מדיניות יצוא הגז מישראל
נייר המדיניות בוחן את מדיניות יצוא הגז הטבעי שהתגלה במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל ב-15 השנים האחרונות בהיקפים משמעותיים של מעל לאלף BCM ושווי של כמאה מיליארדי דולרים בערכים מהוונים. העבודה בוחנת, באמצעות ניתוח אנליטי-כלכלי סדור, מהי המדיניות המשרתת את סדרי העדיפויות הלאומיים באופן המיטבי, כלומר המספקת את הביטחון האנרגטי והערך הכלכלי הגבוהים ביותר. אנו מראים כי בהשוואה למדיניות שאימצה הממשלה יש להגדיל את היקף היצוא ובמיוחד להאיץ אותו לקצב יצוא גבוה בהרבה.
מסמכי מחקר ושולחן עגול
נייר מדיניות - מדיניות ייצוא הגז בישראל
עיקרי הדברים בדיון
במסגרת השולחן העגול השני של מכון אהרן למדיניות כלכלית נערך דיון בנושא מדיניות יצוא הגז הטבעי, שהתגלה במים הטריטוריאלים של מדינת ישראל ב-15 השנים האחרונות בהיקפים משמעותיים של מעל לאלף BCM ושווי של כמאה מיליארדי דולרים בערכים מהוונים. באוקטובר 2011 הוקמה ועדת צמח לבחינת מדיניות הממשלה בנושא, והמליצה בין השאר על ייצוא של 500 מתוך 950 BCM שהתגלו עד אותו הזמן, ופריסת היצוא לאורך 20 שנים. בהמשך קיבלה הממשלה החלטה על כמות קטנה יותר ליצוא.
השולחן העגול החל עם הצגת מחקר של פרופ' עדי פוזנר וד"ר יהושוע הופר המבקר את מסקנות ועדת צמח:
לפי המחקר הועדה פירשה באופן שגוי את תוצאות החישובים שנעשו על ידה והשתמשה בשיעור היוון לא נכון. פירוש נכון של החישובים ביחד עם שימוש בשיעור ההיוון הנכון והכנסת מספר אילוצים נוספים בנוגע לביטחון האנרגטי מובילים למסקנה כי המדיניות האופטימאלית היא ליצא כמות גבוהה יותר של גז במהירות רבה יותר. מלבד זאת, מגבלת יצוא שתיתרגם להורדת מחירי הגז אל מתחת לשווי האלטרנטיבי שלהם תגרור את התפתחותה של תעשייה לא כדאית מבחינה כלכלית ועיוות הקצאת המקורות במשק.
לאחר הצגת הביקורת הגיבו לדברים אישים רבים, ביניהם ראש ועדת צמח שאול צמח, חבר הועדה גל הרשקוביץ, ד"ר מיכאל שראל, ג'ינה כהן ועוד. להלן הביקורת המרכזית שחזרה בדבריהם של מגיבים שונים בנוגע לטיעוניהם של פוזנר והופר:
חוות הדעת של פרופסור פינדל לועדת ששינסקי, שהובילה להנחה של שיעור היוון העומד על 8% במחקרם של פוזנר והופר, פורשה באופן שאיננו נכון.
ההצעה לחבר צינור גז לאירופה דרך יוון היא יקרה מאוד ואיננה ישימה. יצוא בקצב מהיר כפי שתואר במחקר ככל הנראה איננו ישים. מספר רב של דוברים מהמגזר הציבורי והעסקי הזכירו את החשיבות של ייצור וודאות עסקית עבור השחקנים הכלכליים במשק הגז, כך שלעיתים קבלת החלטה מהירה חשובה יותר מקבלת ההחלטה האופטימאלית. הוזכרו מספר ארצות שלא מתקיים אצלן פיתוח של מאגרי גז שהתגלו בעקבות עודף רגולציה, ביניהן אינדונזיה, מצרים, וונצואלה. נושא נוסף שהוזכר הוא השיקולים הגיאו-פוליטיים הכרוכים ביצוא הגז למדינות כגון ירדן, מצרים או טורקיה, או בתחרות אל מול יצואניות גז גדולות כגון רוסיה.
כמה מהמשתתפים, כגון נועם סגל, דרור רשף, ג'ון קגן ואייל עופר, ייצגו עמותות וארגונים חברתיים העוסקים בנושא הגז. להלן טענותיהם העיקריות:
חשיבות השיקול של הביטחון האנרגטי ויתרונות הגז למשק המקומי הם גבוהים מכפי שהניחו חברי ועדת צמח, פוזנר והופר במחקריהם.
חשיבות היצוא כתמריץ שנועד לעודד השקעות וחיפושי מאגרים נוספים היא נמוכה מכפי שקבעו האחרים.
מרבית הדיון בנושא מדיניות הגז הטבעי לא היה שקוף מספיק.
חבר הכנסת אבישי ברוורמן ציין את חשיבות הפיתוח של תעשייה בישראל, את עודף הרגולציה המונע בין השאר העברת גז טבעי כיום למפעלים הזקוקים לו, ואת הצורך לפקח על מחירי הגז בהינתן קיומו של מונופול בתחום. פרופ' צבי אקשטיין ציין כי מציאת הגז כבר תרמה לשינוי מאקרו-כלכלי משמעותי במשק המתבטא בדירוג האשראי של מדינת ישראל ובתשלום הריבית על חובותיה. עדי פוזנר ויהושוע הופר הודו לדוברים השונים, והם יעדכנו את המחקר בהתאם להערות ולתובנות שעלו מהדיון (המחקר עודכן לאחר השולחן העגול וניתן להוריד את נייר העמדה הסופי בקישור למעלה). לסיכום הודה פרופ' עומר מואב לכל המשתתפים, וציין את בעיית השטחיות בשיח הציבורי והפוליטי בישראל בסוגיות כלכליות, איתה מנסה מכון אהרן להתמודד במסגרת השולחנות העגולים.
המחקר בתקשורת
ראיון עם עדי פוזנר ויהושע הופר בידיעות אחרונות