מרכז אריסון ל-ESG
קול קורא למחקר

מחקר על מדדי ESG

ההרשמה הסתיימה!

רקע
חשיפה של ביצועים עסקיים וממשל תאגידי תקין המשפיעים על החברה והסביבה - ,Social ,Environment Governance) ESG (הפכה לפרקטיקה מדוברת בשנים האחרונות. הכוונה היא לסקירת ההתנהלות התאגידית ותהליכי הייצור והשיווק של החברה כדי לחשוף את ההשפעות של הפעילות העסקית ואיכות הממשל התאגידי שלה על הסביבה, החברה, והדורות הבאים. חשיפה ושקיפות לגבי מדדי ה- ESG של החברה/תאגיד נועדה לייצר כלי ניהולי למקבלי החלטות בתאגיד, לספק לבעלי עניין כמו גם למשקיעים וללקוחות תמונה ברורה כך שיוכלו לקבל החלטות השקעה, קניה ורכישה מושכלות, ולספק כלי פיקוח ואכיפה לרגולטורים.

למרות שהצורך לחשוף ולמדוד מידע על העלויות החיצוניות )ההשפעה השלילית על הסביבה והחברה( של פעילות עסקית על החברה והסביבה אינו חדש, המודעות לכך בקרב מנהלים, אנשי שוק ההון, ורגולטורים ברחבי העולם גדלה בשנים האחרונות באופן חסר תקדים. הגידול בצורך בחשיפת מידע זה, הביא להבנה ברורה יותר
של היתרונות )צמצום עלויות, חיזוק מותג, תמיכה של משקיעים ולקוחות, חידוד מטרתה של החברה(, כמו גם של החסרונות )אי עמידה ברגולציה בינלאומית, בריחת משקיעים וצרכנים, חשיפת שחיתויות( של חשיפה כזו, אך גם הוביל לריבוי הצעות של סוכנויות דירוג למתודולוגיות ומדדים לביצועים סביבתיים, חברתיים וממשליים של חברות עסקיות. ריבוי המדדים בתורו יצר בלבול וחוסר אפקטיביות.

מורכבות חשיפת ההשפעה העסקית על ESG העלתה את הצורך באימוץ מדדים אחידים למערכת העסקית, ואכן בשנים האחרונות ישנה מגמה עולמית של הגברת הרגולציה ודרישות גילוי מחייבות הקשורות ל-ESG, וממשלות וגופים רגולטוריים מכירים בחשיבות של שילוב גורמי ESG בקבלת החלטות. האיחוד האירופי משמש קטר מוביל בהקשר זה עם תוכנית הפעולה של מימון בר קיימא והדירקטיבה לדיווח לא פיננסי של מדדי קיימות עבור חברות עסקיות. כיום אינדקסים ותקנים רבים שואפים למדוד ולהעריך את הביצועים הסביבתיים, החברתיים והממשל התקין של תאגידים וחברות, ולקדם שיטות עסקיות אחראיות ובעלות קיימא. חברות מתמודדות יותר עם לחץ לחשוף את ביצועי ה-ESG שלהן, ומשקיעים שוקלים גורמי קיימות בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם, מה שמעיד על קבלה רחבה יותר של עקרונות ESG בעולם העסקים.

בין היתר, בולטים המדדים הבאים:

1. GRI- Global Reporting Initiative
   GRI היא המסגרת לדיווח על קיימות הנמצאת בשימוש הנרחב ביותר. GRI מספק הנחיות לחברות כיצד לחשוף את ההשפעות הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות שלהן. הוא אינו חוק, אך חברות רבות מאמצות מרצון את הסטנדרטים של GRI כדי לשפר את השקיפות והאחריות שלהן.
2. IFRS- International Financial Reporting Standard (S1+S2)
   IFRS היא אסופה של תקנים חשבונאיים שנוצרו אך לאחרונה על ידי המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות. מדינות רבות בעולם בחרו לאמץ את התקינה הזו כתקן מחייב במגזרים עסקיים שונים.
3. UNGC - United Nations Global Compact
   ה-UNGC הוא הסכם גלובלי של האו"ם, שהוא יוזמה התנדבותית המעודדת חברות ליישר את האסטרטגיות והפעולות שלהן עם עשרה עקרונות וניברסליים בתחומי זכויות אדם, עבודה, סביבה ושחיתות. בעוד שההשתתפות היא וולונטרית, חברות מצופות לשלב את העקרונות הללו באסטרטגיות הארגוניות שלהן.
   
