חדשות

לראשונה בישראל נערך באוניברסיטת רייכמן כנס הביולוגיה הסינתטית האקדמי של איגוד הביולוגיה הסינתטית הישראלי

12 יולי
2022

מרכז החדשנות

שתפו ב:

כנס הביולוגיה הסינתטית נערך בחודש יוני השנה במטרה לדון בסוגיות מובילות מחזית המחקר שמעניינות את הקהילה המדעית והתעשייה בארץ. הכנס התארח במרכז החדשנות של אוניברסיטת רייכמן והציגו בו עשרות חוקרים מובילים וצעירים מהארץ ומהעולם בתחום הביולוגיה הסינתטית. ד"ר יובל דורפן ממרכז החדשנות של אוניברסיטת רייכמן היה ממארגני הכנס ביחד עם ד"ר יונתן גירון, COO של מרכז החדשנות.


בין השאר, הוצגו בכנס התפתחויות מחקריות בתחומים כגון: ביו-סנסורים, חומרים חיים, ביולוגיה סינתטית בבריאות אנושית ובגידולים וצמחיה, מודלים חישוביים, מיקרו-נוזלים, רגולציה, ועוד. בין אורחי הכנס היו מאות מדענים, סטודנטים, אנשי תעשייה וממשל, קרנות הון סיכון, יזמים, בכירים מחברת אלאג'ן, Gingko Bioworks, NFXBIO, Rhenium, GenScript, ועוד.


הביולוגיה הסינתטית רותמת את המדע לטובת שיפור בריאות בני האדם ומניעת מחלות, שמירה על הסביבה והפחתת זיהום, ועוד. מדובר במדע בינתחומי העוסק בהנדסה מתוחכמת של החומר הגנטי תוך שילוב של תחומים כגון ביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה, הנדסה לסוגיה, בינה מלאכותית ואוטומציה. על-פי תחזיות, שוק הביולוגיה הסינתטית העולמית צפוי להגיע להיקף של כ-15 מיליארד דולר לפחות עד שנת 2025, עם קצב גידול של 20% בשנה.


בין המרצים בכנס היו: כריס וויט, פרופסור מאוניברסיטת MIT, מחלוצי הביולוגיה הסינתטית בעולם, הוביל מאז שהיה בן 24 פריצות דרך משמעותיות בתחום מעגלים גנטיים, גילוי ויצור יותר מאלף מולקולות באמצעות חיידקים ושמרים, ועוד. בכנס הציג כמה ממחקריו וחברות שצמחו על בסיסם. אחת מהן, Pivot Bio, בולטת בתרומתה לאיכות הסביבה. היא מספקת חיידקים כתוסף לתהליך הזריעה של גידולים כגון תירס, שדורשים הרבה דשן. החיידקים מדשנים את הגידולים על מנת להקטין את השימוש המסיבי בדשנים כימיים. מדובר במוצר שכבר נמכר בכמויות מסחריות, ומפחית בפועל את הבעיות האדירות שיש סביב תעשיית הדשנים. פרויקט קיימות נוסף שהציג כריס מראה שניתן לספק פלסטיק לחיידקים ושמרים במקום סוכר כמקור אנרגיה. החיידקים והשמרים הללו משמשים את תעשיית המזון ותחומי תעשייה אחרים.


פרופ׳ דן פאר, מחלוצי השימוש במולקולות הRNA לתרפיה וחיסונים, שחלק גדול מהפיתוחים בתחום ההובלה של RNA מבוססים על העבודות שלו ושל המעבדה שלו, סקר מספר טכנולוגיות להובלה מדויקת של מולקולת RNA שונות. אלה יודעות להשתיק, להעלות ביטוי של גנים ולחתוך אותם (עריכה גנטית). לדבריו, ההתמחות בתחום תרופות גנטיות (Genetic Medicine) תפסה תאוצה בשנתיים וחצי האחרונות בעיקר בשל חיסוני הקורונה המשתמשים בטכנולוגיות האלה. המעבדה של פרופ' פאר הייתה הראשונה בעולם להראות שימוש בעריכה גנטית בסרטן בחיה שלמה - פיתוח שמתקדם לניסוי קליני בארה״ב. הציפיה היא שבעתיד חיתוך גנים שאחראים על חלוקת התא הסרטני בשילוב טיפולים חדשים אחרים יסייע בטיפול במחלת הסרטן. הניסויים הקליניים הראשונים בתחום יהיו ככל הנראה בסוג ספציפי של סרטן דם.

פרופסור רון מילוא ממכון וייצמן הוא מראשוני הביולוגיה הסינתטית בארץ, שהכשיר סטודנטים רבים שנמצאים כיום בעמדות מפתח ברחבי העולם. גיוס הביולוגיה לתחום הקיימות הוא הקו המקשר בין כל הפרויקטים שהוא מקדם. בהרצאתו תיאר את אחד מפרויקטי הדגל שלו שנועד להגדיל את קיבוע הפחמן לשם הפחתת פחמן דו חמצני באוויר, בעזרת חיידקים. פרויקט רב שנים זה מכיל בתוכו מורכבות מדעית יוצאת דופן ואינטראקציות מורכבות בין מספר גדול מאד של גנים ומגוון רחב של סוגי חיידקים.