מדיניות לצמצום פערים בין החינוך הערבי לעברי
מערכת החינוך הינה שלב בסיסי ומשמעותי ברכישת ההון האנושי, שנמצא הגורם העיקרי לפערי ההכנסות בין משקי בית ערבים ויהודים בישראל. עם זאת, מהנתונים עולה כי מערכת החינוך אינה מצליחה לגשר על פערי הרקע החברתי־כלכלי של התלמידים בחינוך הערבי, ולספק את הכלים הנדרשים להשתלבות מיטבית בחברה ובתעסוקה. הישגי התלמידים בחינוך הערבי נמוכים משמעותית מהישגי התלמידים בחינוך העברי: 44% בלבד מבני ה-18 הערבים ב-2019 היו בעלי זכאות לתעודת בגרות, לעומת 80% בקרב היהודים שאינם חרדים, ופער דומה קיים גם בקרב הזכאים לתעודת בגרות בהצטיינות.
גם במבחנים בינלאומיים הבוחנים את רמת המיומנויות קיימים פערים משמעותיים בהישגים, וישראל מובילה את המדינות המשתתפות בפערים בין החזקים לחלשים. פערי המיומנויות עולים גם במיומנויות הדיגיטליות שחשיבותן הולכת ועולה, והישגי התלמידים הערבים במבחנים הבינלאומיים נמצאים בתחתית, אף מתחת להישגי מדינות מתפתחות. הפערים בהישגים נותרים בעינם גם כאשר משווים בין תלמידים ערבים ויהודים מאותו רקע חברתי־כלכלי.
בכל מדדי התפוקות עולה פער ניכר לטובת התלמידות הערביות ביחס לתלמידים הערבים, בשונה מהחינוך העברי, והפערים המגדריים נשמרים גם כאשר בוחנים את ההישגים לפי מגזרים, כאשר התלמידים והתלמידות במגזר הבדואי הם החלשים ביותר, ובמגזר הדרוזי החזקים ביותר. פערים אלה בהישגים הם תוצאה של פערים בתשומות: המורים בחינוך הערבי בעלי רמת מיומנויות נמוכה יותר בממוצע ביחס למורים בחינוך העברי, לדוגמא: פער של 80 נקודות בציון הממוצע בפסיכומטרי בין סטודנטים ערבים ללימודי הוראה ליהודים, 22% בלבד מהמורים הערבים בעלי רמת מיומנויות דיגיטליות בינונית ומעלה, לעומת 70% מהמורים היהודים (שאינם חרדים); תקציב משרד החינוך לתלמידים בחינוך הערבי נמוך ביחס לחינוך העברי: מרבית התלמידים הערבים משתייכים לחמישוני הטיפוח החלשים, בהם התקציב לתלמיד בחינוך הערבי הינו כשני שלישים מהתקציב לתלמידי בחינוך העברי; כמו כן גם תקציב החינוך של הרשויות המקומיות הערביות, החלשות יותר, נמוך בממוצע ביחס לרשויות המקומיות היהודיות; ובנוסף לכך, הרקע החברתי־כלכלי החלש יותר ממנו מגיעים התלמידים בחינוך הערבי מוביל לפערים בהשקעה בחינוך של משקי הבית.
לאור התוצאות, חוקרי מכון אהרן ממליצים על הצבת יעדים לתפוקות מערכת החינוך, ובהתאמה יעדים לתשומות החינוך. יעדי התפוקות כוללים שיפור מיומנויות התלמידים בדגש על שיפור הבקיאות בעברית והעלאת שיעור הזכאים לבגרות בעברית ל-90% עד לשנת 2030, כאשר מחצית מהבוגרים ייבחנו ברמה מורחבת של 5 יח"ל; העלאת שיעור ההשתתפות בלימודים עד סיום התיכון ל-95% לפחות (בדומה לחינוך העברי); והעלאת שיעור הזכאות לבגרות ל-85% בקרב הבנות ו-75% בקרב הבנים עד לשנת 2030, בדגש על זכאות לבגרות איכותית. יעדי התשומות כוללים שיפור באיכות המורים וההוראה, באמצעות תכניות המתמרצות את המורים והמנהלים הפעילים כיום, כגון תכניות "יכולות" ו"תובנות", המאפשרות לתגמל עבור עמידה ביעדים, באמצעות הרחבת היקפי ומשרה ומענקים לעמידה ביעדים; וקביעת מדדי איכות לפיתוח המקצועי של המורים, שיכלול שיפור מיומנויות הוראה, לרבות מיומנויות דיגיטליות.
בשולחן העגול נציג נתונים על הפערים הקיימים בין החינוך הערבי לחינוך העברי, בשלבים השונים של מערכת החינוך, מבחינת הישגי התלמידים ומבחינת תשומות החינוך, וכן נציג יעדים והמלצות מדיניות לשיפור הישגי התלמידים ואיכות החינוך במערכת החינוך הערבית.
נייר מדיניות - מריאן תחאוכו, עידית קלישר, חנין מטר וקיריל מושקלב