זכיות אחרונות בקרנות מחקר יוקרתיות

מלשכת הפרובוסט ורשות המחקר

שלוחות ברכות חמות לזוכים במענקים אישיים חשובים לשנת תשפ"ד

הקרן הלאומית למדע (ISF)

הקרן הלאומית למדע פרסמה לאחרונה את רשימת הזוכים במענק אישי לשנת תשפ"ד, המענק ניתן לחוקרים על בסיס מצוינות ואיכות מדעית בתחומי המדעים המדויקים והטכנולוגיה, מדעי החיים והרפואה, מדעי הרוח ומדעי החברה.

תשעה חוקרים מאוניברסיטת רייכמן זכו בפרס היוקרתי (לפי סדר א-ב):

ד"ר רני אבנד מבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה יחד עם עמיתו פרופ' תומר שכנר מאוניברסיטת חיפה על מחקרם ציפייה לאיום: זיהוי מנגנון מוחי בבסיס הפרעות חרדה בילדים. במחקר יאופיינו מנגנונים מוחיים המייצרים תגובות פחד מוקצנות העומדות בבסיס הפרעות חרדה בילדים. בעוד שהפרעות חרדה הן נפוצות מאד בילדים ובעלות השלכות שליליות בתחומי חיים שונים, הבסיס המוחי של הפרעות אלה אינו ידוע. המחקר יעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של הדמיה מוחית בקרב ילדים מכל הארץ, ויביא לאפיון מקורי ודינמי של תגובות פחד באזורים שונים במוח. המחקר יוביל לתובנות חדשות לגבי הבסיס המוחי של מצבי חרדה בילדים ובכך יתרום לפיתוח טיפולים חדשים המבוססים על חקר המוח.

פרופ' יעקב גולדנברג מבית -הספר למנהל עסקים יחד עם עמיתו ד"ר דניאל שפירא מאוניברסיטת בן -גוריון על מחקרם שינויים קטנים יכולים לעשות הבדל גדול: הגברה של הפרעות בתנאי התחלה כתוצאה מספים והדבקה חברתית. מקובל היום לבדוק חוות דעת על מוצר או שירות חדש לפני שצורכים אותו. במחקר זה, אנו מתכוונים להראות כיצד הבדלים זעירים בציוני חוות דעת שנותנים צרכנים על מוצרים או שירותים  שהתקבלו בשלב הראשוני של הפצתם מייצרים הבדלים משמעותיים בשלבים מאוחרים של התהליך. כלומר הבדל קטן מאוד יכול להוביל לכישלון במקרה אחד ולהצלחה במקרה אחר גם אם איכות המוצר זהה. תוצאות ראשוניות מסימולציות מראות שתופעה זו מזכירה מופע של כאוס (מוכרת באפקט משב כנפי הפרפר בסין שיכול לחולל טורנדו באמריקה) בגלל הרגישות הגבוהה לתנאי ההתחלה של התהליך. הסיבה היא יחסי הגומלין שבין הדרישה לעמוד בתנאי סף בבחירה בין חלופות אימוץ, המספרים הקטנים של חוות הדעת בשלבים הראשונים של ההפצה והגברתם של הבדלים קטנים אילו כתוצאה מהדבקה חברתית. אנחנו מתכוונים לחקור את התופעה באופן אמפירי באמצעות ניתוח נתונים משניים כמו גם באמצעות ניסויי שדה וניסויים במעבדה. מחקר זה הינו רלוונטי במיוחד מכיוון שמחזורי החיים של מוצרים ושירותים מתקצרים עם הזמן ולכן גורלם נקבע בחלון זמן קצר בסמוך לזמן השקתם.

