יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות פרסם את רשימת המחקרים שזכו לתמיכת המשרד שתי חוקרות מבית הספר לקיימות זכו למימון מחקרים פורצי דרך

יחידת המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות פרסם את רשימת המחקרים שזכו לתמיכת המשרד- שתי חוקרות מבית הספר לקיימות זכו למימון מחקרים פורצי דרך:

1.ברכות לפרופ' יעל פרג כהן מינץ שזכתה במענק עבור מחקר העוסק בחקר תרומת משקי בית בישראל לניהול ביקושים בשגרה ובחירום.במערכות חשמל חייבת להיות התאמה מלאה בין יצור לצריכה בכל רגע נתון ביממה, בחורף ובקיץ. חוסר התאמה בשל ביקושים גבוהים במיוחד (למשל, בגלל מזג אויר קיצוני) או קושי ביצור (למשל, בגלל מחסור בהספק מותקן, מלחמה, או תקלה או פגיעה מכוונת) עשויים לפגוע ביכולת לאזן בין ביקוש להיצע ואף לגרום להעלטה שנזקיה הכלכליים והאחרים גבוהים מאוד. בנוסף, במערכות מרובת מקורות מתחדשים שאינם גמישים קורה לא אחת שהיצע החשמל בשעות מסוימות גבוה מהביקוש ויש צורך לקטום אנרגיה (דבר שיש לו עלות כלכלית). האסטרטגיות המקובלות להשיג התאמה מתמקדות בהגדלת אמצעי היצור הגמיש, השקעה בתשתיות רשת והוספת קיבולת אחסון. מאידך, תכניות לניהול ביקושים עושות שימוש בתמריצים שונים על מנת לנצל את המשאבים ״שמאחורי המונה״ ואת גמישות הצרכנים בכדי להתאים את הביקוש לאילוצי ההיצע. לתכניות אלה תועלות תפעוליות, סביבתיות וכלכליות רבות. משקי בית בישראל צורכים כשליש מהחשמל המיוצר ובזמנים מסוימים מהווים את רוב העומס על הרשת, אולם עד היום הם כמעט ולא לקחו חלק בתכניות לניהול ביקושים. מחקר זה שיארך 24 חודשים ישלב שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות כדי להעריך את הפוטנציאל הגלום במשקי בית בישראל לניהול צד ביקושים (1) בעתות שיגרה במערכת חשמל בה 30% אנרגיה מתחדשת סולארית, ו (2) בעתות חירום בהן יש צורך לחסוך חשמל במהירות ובהתראה קצרה. המחקר יעריך התועלות הסביבתיות, הכלכליות והמשקיות של ניהול ביקושים מסקטור משקי בית מבחינת חסכון ברשת, באחסון, ובהספק מותקן. המחקר גם יצור טיפולוגיה של משברי אנרגיה בישראל ויעריך את הפוטנציאל החסכון האקוטי ממשקי בית בישראל מבחינת. בסיומו יציע המחקר מתווה מדיניות ותמריצים לניהול ביקושים בשיגרה ובשעת חירום. 

2. ברכות לד"ר שירי צמח שמיר שזכתה במענק עבור מחקר העוסק באנרגיות מתחדשות בים. בעוד שחשבונאות ההון הטבעי הופכת יותר ויותר מקובלת, יישומה בהקשרים ימיים נותר מוגבל. מחקר זה בוחן את ההשפעה של תשתיות אנרגיה מתחדשת בים (OREI) על ההון הטבעי הימי ושירותי המערכת האקולוגית בישראל . תשתיות אנרגיה מתחדשת בים כוללות טכנולוגיות של שימוש ברוח, גלים, שמש, ניצול תרמי ומליחות להפקת אנרגיה נקייה. למרות היתרונות האקולוגיים, יש צורך במחקר מעמיק של השפעתן על הסביבה הימית והגיאואסטרטגיה של האזור. המחקר מעריך באופן ייחודי את בתי הגידול הימיים בים התיכון תחת אפשרויות שימוש ב- OREI ומתווה קו מנחה למקבלי החלטות ומציע הערכה כלכלית בראייה הוליסטית. הוא מתייחס לדאגות סביבתיות והשפעות אנרגיה מתחדשת, תוך שילוב אקולוגיה, סביבה, גיאואסטרטגיה וכלכלה לקבלת תובנות מקיפות. תובנות אלו, לא רק יועילו ליישום לאזור הים התיכון, אלא גם יציעו קווים מנחים למדינות נוספות העוסקות בפיתוח אנרגיות בסביבה הימית. חוקרים– ד"ר שירי צמח שמיר (אוניברסיטת רייכמן), פרופ' ליאור הרמן (האוניברסיטה העברית), ד"ר זיו צמח שמיר (אוניברסיטת חיפה), ד"ר תמר גיא-חיים (המכון לחקר ימים ואגמים)