התמודדות כלכלית של מדינות נבחרות עם משבר הקורונה

פורסם ב-12.4.2020
בעת כתיבת נייר זה מתמודדות כמעט כל מדינות העולם עם התפשטות נגיף הקורונה, שגרם למותם של עשרות אלפי אנשים, לתחלואה של יותר ממיליון איש ולהשפעות ניכרות על הפעילות הכלכלית בעולם. בעוד הניסיון לבלום את התפשטות הנגיף משותף לכל מדינות העולם, נבדלים כלי המדיניות וזמן התגובה שננקטו במדינות שונות. אלו משפיעים על קצב התפשטות הנגיף ועל היכולת של מערכות הבריאות לתמוך בתחלואה רחבה של חולים קשים הנדרשים לטיפול רפואי. בהעדר טיפול רפואי מתאים לחולים קשים ההסתברות לתמותה בקרב אוכלוסייה זאת עולה.

מסמך זה נכתב בתחילת אפריל, חודש אחרי התפשטות המגפה בכל העולם שפגעה באופן משמעותי בפעילות הכלכלית. ישראל נתונה בימים אלו תחת סגר כמעט מלא ועם קרוב למיליון דורשי עבודה חדשים בעקבות המשבר (מפוטרים או בחל"ת). נייר זה מבקש לסקור את התמיכות הממשלתיות בסקטור העסקי ובדורשי עבודה בקרב מדינות נבחרות ובישראל. החלק הראשון של הנייר סוקר בקצרה את התמודדות המדינות עם בלימת המגפה, ותוצאות המדיניות עד כה כפי שהן משתקפות בהיקף החולים באוכלוסייה ובהיקף המתים. ישנה התייחסות קצרה גם להשפעות של המגפה על הפעילות הכלכלית בעולם ובישראל. חלקו השני והמרכזי של הנייר עוסק בהיקף התמיכות הממשלתיות שניתנו בעולם ובישראל ומאפייניהן, וסוקר את תוכניות התמיכה הממשלתית לסקטור העסקי ולדורשי עבודה במדינות נבחרות.

בישראל, מאז החל משבר הקורונה בתחילת מרץ נרשמו כמיליון מובטלים חדשים בשירות התעסוקה, 89% מהם בחל"ת; שיעור האבטלה בסוף מרץ זינק לכ-25%, ויתכן גל נוסף של מובטלים בסוף אפריל. לאור נתונים אלו עודכנו התחזיות של בנק ישראל, ולפיהן התוצר במשק צפוי להתכווץ בשיעור של 5.3% בשנת 2020. בסוף מרץ הוכרזה בישראל תוכנית תמיכה ממשלתית להתמודדות עם משבר הקורונה בהיקף של 80 מיליארד ש"ח, המהווים 5.7% מהתמ"ג.

בחינת התמיכות הממשלתיות על פני מדינות מעלה כי הן כוללות שלושה צעדי מדיניות עיקריים: א. קצבאות למועסקים ולעצמאים ששכרם נפגע, ותשלום דמי חופשת מחלה לחולי קורונה ומבודדים; ב. דחיית תשלומי מיסים והפרשות סוציאליות לעובדים, וזאת במטרה להקל על תזרים המזומנים של הסקטור העסקי; ג. הגדלת הנזילות של עסקים ומשקי בית. הצעד הראשון - תשלום קצבאות למועסקים ודמי מחלה בגין תחלואה בקורונה - הוא מיידי, שכן כל המדינות חוו ירידה ניכרת בפעילות העסקית, ירידה בתעסוקה ועלייה בכמות העובדים שיצאו לחופשת מחלה. התמיכה במסגרת שני הצעדים האחרים מתפרסת לתקופה ארוכה יותר ונעה בין מספר חודשים למספר שנים. מהשוואה בינלאומית של תוכניות התמיכה הממשלתיות במדינות בעולם עולה כי חלק ניכר מהתמיכה אינו ישיר, אלא ניתן במונחים של דחיית תשלומים והגדלת הנזילות של חברות. התמיכה המיידית והישירה בישראל עומדת על כ-3% תוצר, והיא גבוהה בהשוואה בינלאומית. לעומת זאת התמיכה בישראל לטווח ארוך יותר, במונחי דחיית מיסים והגדלת נזילות - שהיא זו שמגדילה את הוודאות של המגזר העסקי לצלוח את המשבר - נמוכה משמעותית.

מבחינת תוכניות הסיוע לדורשי עבודה במדינות השונות עולה כי במדינות רבות תוכניות התמיכה תואמות מצב משברי של ירידה בהיקף העבודה, למשל תוכניות המאפשרות "השלמת הכנסה". היתרון של תכניות תואמות משבר על פני השימוש בחלופת היציאה לחל"ת כפי שנעשה בישראל הוא, בין היתר, הגמישות שהן מאפשרות למגזר העסקי בניהול היקפי העבודה ומצבת כוח האדם, וחזרה מהירה וקלה יותר לפעילות עסקית כפי שהיא בשגרה. בנוסף, היקף התמיכה במדינות אלה נמוך יותר מאשר בישראל, מכיוון שהוא אינו גורף אלא מתמקד בעסקים שנפגעו באופן משמעותי מהתפשטות הנגיף. מאידך ראוי לציין שמדובר בתוכניות שקיימות במדינות אלו במשך שנים רבות ולדעתנו אין אפשרות ליישמן במהירות בישראל.

עמדת מכון אהרן היא כי עם (המשך) בלימת התפשטות המחלה ושיטוח עקומת קצב ההדבקה, ובהינתן קיומם של תנאים הכרחיים, יש ליישם מדיניות כלכלית-רפואית משולבת שעיקרה מעבר מסגר כולל ל"סגר חכם" המבוסס על מידע מרבי לגבי מוקדי התחלואה, וזאת כדי לאפשר פעילות כלכלית ולמזער את הפגיעה במשק. נדגיש כי בימים אלו התחלואה בישראל מתמקדת בערים של האוכלוסייה החרדית.

ערים אלו אינן מרכזי עסקים ("אזורי תפוקה כלכלית") ושיעור ההשתתפות של אוכלוסייה זאת בכוח העבודה נמוך. מכאן שלאזורים אלו דרושה מדיניות כלכלית-רפואית נפרדת, באופן שימזער את הפגיעה הכלכלית באזורים בהם שיעורי ההדבקה נמוכים או אף נעצרו. התנאים הדרושים ליציאה מדורגת מהסגר וחזרה זהירה לפעילות כלכלית הם בעיקר מערכת רחבה של בדיקות אזרחים, שימוש ביכולות רפואיות וטכנולוגיות ותמונת מודיעין טובה באשר לשיעורי התחלואה בישראל ובאוכלוסיות ממוקדות, ותשתית רפואית מספקת שתאפשר מרווח ביטחון סביר לטיפול שוטף בחולי הקורונה והיערכות חיונית למקרה של התפרצות נוספת של המחלה בגין ההקלות המתוכננות. תנאים אלו יאפשרו ניהול עקומת התחלואה לצד פעילות כלכלית תוך הקלה והידוק של הריחוק החברתי הדרוש לפי ההתפתחויות.