ד"ר בן לי וולק מבית הספר ארזי למדעי המחשב, על מחקרו חישוב אלגברי: חסמים תחתונים ואלגוריתמים. בעיות רבות במדעי המחשב הן בעלות אופי אלגברי, ומודל החישוב המתאים עבורם אף הוא מודל אלגברי שמבצע אך ורק פעולות אריתמטיות על הקלט. יתרה מכך, אלגוריתמים המבצעים חישוב אלגברי מובילים לעיתים קרובות גם לפתרון בעיות מתחומים אחרים לגמרי באמצעות רדוקציות מתוחכמות. מטרת המחקר כפולה: מצד אחד, להראות תוצאות אי-אפשרות ולמצוא משימות אשר ניתן להוכיח שלא קיים שום אלגוריתם יעיל שפותר אותן. ומצד שני, למצוא אלגוריתמים חדשים ויעילים לבעיות חישוביות אחרות. למרבה ההפתעה, מתברר כי על אף שנראה שיש ניגוד בין שתי המטרות הנ״ל, קיימת ביניהן רשת קשרים מסועפת.

ד"ר רן כהן מבית הספר ארזי למדעי המחשב, על מחקרו יחסי הגומלין בין שידור בטוח לחישוב רב-משתתפים בטוח. חישוב רב-משתתפים בטוח מאפשר חישובים מבוזרים באופן המבטיח פרטיות ונכונות, גם כאשר חלק מהמשתתפים תוקפים את הפרוטוקול. שידור בטוח מאפשר העברת מידע אמינה מגורם כלשהו במערכת לשאר רכיביה. החל מהתוצאות המכוננות בשנות ה-80, נוצרו קשרים רבים בין הבעיות של חישוב בטוח ושידור בטוח. מטרת פרויקט זה היא הסתכלות מחודשת על התוצאות הקלאסיות הללו באמצעות עדשות מודרניות, תוך התייחסות לאתגרים המתעוררים כאשר "דוחפים את הרף" במונחים של יעילות ובטיחות.

פרופ' ברק ליבאי ופרופ' איתן מילר מבית ספר אריסון למנהל עסקים, על מחקרם השפעת נטישת לקוחות על הצמיחה של מוצרים חדשים. בשנים האחרונות מנהלים מודעים יותר ויותר לחשיבות הכלכלית  של שימור לקוחות. כאשר לקוחה נוטשת, "אובד" זרם ההכנסות העתידיות שלה והנזק יכול להיות גדול. במחקר זה החוקרים רוצים להראות (ולכמת את התופעה)  שבהקשר של מוצרים חדשים הנזק יכול להיות גדול משמעותית מהנזק הישיר. כאשר לקוחות נוטשים חברות מפסידות גם את האפקט הלא ישיר שלהם, של השפעה חברתית (למשל פה לאוזן), שהיא במקרים רבים המנוע של צמיחת המוצר החדש. לתוצאות אלו יכולה להיות חשיבות רבה להצדקת ההשקעה בשימור לקוחות ולהערכת ההצלחה של מיזמים ומוצרים חדשים בכלל.

פרופ' יניב קנט מימון מבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה יחד עם עמיתו פרופ' אבי עשור מאוניברסיטת בן גוריון על מחקרם האם התניה חיובית של יחס הורי גובה מחיר גבוה יותר כאשר ילדים הופכים למתבגרים?  מחקר אורך ותהליכים מתווכים. הורים רבים, מתוך רצון לקדם את ילדיהם, עשויים "לדחוף" אותם להישגים גבוהים בתחומים שונים כגון לימודים, ספורט וכדומה. בעוד שאסטרטגיה הורית זו נמצאה כמקדמת במידה מסוימת הישגים בתחום האקדמי, אנו מציעים כי היא גובה מחיר נפשי מן המתבגרים בשל הקונפליקט שהיא מייצרת בין שני צרכים משמעותיים – הצורך בקשר עם ההורה והצורך באוטונומיה. המחקר הנו חלק מפרויקט רחב העוקב אחר התהליכים ההתפתחותיים שעוברים הורים וילדים משלב הלידה ועד גיל ההתבגרות.

