מרכז אריסון ל-ESG
קול קורא למחקר
טכנולוגיה מקיימת: חדשנות טכנולוגית בהתמודדות עם אתגרי ESG - יתרונות וחסרונות
מרכז אריסון ל-ESG
רקע
האם אופן החשיבה שלנו מושפע מחידושים טכנולוגיים כך שאנו נסמכים על הטכנולוגיה שתספק תשובה לכל אתגר? ה- 7 באוקטובר 2023 הראה עד כמה תחושת ביטחון בטכנולוגיה וההסתמכות המוחלטת עליה היא בעייתית, ודאי מבלי לשקול נקודות תורפה ו/או אסטרטגיות שינוי אחרות אפשריות.
בעידן המאופיין בהתקדמות טכנולוגית מהירה וחדשנית, שיח על האופן שבו טכנולוגיה ועסקים יכולים להניע פיתוח בר קיימא הפך לפופולרי ומשדר אופטימיות ותקווה אל מול החששות הגוברים ממחיריו של המשבר האקלימי המתפתח. פיתוחים כמו טכנולוגיות לחידוש ייצור ואחסון אנרגיה, טכנולוגיות למחזור ושימוש חוזר בחומרים, טכנולוגיות להפקת מזון לאוכלוסיות גדולות, וטכנולוגיות לתחבורה חכמה ולערים חכמות, מעוררים תקוה שחדשנות טכנולוגית תיתן מענה לאתגרי הסביבה. זאת ועוד, טכנולוגיות חשיפה, איסוף נתונים, ניהול פיננסי, ניהול עובדים, מעוררות תקווה כי הן יהוו חוצץ מול שחיתות ואפליה בארגונים, ואף יסייעו בחשיפת עיוותים ובמתן פתרונות מהירים ויעילים. אכן, להישענות על חדשנות טכנולוגית יש תפקיד משמעותי בהתמודדות עם המשבר הסביבתי והחברתי. אבל ישנן נקודות מבט שונות באשר לשאלה האם היא יכולה לתת מענה שלם לאתגרים הסביבתיים והחברתיים האדירים.
הרעיון שחדשנות טכנולוגית יכולה לשמש פתרון מהיר להתמודדות עם אתגרי ESG, ללא צורך בשינויי עומק ארוכים בתודעת הציבור ובמדיניות, ושקיפות לגבי אינטרסים כלכליים ופוליטיים נלווים, היא פרספקטיבה המכונה לרוב אופטימיות טכנולוגית (Gonella, F., et al., 2019) בעוד שאין ספק כי לחדשנות טכנולוגית יש תפקיד מכריע בטיפול באתגרי הקיימות, יש גם מבקרים של השקפה אופטימית זו.
התומכים טוענים שהחדשנות היא הפתרון, ושטכנולוגיות פורצות דרך יכולות לספק פתרונות יעילים וניתנים להרחבה כמניעים מרכזיים לפיתוח בר קיימא. יש אף המאמינים שכוחות השוק והתחרות יניעו את הפיתוח והאימוץ של טכנולוגיות בנות קיימא. לטענתם, ככל שטכנולוגיות ירוקות, חינוכיות, או רפואיות הופכות לכדאיות יותר מבחינה כלכלית, הן יחליפו באופן טבעי חלופות שהן פחות בנות קיימא.
מבקרים של העמדה הפרו-טכנולוגית (2017 ,Zacher) טוענים נגד דטרמיניזם טכנולוגי של חדשנות ותחרות, ומערערים על התפיסה שטכנולוגיה לבדה יכולה לפתור בעיות חברתיות וסביבתיות מורכבות. הם מדגישים את החשיבות של גורמים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים במעבר לאורח חיים וניהול עסקי מקיימים, כמו ויתור על צמיחה אינסופית ורווח לטווח קצר, התחשבות בדורות הבאים, אימוץ ערכי שיתופיות וצריכת חסר, מנהיגות אמיצה ועוד. ביקורת נוספת נשמעת מתוך חשש מהצלחת יתר של הטכנולוגיות. בהקשר זה, החשש הוא מ"אפקט הריבאונד", מצב שבו יעילות מוגברת או טכנולוגיות נקיות יותר יחזקו התנהגות לא מקיימת שתקזז בהכרח את השפעתן הסביבתית החיובית. גם כאן ברור לכל כי יש צורך במדיניות משלימה ובשינויים התנהגותיים. עוד נטען בקרב המתנגדים לתפיסת הטכנולוגיה כתרופת על, שהטכנולוגיה לבדה לא יכולה להתמודד עם הגורמים המתנגשים עם אתגרי קיימות, כמו מקסום רווח, צריכת יתר, שחיתות, תאוות בצע, וחולשת רגולטורים. שינוי עמוק מתמשך מחייב התייחסות לבעיות בסיס אלה ולטכנולוגיה יש השפעה מוגבלת בלבד על נורמות מוסריות וחברתיות.
