מה הן המיומנויות הנדרשות מעובדי ההייטק
ניראון חשאי, סרגיי סומקין, רונן ניר
נייר מדיניות זה נערך לבקשת קרן טראמפ ובא לבחון מהן המיומנויות המקצועיות הנדרשות מעובדי ההייטק במדינת ישראל. בעבודה זו, מיפינו את המסלול שעובר צעיר במדינת ישראל מלימודי התיכון, דרך הצבא והאקדמיה ועד להשמה בחברת הייטק. אילו כישורים רוכשים הצעירים במהלך התקופה הזו ועד כמה כישורים אלה יכולים לנבא את השתלבותם העתידית במשלחי יד טכנולוגיים (משלחי היד הייטק) ככלל, ובענף ההייטק בפרט. לראשונה, בחנו גם את הכישורים והמאפיינים במקצועות ה"צמיחה" (המקצועות העסקיים בענף ההייטק) שחשיבותם היחסית הולכת וגדלה. כדי לענות על שאלת המחקר בחנו שלושה אספקטים עיקריים:
- מהם משלחי היד בחברות ההייטק שהביקוש אליהם גדל ?
- מהן המיומנויות הנדרשות במשלחי יד מבוקשים?
- מה הם ההבדלים במיומנויות המקצועיות כאשר משווים בין משלחי היד השונים ובין סוגים שונים של חברות?
נייר זה מסכם את הממצאים המרכזיים שנתקבלו במהלך השלב הראשון של המחקר. כלל תוצאות המחקר יתפרסמו בסוף אוגוסט 2022.
לצורך המחקר השתמשנו במאגרי המידע הבאים: סקרי כוח אדם של הלמ"ס לשנים 2012-2021 , נתונים מנהליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עבור הילידים 1980-1989 , וכן ערכנו סקר עצמאי בקרב למעלה כ - 500 עובדי הייטק. על בסיס הנתונים דלעיל מיפינו מגמות מרכזיות בשוק התעסוקה הטכנולוגי, פיתחנו מודלים לבחינת הקורלציה בין כישורים ומיומנויות שונים לבין הסיכוי להשתלבות בשוק תעסוקה זה במשרות מחקר ופיתוח ומשרות צמיחה וגבשנו רשימת המלצות מדיניות ונושאים להעמקה בהמשך המחקר.
להלן הממצאים המרכזיים של המחקר עד כה:
- בשנים 2017-2021 חלה עליה משמעותית במספר המועסקים בענף ההייטק (קצב גידול שנתי של 6.7%) אל מול העליה הקטנה בכוח אדם ביתר ענפי הכלכלה (קצב גידול שנתי של 0.4%) ובכלל המשק (קצב גידול שנתי של כ - 1.0%)
- מקור העלייה במספר המועסקים בענף ההייטק הוא העלייה המשמעותית של מספר המועסקים ב"משלחי היד הייטק" המתאפיינים בכישורים מקצועיים טכנולוגיים גבוהים אשר מאפשרים לעסוק בפעילות עתירת ידע שמתבצעת בעיקר בענף ההייטק. קצב הגידול במספר המועסקים במשלחי יד הייטק עמד על כ- 6.3% , כ- 9.1% בענף ההייטק וכ- 3.4% ביתר ענפי הכלכלה. עליה משמעותית זו במועסקים במשלחי היד הייטק לענפים אחרים במשק משמעותה עליה בפריון העבודה (תוצר לשעת עבודה) בענפים שאינם ענף ההייטק .
- העליה במספר המועסקים במשלחי יד הייטק בולטת במיוחד בקבוצות הגיל הצעירות - בין השנים 2017-2021 מספר המועסקים במשלחי יד הייטק בקבוצות גיל 25-29 , 30-34 עלה במצטבר בכ- 23% וכ- 44% בהתאמה. בקבוצת גיל 30-34 שיעור המועסקים במשלחי היד הייטק הגיע לכ - 19% . תופעה זו מלמדת כי אנחנו נמצאים בתהליך של האצה בגידול במשלחי יד אלו.
- בעוד שכשני שליש (כ- 65%) מהמצטרפים לענף ההייטק עוסקים במשרות מחקר ופיתוח, כשליש (כ- 31%) מהמצטרפים מועסק במשרות "צמיחה": ניהול מוצר ובינה עסקית (BI), שיווק ומכירות, כספים, משפטים, תפעול.
- המגמות החיוביות במספר המועסקים במשלחי היד הייטק וענף ההייטק הביאו לכך שמספר המועסקים בעלי "מיומנויות הייטק" בשנת 2021 הגיע לכ- 555.5 אלף מועסקים ושיעור המועסקים האלה מכלל המועסקים במשק הגיע לכ- 17.6%.
- בהשוואה בינלאומית, למדינות אירופה יש תכניות שאפתנית עם יעדים ברורים ותקציבים להעלאת מספר המועסקים במשלחי היד – ICT שבמידה ויצליחו יקטינו משמעותית את הפער מול מדינת ישראל. על מנת לשמר את הפער בשיעור המועסקים במשלחי יד הייטק שיש לישראל כיום המלצתנו היא לקבוע יעד לשיעור המועסקים בעלי "מיומנויות הייטק " בכלל ושיעור המועסקים במשלחי היד הייטק בפרט לשנת 2035 .
- המחקר זיהה באופן ברור את חשיבות התואר האקדמי כתנאי מקדים לההשתלבות בתעשיית ההייטק – כ- 90% מהמועסקים בהייטק הם בעלי תואר אקדמי.
