הקורונה במשקפיים של כלכלן

פורסם ב- 13.4.2020
נייר משותף עם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

בסופו של דבר יהיו תעודות דיגיטליות שיעידו על מי שהחלים או נבדק לאחרונה ולכשיהיה בידינו חיסון על מי שהתחסן. ביל גייטס, 28 בפברואר, 2020.

•במשקפי הכלכלן מגפת הקורונה גורמת לכשלי שוק מהותיים: הדבקה בין אדם לאדם, חוסר המידע לפרט עצמו אם הוא נגוע (ללא תסמינים ומחסור בבדיקות), אי הודאות על משך המגפה והיקפה, הנטייה לתגובת יתר על ידי פרטים וציבורים וסיכון מוסרי. בהיעדר התערבות ציבורית כל אלה גורמים לירידה משמעותית בפעילות הכלכלית ולעליה משמעותית בתחלואה ובמקרי המוות.

• מדיניות ציבורית היום יכולה להתבצע בשלוש דרכים: א) סגר מסיבי כולל עם צמצום פעילות ("הרחקה גורפת"); ב) מדיניות של "חיסון עדר" לאוכלוסייה; ג) סגרים סלקטיביים הנשענים על מידע חכם ובדיקות מרובות ("הרחקה חכמה").

• מחקר כלכלי המשלב מודל אפידמיולוגי (SIR) עם מודל מאקרו כלכלי מצא שבנתוני ארה"ב מדיניות הרחקה חכמה מקטינה את הפגיעה בתוצר ב-5 נקודות אחוז ואת מספר המתים בחצי בהשוואה להרחקה גורפת. העלות הנגזרת להצלת חיי אדם בהרחקה החכמה עדיין גבוהה, אך עומדת על שליש מערך חיי אדם המקובל בארה"ב. לפיכך המדיניות הציבורית המומלצת היא הרחקה חכמה.

• הניסיון של טאיוון, דרום קוריאה, סינגפור וסין ששילבו הרחקה חכמה עם אפשרות זמנית להרחקה גורפת מראה שיפור הן בכמות הנדבקים והן בכמות המתים ובמיוחד בפגיעה נמוכה יותר בכלכלה.

• בישראל כמות הנדבקים המאומתים למיליון גבוהה מזו שבממוצע מדינות ה-OECD אך כמות המקרים הקשים והיחס בין כמות המתים לכמות החולים הוא נמוך ביותר. נראה שבעוד שמדיניות הסגר המסיבי לא היתה יותר אפקטיבית בהשוואה למדינות שלא נקטו בהסגרים כוללים, סיכוני התמותה בישראל נמוכים. לכן מדיניות מקלה לפיתוח הכלכלה לא תגרום לקריסה של השרות הרפואי.

• כמסקנה נראה שאימוץ מיידי של מודל ההרחקה החכמה דוגמת דרום מזרח אסיה ובדומה לזה הנשקל באירופה יביא תועלת רבה למשק בישראל. מערכת כזאת תלויה בקיומן של בדיקות רבות ומהירות לאיתור הנגועים ואלה שחסינים ובשילוב מקורות המידע עם מערכות הנתונים של קופות החולים למען זירוז העברת המידע לעובדים במקומות החיוניים ולעובדים בענפים עם תפוקה גבוהה ויצירת אפשרות הרחקה חכמה באמצעות אפליקציות ממוחשבות. במקביל רצוי לשמר את אופציית ההרחקה הגורפת באזורים בהם שיעור הנדבקים הוא גבוה במיוחד והתרומה לתוצר נמוכה.