ד"ר אדם שנער מבית ספר הארי רדזינר למשפטים על מחקרו יצירת הישראלי החדש: המועצה לביקורת סרטים ומחזות, 1948-1991. מחקרי עוסק בהיסטוריה של הצנזורה על סרטים ומחזות בישראל בין השנים 1948-1991, והוא מתמקד בגוף השלטוני האחראי על אותה צנזורה, המועצה לביקורת סרטים ומחזות. המחקר מבקש לחשוף תקופה בה הצנזורה על אמנות בישראל הייתה אינטנסיבית, בדרך כלל באישורו ובתמיכתו של בית המשפט העליון. באמצעות בחינת זירות פעולתה של הצנזורה אני מראה כיצד לצד שיקולים מוסרניים המשותפים למנגנוני צנזורה בעולם, הצנזורה בישראל ביקשה גם להשתתף בכינונו של אתוס "הישראלי החדש". אותו ישראל הוא יהודי המנותק מכבלי הגולה (בין אם באירופה, צפון אפריקה או מדינות ערב) מחד, ובטוח בצדקת דרכו מול הערבים מאידך. יצירות שאתגרו את הנרטיב הזה נפסלו, ולכל הפחות נחשבו חשודות. באמצעות חומר ארכיוני, המחקר שופך אור על ההסדרה של חופש הביטוי בעשורים הראשונים לקום המדינה, במטרה להראות כי ביצורה של הזכות לחופש ביטוי היה פרויקט מאוחר יחסית בהיסטוריה המשפטית של ישראל.

ד"ר דנה תורג'מן מבית ספר אריסון למנהל עסקים, על מחקרה מיזוג נתונים משמר פרטיות. מיזוג נתונים, או באנגלית Data Fusion נועד לשלב כמה מסדי נתונים ביחד כדי להסיק תובנות מעמיקות יותר ממה שהיה ניתן להסיק מכל אחד מהם בנפרד. הבעיה היא, שמיזוג נתונים שמכילים נתונים אישיים, גם אם הם אנונימיים, עלול לחשוף מידע על האנשים, עד לרמת זיהוי מלא. אנחנו מפתחים שיטה למיזוג נתונים, שגם משמרת פרטיות. השיטה מתבססת על עקרון "פרטיות דיפרנציאלית", עקרון שימור פרטיות שכבר התבסס לו כסטנדרט בעולם, ואנחנו מרחיבים למיזוג נתונים. כדי להראות את כוחה של השיטה, אנחנו משתפים פעולה עם חברת תקשורת (אחת משלוש הגדולות בארה"ב) ומשתמשים במתודה על מנת לשפר את שביעות הרצון של הלקוחות – על סמך סקר שביעות רצון שהורץ על מדגם מייצג (לכאורה) של הלקוחות, בשילוב עם נתונים על הלקוחות עצמם. המסקנות הראשוניות כבר הן מנפקות תובנות לחברה, ומשם אנחנו מתכננים להרחיב את סט הידיעות לחברה זו ולחברות נוספות.

הקרן הדו לאומית למדע ישראל – ארה"ב (BSF)

הקרן הדו לאומית למדע ישראל – ארה"ב, המקדמת קשרי מחקר מדעי בין ארה"ב לישראל, הכריזה לאחרונה על הזוכים במענקים אישיים לחוקרים לשנת תשפ"ד.

חמישה חוקרים מאוניברסיטת רייכמן זכו בקרן היוקרתית. 

ד"ר רני אבנד מבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, יחד עם עמיתיו פרופ' תומר שכנר מאוניברסיטת חיפה ופרופ' דניאל פיין מ-NIH בבת'סדה על מחקרם Perturbed fear learning in children growing up in proximity to military conflict and its effect on the development of pediatric anxiety symptoms. במחקר יאופיינו מנגנוני למידה המתווכים את הקשר שבין חשיפה מתמשכת לאיום צבאי והתפתחות סימפטומים של חרדה ופוסט-טראומה הנפוצים בקרב ילדים ומתבגרים הגדלים תחת איום זה. המחקר ייערך ביישובים סביב עזה הנתונים לאיום מתמשך, ובמסגרתו ילדים מהאזור יבצעו מטלות מעבדה המודדות את הקצב בו הם רוכשים תגובות פחד. לאחר מכן, צוות המחקר יעקוב אחרי הנבדקים לאורך שנתיים, ויעריך את השינוי בחומרת הסימפטומים במעבר לגיל ההתבגרות והקשר למנגנוני למידת פחד. בכך, המחקר יקשר בין גדילה והתבגרות בסביבת סכנה ובריאות הנפש.

