הגדלת החוב וצמיחה
הריבית הנמוכה בפניה עומד המשק הישראלי מייצרת הזדמנות היסטורית לגייס משאבים ולהפנותם להשקעה בפרויקטים מאיצי צמיחה, בפרט בתשתיות הציבוריות. אנו מעריכים שהגדלת ההשקעה בהון הציבורי ב-2% תוצר לשנה בשנים 2021-2030 תגדיל את שיעור הצמיחה של המשק בנקודת אחוז בהשוואה להערכות בנק ישראל על פני שנים אלה. כתוצאה יהיה התוצר בשנת 2030 גבוה ב-6% אחוזים (114 מיליארד ₪) מזה הצפוי על פי הערכות בנק ישראל.
התוצאה נובעת מהעובדה שמלאי ההון הציבורי לנפש בישראל ביחס לתמ"ג, העומד על כ 50%, נמוך משמעותית בהשוואה למדינות מפותחות הדומות במאפייניהן העיקריים לישראל (מדינות הסמן) בהן היחס הוא כ-75%. כתוצאה, התפוקה השולית של ההון הציבורי בישראל גבוהה וההשקעה בהון זה כדאית במיוחד. הערכות הצמיחה של בנק ישראל, הממליץ גם הוא על העלאת ההשקעה הציבורית, אינן משקפות את התמורה הגבוהה להשקעה זאת בעוד שעל פי תוואי האוצר שיעור ההשקעה הציבורית ביחס לתוצר אף עומד לפחות.
המאמר בוחן כמותית את תרחיש הצמיחה ונטל החוב הצפויים כתוצאה מהגדלת ההשקעה בהון הציבורי הממומנת ע"י הגדלת החוב ומשווה את התוצאה לתחזית הצמיחה של משרד האוצר ובנק ישראל לשנים 2021-2030. על פי התרחיש, תעמוד הצמיחה הריאלית בשנים 2025-2030 על כ – 4.0% ותהיה גבוהה יותר בהשוואה ל-3.2% בתרחיש של משרד האוצר ו-2.6% בתרחיש בנק ישראל.
מימון הגדלתו של מלאי ההון הציבורי בשנים 2022-2024 באמצעות הלוואות יעלה את יחס החוב לתוצר לכ-84% בשנת 2026, לעומת כ – 76% על פי תחזית בנק ישראל. הורדת הגרעון הראשוני בהמשך ליעד של 1.5% בשנת 2028 ותוספת הצמיחה שתתקבל כתוצאה מההשקעה יורידו את יחס החוב לתוצר בשנת 2030 לכ- 77% כמו זה הצפוי ע"י בנק ישראל. עם זאת, הפער המצטבר בתשלומי הריבית בשנים אלה בהשוואה לתוואי שחזוי ע"י בנק ישראל מסתכם בכ-13 מיליארד ש"ח בלבד, בעוד שתוספת התוצר תהיה גבוהה ב כ-308 מיליארד ₪, פי 23 מתוספת תשלמי הריבית.
נייר מדיניות - צבי אקשטיין, בנימין בנטל וסרגיי סומקין