4. SASB- Sustainability Accounting Standards Board
   SASB היא מועצת התקינה לחשבונאות מקיימת, המספקת מסגרת לחברות לחשוף מידע ESG המהותי מבחינה פיננסית למשקיעים. SASB מתמקדת בתקנים ספציפיים לתעשייה. למרות שהציות לתקנים עדין וולונטרי, תקני SASB צוברים אחיזה בקרב המשקיעים כשהם מחפשים נתוני ESG מקיפים לקבלת החלטות.
5. TFCFD - Task Force on Climate-related Financial Disclosures
   TFCFD הוא כוח משימה בנושא גילויים פיננסיים הקשורים לאקלים שהוקם על ידי מועצת היציבות הפיננסית (Board Stability Financial), מעודד חברות לחשוף סיכונים והזדמנויות פיננסיות הקשורות לאקלים. למרות שאינן מחייבות מבחינה משפטית, המלצות TCFD זוכות להכרה ומשולבות במסגרות
   דיווח שונות.
6. Taxonomy Finance Sustainable EU - טקסונומיה של מימון בר קיימא של האיחוד האירופי
   האיחוד האירופי עמד בחזית פיתוח טקסונומיה (סיווג שיטתי) כדי להגדיר אילו פעילויות כלכליות יכולות להיחשב בנות קיימא מבחינה סביבתית. תקנת  קסונומיה של מימון בר קיימא של האיחוד האירופי מחייבת ומספקת מערכת סיווג לפעילויות כלכליות בנות קיימא. תקנה זו נועדה להנחות משקיעים וחברות לעבר השקעות ושיטות עבודה ברי קיימא.
7. UK SDR - UK Sustainability Disclosure Requirements
   דרישות הגילוי החדשות של הרשות להתנהלות פיננסית בבריטניה – UK Financial Conduct Authority
8. GBP - Green Board Principles
   עקרונות אג"ח ירוקות הם קווים מנחים וולונטאריים המקדמים שקיפות ויושרה בפיתוח שוק האג"ח הירוקות. למרות שאינם מחייבים מבחינה משפטית, הם מאומצים באופן נרחב על ידי מנפיקים, משקיעים וחתמים המעורבים בהנפקת אג"ח ירוקות.

***

מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן שואף לעודד מחקרים על השפעת המדדים השונים על התנהלות של חברות עסקיות כמו גם על ההשקעה של גופים פיננסים. חברות עסקיות רבות בישראל עדין לא חושפות נתוני ESG והמערכת הפיננסית בישראל עדין לא מבצעת השקעות אחראיות בהיקפים נרחבים. גם הצרכנים בישראל פחות מודעים לקיומם של דפוסי ניהול ודיווח ESG. מודעות והבנה למדדים השונים, כמו גם מיפוי על פי קריטריונים אחידים, יכולים לתרום לקבלת ההחלטות של צרכנים וגופים עסקיים ופיננסיים. 

מרכז אריסון ל-ESG מזמין חוקרים ומדענים להגיש הצעות למחקרים בנושאים הבאים ובתחומים קרובים אליהם:

• ניתוח ההתפתחות של שוק דירוג ה-ESG והשחקנים העיקריים בשוק זה
• איכות המדידה של מדדי ESG שונים של פעילות עסקית אל מול מתן מצג שווא
• זיהוי, הבהרה והשוואה של דירוגים ומדדים נוכחיים של ESG
• ניתוח והשוואה של נתוני חברות ישראליות הנסחרות בבורסה על פי מדדי ESG המוצעים
• ניתוח הצורך בהאחדת המדדים וכיצד ניתן לעשות זאת
• זיהוי סיכוני ESG לאורך שרשרת הערך של התעשיה: איך משקפים אותם, מי הגופים הקובעים, מי מפקח
  על גופים אלה, עד כמה נחוצה סטנדרטיזציה בתחום?
• תפקידן של חברות הנותנות חוות דעת (Opinion Party Second – SPO) וההשפעה שלהן על השוק
• פתרונות/כלים פיננסיים שיקלו על הסקטור העסקי את המעבר לאסטרטגיית -ESG
• איך לייצר shop stop one ברמה המקומית והבינלאומית?
• המלצות שניתן לשקול בהתפתחויות עתידיות של מדידה וחשיפה של ESG

עבודות מתאימות יפורסמו באתר המכון ו/או בפרסומיו.

ההרשמה הסתיימה!

לפרטים נוספים או להבהרות ניתן לשלוח שאלות ל: ESG@runi.ac.il

בהצלחה!