פרופ' ניראון חשאי מבית הספר אריסון למנהל עסקים, יחד עם עמיתיו פרופ' שרית מרקוביץ מאונ' נורת'ווסטרן ופרופ' לב מוצ'ניק מהאוניברסיטה העברית, על מחקרם Employee Mobility and Inter-Industry Brain Drain. המחקר בודק האם וכיצד ניידות עובדים קשורה לבריחת מוחות בין תעשיות שונות, וכתוצאה מכך ליצירה ודעיכה של תעשיות. על בסיס ניתוח של תיאורי התפקידים של עובדים ב LinkedIn, המחקר אמור לזהות דפוסים של תנועת עובדים. באופן ספציפי, אנו שואלים איזה סוג של עובדים (למשל, עובדי טכנולוגיה, ייצור, שיווק) צפוי לעבור קודם בין תעשיות? אילו חברות נוטות ליזום בריחת מוחות בין-תעשיות (למשל, סטארט-אפים, חברות גדולות, חברות מרובות מוצרים)? האם בריחת מוחות בין-תעשיות קורית בעיקר על ידי מיזוגים ורכישות או בגלל מעברים של עובדים בודדים? ולבסוף, כיצד מעבר לעבודה בענפים אחרים משפיע על נתיב הקריירה של העובדים שעברו.  

ד"ר לסלי טריס מבית הספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה יחד עם עמיתיה פרופ' אורית טיקוצ'ינסקי מבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה ופרופ' קרל דרואן מאוניברסיטת אלבמה על מחקרם Adding fuel to the fire: When the arrival of a mediator triggers

dispute escalation. הצד האפל של תיווך במשא ומתן בינלאומי - תיווך הפך בשנים האחרונות לכלי ניבחר לישוב סכסוכים פנימיים ובינלאומיים. בתפיסה הרווחת, עם כניסת המתווך לאזור, הצדדים מניחים מידם את כלי המלחמה, מקטינים את להבות העוינות ומתיישבים בשיקול דעת קר למשא ומתן פורה שמקדם את סיום הסכסוך בדרכי שלום. בניגוד מפתיע לתמונה אידילית זו, החוקרות לסלי טריס ואורית טיקוצינסקי מצאו שב 42% מהסכסוכים המתווכים בין השנים 1995-2010 הגעת המתווך לאזור הסכסוך גרמה דווקא לעליה ברמת העוינות ובעוצמת הסכסוך. החוקרות הציעו מספר מכניזמנים דינמיים שיכולים להסביר את התופעה. צוות החוקרים שואפים לאפיין את התנאים שבהם הגעת המתווך לאזור הסכסוך מעוררת הסלמה. פירות המחקר ישמשו חוקרים כמו גם מקבלי החלטות העוסקים בפרקטיקה של ישוב סכסוכים.

ד"ר אלון קיפניס מבית ספר ארזי למדעי המחשב יחד עם עמיתו ד"ר דויד דונוהו מאוניברסיטת סטנפורד על מחקרם Detecting rare changes in large and sparse contingency tables. המחקר מתמקד בהשוואת טבלאות נתונים המתארות את מספר המופעים של עצמים מתוך מספר רחב של קטגוריות. למשל, מספר המופעים של כל מלה במסמך נתון או מספר פושטי הרגל בכל עיר במדינה. בהנתן שתי טבלאות או יותר, אנו מעוניינים לבדוק האם הן מתארות אותו מנגנון אקראיות או שיש ביניהן הבדלים שעשויים להתמקד במספר קטן של קטגוריות (למשל מילים או ערים מסוימות) אבל ללא אפשרות לצפות מראש באלו קטגוריות ייתכנו הבדלים. המחקר מתמקד בפיתוח כלים סטטיסטיים שיהיו רגיש לשינויים נדירים מעין אלו ובאפיון האפשרויות והמגבלות של כלים אלו.