​השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית

בתאריך ה - 30.10.2016 התקיים שולחן עגול בנושא הכשרה מקצועית. במהלך השולחן העגול הוצג נייר המדיניות שנכתב ע״י צבי אקשטיין, אביחי ליפשיץ, קרן שגיא ותום טרילניק.

מסמכי מחקר ושולחן עגול:

סיכום דיון

הזמנה לאירוע

נייר המדיניות לדיון: השכלה גבוהה טכנולוגית ומקצועית

מצגת רקע

עיקרי הדברים מהדיון

• בהשוואה למדינות אחרות, בישראל ישנו מחסור בהשקעה בהשכלה טכנולוגית ומקצועית שאיננה אקדמית. המחסור ההכשרה משפיע על פריון העבודה של העובדים בעשירונים התחתונים, על שכרם ועל רמות אי השוויון במשק, וכן על יכולתה של התעשייה הישראלית לגייס עובדים מקצועיים נדרשים ולצמוח.
• השולחן העגול בנושא החל בהצגת נייר עמדה אשר נכתב על ידי אביחי ליפשיץ, צבי אקשטיין, קרן שגיא ותום טרילניק ממכון אהרן.
• אביחי ליפשיץ, אשר הציג את נייר העמדה, סקר את הנתונים והמגמות בנוגע לפריון ולמערכת ההשכלה המקצועית הקיימת, ופירט את עיקרי ההמלצות: מערכת השכלה גבוהה טכנולוגית על-תיכונית שתהווה מסלול מקביל ושווה ערך למסלול האקדמי, תשתף פעולה עם התעשיינים בנוגע לחומרי הלימוד, תאפשר גמישות בפתיחת וסגירת מסלולי לימוד, ותנוהל ותפוקח על ידי גוף חדש, המועצה להשכלה טכנולוגית מקצועית (מל"ט), אותו נדרש להקים בתור הצעד הראשון.
• בתור יעד מרכזי, כותבי נייר העמדה טוענים שנדרש למשוך כרבע מהשנתון ללימודים טכנולוגיים. הגדלת מספר הלומדים תבוא מתוך 2 קבוצות אוכלוסיה: סטודנטים שפונים היום ללימודים אקדמיים, וצעירים שאינם מגיעים כיום ללימודים על תיכוניים כלל.

בשולחן העגול נכחו חברי הכנסת מנואל טרכטנברג ואלי אלאלוף, פקידים בכירים, מנהלים של מכללות אקדמיות וטכנולוגיות ונציגי המגזר העסקי. מספר מגיבים העלו את הנקודות הבאות:

1. העדפות הלימודים של צעירים בישראל משתנות. יותר צעירים בוחרים בחינוך המקצועי, ביניהם גם בעלי תארים אקדמיים, ישנו ביקוש ללימודים ברמה גבוהה יותר והבעיה התדמיתית פחות חשובה.סיבה אפשרית לכך היא הצפת שוק העבודה בבעלי תארים אשר אינם מוצאים עבודה.
2. בקרב הפוליטיקאים והפקידות הבכירה במגזר הציבורי ישנה כיום הסכמה גורפת, שלא הייתה בעבר, בנוגע לצורך להשקיע יותר בהכשרה מקצועית.
3. בנוגע לעיצוב המערכת החדשה נקודות חשובות שעלו כוללות את הכשרת ותקצוב המורים, שיתוף פעולה עם מעסיקים, אפשרויות המשך ללימודים אקדמיים והימנעות מ"תקרת זכוכית", השכלה כללית ולא רק ספציפית למקצוע, והתמקדות בטכנאים ולא רק בהנדסאים.

במהלך הדיון התגלתה מחלוקת בנוגע לצורך בגוף חדש כגון המל"ט. חלק מהנוכחים, כגון יולי תמיר, יוסי קטריבס ומיכל צוק, הביעו ספקות לגבי הצורך בגוף בירוקרטי גדול שיעורר מאבקים חדשים על סמכויות, בעוד שאחרים, כגון צבי אקשטיין, אלי יפה ומנואל טרכטנברג טענו שנדרש להקים גוף בסדר גודל משמעותי על מנת להעביר רפורמות משמעותיות.

מחלוקת אחרת נוגעת למספר המכללות. שי באב"ד ציין כי ישנן כיום מכללות קטנות רבות שאינן יעילות, וקיימות בין השאר משיקולים פוליטיים. משרד האוצר מעוניין להקים מספר מרכזים גדולים במקום המכללות הקטנות. בתגובה לכך, מגיבים אחרים בדיון, כגון עידו חגאי, טענו שאין ברירה אלא לתחזק כמות גדולה של מכללות על מנת לשמור על נגישות להשכלה המקצועית באיזורי הפריפרייה.