולים האחרים, וזאת למרות שלא ניתן לדעת כמה זמן יהיה צורך במדיניות של הסגרים ולמרות הנזק החמור למשק ולחברה. לאור זאת, נדרשת בדחיפות מדיניות על בסיס ניתוח עלות-תועלת שתביא בחשבון היבטים כלכליים-חברתיים לטווח הקצר והארוך כאחד. במדיניות כזו של "הרחקה חכמה" המטרה המרכזית היא פתיחת המשק על מנת למזער את הנזק לתוצר, תוך ניהול הסיכונים הבריאותיים.

מדיניות זו תהווה איזון ראוי יותר בין מגוון השיקולים שצריכים להילקח בחשבון בזמן משבר, ותאפשר למשק את אורך הנשימה הנחוץ למאבק בלי לגרום לנזקים בלתי הפיכים. המדיניות משלבת אינפורמציה רפואית מרבית על כל פרט ושימוש בניטור וסגרים סלקטיביים כדי למנוע הדבקה, והיא מבוססת על העקרונות הבאים: 1) מידע שקוף לכלל הציבור; 2) אינפורמציה חשופה לגבי המצב הבריאותי של הפרטים; 3) דיפרנציאציה בהסגרים - שחרור אזורים, קבוצות גיל וענפים שבהם רמת הסיכון היא נמוכה, בהינתן מידע איכותי על היקף ההדבקה.

בהינתן קיומם של מספר תנאים - המשך בלימת התפשטות המחלה ושיטוח העקומה ברמה אזורית רחבה, מספר מספק של ציוד וצוותים רפואיים, תמונת מודיעין עדכנית בדבר שיעורי התחלואה ויכולת ניטור פרטנית, מהירה ואמינה - אזי מיד לאחר חג הפסח ולהמשך השנה יש לנקוט בצעדים לשחרור המשק ובצעדים כלכליים לתמיכה במשק, ובפרט בשוק התעסוקה.

כל מדיניות כלכלית צריכה להיות מלווה ביעדים כמותיים ומדידים. יש לקבוע יעדי תעסוקה לשכירים ולעצמאים. על היעדים להיות חודשיים, במונחי החזרת X עובדים לתעסוקה לפי ענף, אזור וגיל, תוך מתן עדיפות לענפים חיוניים, לענפים שבהם רמת התוצר לעובד גבוהה ולענפים המאפשרים תעסוקה רבה.

במסגרת הצעדים לשחרור המשק יש לבצע צעדי אבחון וריחוק פיזי שיאפשרו למקסימום עובדים לחזור למקומות העבודה, כגון בדיקות וניטור רציף במקומות העבודה, בדיקות מעבדה, מעקב סלולרי ואמצעי מיגון לעובדים; לבצע אכיפה ובקרה על ההוראות ולסייע במימושן, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים; לגבש תוכנית אסטרטגית לשימוש במשאבי הבדיקות בראייה לאומית כוללת, ובכללה שיקולי חיוניות למשק; ולהשתמש בבידול אוכלוסיות כך שאוכלוסיות שהן רגישות יותר למחלה ותורמות פחות לשוק העבודה ולתוצר יחוייבו בהרחקה חברתית חמורה יותר ולא יגיעו לעבודה.

הצעדים הכלכליים לתמיכה במשק צריכים לכלול הקלה על בעיות נזילות של עסקים שנפגעו קשה, ומיתון הפגיעה בכוח הקנייה של עובדים שאיבדו את מקום עבודתם. כמו כן יש לבצע צעדים לעידוד התעסוקה והגברת הצמיחה - צמצום מהותי של הנטל הבירוקרטי על פעילות עסקים; הגדלת תקציבי רשות החדשנות; הרחבת מנגנון ההכשרה המקצועית על בסיס המלצות ועדת 2030 לכל המובטלים והנכנסים לשוק התעסוקה; והתחלה מהירה ככל האפשר של פרויקטים גדולים של תשתיות תומכות צמיחה.

על מנת לאפשר התנהלות טובה יותר של המשק בנוכחות הקורונה יש ליישם צעדים בשוק התעסוקה שיביאו להגדלת היקף העבודה באמצעות הרחבת היכולת לעבודה מרחוק במגזר הציבורי והפרטי, ויאפשרו ניוד מהיר של עובדים על ידי התאמת והגמשת מודל החל"ת. כמו כן יש לגבש מדיניות ברורה של הזכויות של כל פרט הנמצא בחל"ת או באבטלה כתוצאה מהמשבר שתיתן תמריץ לחזור לתעסוקה לפרט ולמעסיק, ולהקים מנגנונים רוחביים להפחתת עלויות ההעסקה שיהיו קשורים באופן ישיר למספר המועסקים בעסק.