בעוד שחדשנות טכנולוגית היא מרכיב מכריע בהתמודדות עם אתגרי קיימות, הצורך במושגים משולבים הכוללים ממדים סביבתיים, חברתיים וכלכליים נכנס לדיון המדעי בשנות ה- 70 עם פרסום "גבולות לצמיחה" (Meadows, et al., 1972) ואכן השילוב של טכנולוגיה עם טרנספורמציות חברתיות רחבות יותר החל להיתפס כדרך היעילה ביותר לטפל בטבע המורכב, הרב-תחומי והבינלאומי של תחום הקיימות (Giampietro and Ramos-Martin, 2005).
***
מרכז אריסון ל- ESG באוניברסיטת רייכמן שואף לעודד מחקרים או מאמרים מקוריים על מקום הטכנולוגיה בתחום ה- ESG, כמו גם על התמודדות רגולטורית וציבורית עם הדרכים בהן הטכנולוגיה יכולה להיות כלי ליצירת עולם מקיים לדורות הבאים ולא רק חדשנות ללא כיסוי.
מרכז אריסון ל-ESG מזמין חוקרים ומדענים להגיש הצעות למחקרים בנושאים הבאים ובתחומים קרובים אליהם:
- אופטימיות טכנולוגית לעומת הערכות מציאותיות: כיצד האמונה שהטכנולוגיה תפתור את כל הבעיות הקשורות לאקלים, עשויה להטעות אותנו מלנקוט פעולות מיידיות והכרחיות? כיצד ניתן להתגבר על הפער?
- ההשלכות הסביבתיות של הטכנולוגיה: זיהום סביבתי ופסולת אלקטרונית (E-Waste) כתוצאה מפיתוח טכנולוגי: באופן פרדוכסלי, ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיה והפיתוחים הטכנולוגיים מייצרים פסולת אלקטרונית שיש לה השפעה סביבתית גוברת ושלילית. האם טביעת הרגל הפחמנית של פיתוח ותחזוקה של טכנולוגיות מקזזת את היתרונות הפוטנציאליים שלהן בטיפול בשינויי האקלים?
- ההשלכות האתיות של הטכנולוגיה והונאה טכנולוגית בעולמות השיווק הירוק
- טכנולוגיה, הכחשת שינויי אקלים ותנועת האנטי-ESG: כיצד פלטפורמות מדיה חברתית מפיצות נרטיבים של הכחשה לשינויי אקלים ומידע מוטעה באשר לתרומה של ESG? מה תפקידה של הטכנולוגיה הרשתית בהחלשת הרציונליות, בהגברת הספקנות, וביצירת אנטגוניזם פוליטי לתחום הקיימות?
- השפעת חידושים טכנולוגיים על מאמצים ליצירת שוויון והכלה: האם טכנולוגיות חדשניות יכולות לתרום לשיקום חברתי של קהילות? האם ניטור טכנולוגי יכול לסייע לניתוח נתונים מדויק יותר? כיצד טכנולוגיות תורמות או פוגעות בשקיפות וחשיפה של פגיעות חברתיות?
- תיאוריות מעבר: המעבר לאורח חיים מקיים לא קורה בבת אחת. תאגידים גדולים לא יכולים לעבור ביום אחד משימוש בדלקים פוסיליים לשימוש באנרגיה ירוקה או בחומרים מתכלים. האם המעבר לקיימות דורש מימון מיוחד לתקופת המעבר? מימון שינויים במערכות טכנולוגיות כמו גם במבנים ובמוסדות חברתיים ופוליטיים? אלו תיאוריות מעבר סוציו-טכניות ניתן לפתח כדי להדגיש את הקשר בין טכנולוגיה, חברה ומדיניות?