- בהקשר של הכישורים הנדרשים לצורך השתלבות בתעשיית ההייטק עולה התמונה הבאה:
- קיים מתאם גבוה לבוגרי 5 יחידות מתמטיקה, פיסיקה ומדמ"ח במקצועות המחקר והפיתוח.
- קיים מתאם מאד גבוה לבגרות 5 יחידות באנגלית (או לידע מקדים באנגלית) במקצועות צמיחה.
חשוב לציין שמאז שנת 2012 יש עליה בבוגרי המקצועות האלה בתיכון כך שהמגמה היא חיובית וצפויה לתרום להגדלת שיעור המועסקים בהייטק לפחות ב- 5 שנים הבאות. לאור החשיבות של לימודי מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב ברמה של 5 יח" ל ואנגלית ברמה של שפת אם להשתלבות בתעסוקה בהייטק הגדרנו את המושג "בגרות הייטק" – הרכב בגרות הכולל: 5 יח' מתמטיקה ו- 5 יח' אנגלית, ובנוסף, או 5 יח' פיזיקה או 5 יח' מדעי המחשב.
- כמות בוגרי "בגרות הייטק" (שנמצאת בקורלציה גבוהה להעסקה בתפקידים מחקר ופיתוח, ניה ול מוצר ובינה עסקית) נמצאת בעליה אבל ייתכן ששיעור בעלי בגרות הייטק אינו גבוה מספיק כדי לתמוך ביעד שיעור המועסקים במשלחי היד הייטק שיאפשרו לישראל לשמר את הפער שלה ממדינות אירופה.
- קיים מתאם גבוה מאד בין לימודי "בגרות הייטק" ולימודי "תואר הייטק" באקדמיה.
- ישנו מתאם נמוך בין "בגרות הייטק" להשתלבות במקצועות צמיחה אבל מתאם גבו ה לבגרות 5 יח"ל באנגלית - המשמעות של ממצא זה היא כי אפשר להשתלב בהייטק גם ללא בגרות הייטק (אם כי לא במקצועות המחקר והפיתוח) .
- קיים מתאם גבוה מאוד בין האחוז הנמוך מאד של בגרויות הייטק בחברה החרדית לבין השילוב הנמוך מאד שלהם בענף ההייטק. בחברה הערבית ההשתלבות ב"תואר הייטק" של בעלי "בגרות הייטק" הינה נמוכה מאוד בהשוואה לאוכלוסייה היהודית .
- ישנו מתאם גבוה בין "יכולות פיזה" לבין יכולות נדרשות מאנשי הייטק – גם במקצועות טכנולוגיים וגם במקצועות צמיחה. אנו מייחסים חשיבות רבה מאוד לחינוך הא-פורמלי כגון תנועות נוער, חוגי ספורט, חוגי STEM , חוגי מוזיקה שמספק את מירב "כישורי פיזה"
- שיעור גבוה מאוד, כ- 77% , מעובדי הייטק הן במשרות מו"פ והן במשרות צמיחה השתתפו בפעילויות מחוץ לבית הספר (חוגי STEM , ספורט וחברות בתנועות נוער).
הפריון הגבוה בענף ההיי טק העלה לדיון כלכלי את השאלה האם האסטרטגיה בישראל צריכה להתמקד בניסיון להגדיל את סקטור ההיי טק ככל האפשר. כך למשל מדברים על יעד של עלייה ל- 15% מועסקים בענף ההייטק מסך המועסקים במשק. אנחנו חושבים שזה אינו היעד הנכון. הפריון הגבוה של ענף ההיי טק תורם גם להתייעלות יתר הענפים (דוגמא בולטת הוא ענף הבנקאות) וגם לגידול בהיצע העובדים שיש לה ם כישורים מתאימים להשתלב במשלחי יד היי טק גם בענפים אחרים. מכאן שהיעד הנכון הוא עלייה בהשכלה ובאיכותה ובכישורים של האוכלוסייה באופן שיאפשר השתלבות במשלחי יד הייטק בענף ההייטק ובענפים אחרים ובכך לתרום לפריון וחדשנות של המשק כולו .
לאור אלה המלצותינו העיקריות הן:
- הגדרה פורמלית של "בגרות הייטק" כמדד לאומי בבתי הספר התיכוניי ם
- שימוש במדד - המועסקים בעלי "מיומנויות הייטק" – וחלוקתו למועסקים במשלחי היד הייטק ומשלחי היד "צמיחה" כמדד לאומי מוביל במדיניות חיזוק יכולות האוריינות הדיגיטלית בכלל ותמיכה בענף ההייטק בפרט. הגדרת יעד לאומי לכמות המועסקים בעלי "מיומנויות הייטק" וגזירה ממנו:
- הגדרת יעד לאומי לבוגרי תואר הייטק באוניברסיטה.
- הגדרת יעד לאומי לבוגרי "בגרות הייטק" בתיכונים.
- הגדרת יעד לאומי של הגדלת בוגרי 5 יחידות אנגלית ובוגרי "דוברי אנגלית" לצורך הרחבת התשתית להשתלבות במקצועות הצמיחה.
- הנגשה שוטפת של הנתונים עבור המועסקים בעלי "מיומנויות הייטק והמועסקים ב"משלחי יד הייטק" לצורך שיפור יכולת ההשואה של בעלי משלח יד הייטק בישראל ובעולם.