קריטריונים, לוח זמנים ותנאים להגשה:
יש להעביר למרכז עד לתאריך 1.5.24 הצעה ראשונית של עד 4 עמודים הכוללת:
- רקע תיאורטי קצר על נושא המחקר המוצע, חדשנותו ו/או תרומתו מעבר לקיים
- הגדרת מטרות והשערות המחקר המוצע
- ערכו העסקי, החברתי והיישומי של המחקר לעולם העסקים ולחברה בעשור הקרוב
- מתודולוגיה (אוכלוסיית המחקר, כלים, תהליך העבודה)
- תוכנית עבודה (שלבי עבודה ולוחות זמנים)
- פירוט תקציב המחקר (ומקורות מימון נוספים במידה ויש)
- תקציר קורות החיים של החוקר/ת ו/או החוקרים/ות הראשי/ים
קריטריונים לקבלת המענק:
- התאמה לדרישות הקול קורא
- הערך המדעי של המחקר המוצע והחדשנות המוצעת בו
- הערך היישומי של המחקר המוצע ותרומתו הפוטנציאלית ליצירת שינוי בתחומו
- סבירות / היתכנות תכנית העבודה (לוח זמנים ותקציב) והאמצעים העומדים לרשות החוקר
- זהות החוקרים וכישוריהם, כולל פירוט חברי צוות המחקר במידה ומדובר בצוות
(בהתבסס על קורות חיים) - חוקר זכאי לקבל מענק עבור הצעת מחקר אחת בלבד במסגרת המרכז
- מחקרים המבוצעים על ידי חוקרים בעלי רקע וניסיון אקדמי מתאים המשתייכים למוסד אקדמי או מוסד מחקרי מומחה בתחום, בתנאי שבקבוצת המחקר משתתף חוקר מאוניברסיטת רייכמן
תנאים נוספים:
- מקבלי המענק יתחייבו להציג את מחקרם בפני קהלי יעד נבחרים בהתאם לבקשת המרכז
- מקבלי המענק יתחייבו לציין את המרכז כגורם המממן בכל פרסום פומבי מדעי, או בתקשורת.
- מקבלי המענק יתחייבו להגיש דו"ח מחקר סופי בהיקף של עד 20 עמודים, לא כולל ביבליוגרפיה ונספחים.
דו"ח המחקר יוגש באנגלית או עברית ויכלול:
- תקציר (בעברית ובאנגלית)
- רקע תיאורטי של נושא המחקר
- מטרות המחקר, הרציונל לקיומו והחדשנות המוצעת במחקר
- סקירת ספרות אקדמית וממצאי המחקר
- מסקנות המחקר ותרומתו, תיאורטית ופרקטית
מסגרת מענק המחקר:
- גובה המענק יהיה עד* 25,000 ש"ח כולל מע"מ
- המכון יחליט על סכום המענק בהתאם להצעת המחקר
- המרכז אינו מתחייב להעניק את כל הסכום המוקצב למענקי מחקר
לוחות זמנים:
- תאריך אחרון להגשת הצעות למחקר הוא 1.5.24 את ההצעות יש לשלוח במייל לכתובת אלקטרונית: ESG@runi.ac.il ולציין את נושא הקול קורא בכותרת הדוא"ל
- על החוקרים/ות הזוכים להשלים את העבודה עד 1.5.25
מענק המחקר ישולם בהתאם לאבני הדרך הבאים:
- 50% בהצגת תוצרי ביניים (לא יאוחר מה- 15.11.24)
- 50% לאחר קבלת דו"ח המחקר הסופי (לא יאוחר מה- 1.5.25)
עבודות מתאימות יפורסמו באתר המכון ו/או בפרסומיו.
ההרשמה הסתיימה!
לפרטים נוספים או להבהרות ניתן לשלוח שאלות ל: ESG@runi.ac.il
בהצלחה!