במסגרת תוכנית ה - M.A במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית קיימנו כנס בנושא רגולציה של נכסים דיגטליים וקריפטו בהשתתפות פרופ Kevin Werbach 'מביה"ס למנהל עסקים וורטון, פנסילבניה, ארה"ב גב' ענת גואטה, ראשת רשות ני"ע היוצאת; וד"ר שלומית ווגמן, לשעבר ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומרצה בתוכנית התואר השני בקורס "פינטק, נכסים דיגיטליים וכלכלת העתיד".
המפגש עסק ברגולציה העולמית בנושאי נכסים דיגיטליים וקריפטו, לרבות פעולות האכיפה הרבות המתבצעות כעת בארצות הברית, הרגולציה האירופית החדשה שעברה החודש (MiCA) וכן הצעת החוק בישראל של רשות ני"ע, והחסמים לקידומה.
מימין: ד"ר שלומית ווגמן, גב' ענת גואטה ודר" קווין וורבק
בהתייחסות לשאלה מהם האתגרים והמכשולים בשדה הנכסים הדיגיטליים ומה קורה בארצות הברית ענה וורבק: "ארצות הברית עמוסה ברגולציה פיננסית. האחריות לרגולציה של נכסים דיגיטליים אינה ברורה. בחוק היום אין התייחסות לרגולציה של נכסים דיגיטליים. להלבנת הון יש התייחסות. בממשל ביידן הנוכחי ישנו ניסיון לתאם בין הגופים הרלוונטיים. מספר סקנדלים הביאו לריאקציה שהאטה את הצעדים בתחום. במרץ האחרון פורסם צו הדורש מהגופים הרגולטוריים להתייחס למספר סוגיות מעטפת לנכסים דיגיטליים. חברות הבורסה הדיגיטליות הגדולות מעוניינות לפעול במסגרת רגולטורית, אך הגופים הממשלתיים נותנים מענה על ידי הרגולציה הקיימת שאינה נותנת מענה מספק – דרושה חקיקה חדשה. בינתיים סוגיות אלו נדונות בבתי המשפט."
גואטה השיבה כי "בישראל המצב דומה. ישנו מחסור בחקיקה וריבוי ברגולטורים ושחקנים (בנק ישראל, חברות האשראי, גופי הביטוח והרשות לניירות ערך). הממשלה הקודמת הגישה הצעת חוק המגדירה את תחומי האחריות בין הרשויות בהתאם לסוג הנכס הדיגיטלי, אך זו עדיין רק הצעת חוק. נכסי הקריפטו מהווים כמות מזערית ושולית מתוך כל הנכסים ברי ההשקעה (פחות מ – 1% מהנכסים) אך הם מעסידים רבות את הרשויות."
לדברי ווגמן בהיבט אסטרטגי גלובלי, צפה בעייתיות בהשקה בין העולם הפיננסי העמוס ברגולציה והעולם הטכנולוגי בו כמעט ואין רגולציה. בין היתר בנושאי פשעים פיננסים / מימון טרור, הגנת הצרכן, מיסוי, יציבות פיננסית, פרטיות וסייבר.
הדוברים התייחסו לתפקיד שמובילה אירופה במיסוד רגולציה בתחום. כאמור בחודש שעבר עברה הרגולציה האירופית החדשה (MiCA) החקיקה תכנס לתוקף בעוד 18 חודשים, אך לדברי וורבק אין זה מן ההכרח שאירופה תהווה מרכז הפעילות בתחום. הרגולציה של הנכסים הדיגיטליים שעברה באיחוד האירופי מייצרת בהירות אך לא תמשוך את ההון לאירופה לדעתו. השווקים נותרים במקומותיהם. החקיקה היא ניסיון לתאום בינלאומי, אך לדבריו יש להגיע לנקודה בה למעצמות יש רגולציה ורק לאחר מכן לתאם. הרגולציה האירופאית טרם התמודדה עם הסוגיות היסודיות. האכיפה המשמעותית, גם הגלובלית, מתרחשת כיום בארצות הברית. כמו כן, החקיקה האירופית החדשה מתעלמת מ-DeFi (Decentralized finance). לדבריו המערכות המבוזרות מבוססות חוזים חכמים על בלוקצ'יין מאתגרות במיוחד לרגולציה.
לדברי ווגמן ההטמעה של מערכות דיגיטליות בישראל אצל הבנקים בארץ מחויבת ע"פ החלטת ביהמ"ש העליון בהמלצת היועץ המשפטי לממשלה. תפקיד הרגולציה לדבריה אינה רק להציב מגבלות אלא גם לעודד ולאפשר חדשנות. כבר היום ישנם ניצנים לשימושים חדשים בטכנולוגיות הבלוקצ'יין. העולם מחכה לשחקן שיגדיר את הסטנדרט בתחום והעולם ילך בעקבותיו. מלבד רגולציה נגד הלבנת הון זה טרם קרה. האיחוד האירופי הוא הראשון שהציב סטנדרט.
לדברי גואטה לא מספיק שיש רגולציה, יש להכניס שחקנים בעלי אינטרס למשחק. כיום, הבנקים הגדולים לא נכנסים למשחק ואף מציבים חסמים בשוק הנכסים הדיגיטליים. פרויקטים ברחבי העולם מנסים להטמיע תשתית דיגיטלית ליצירת הפלטפורמה אך הם נכשלים. הבנקים הגדולים משקיעים במחקר של טכנולוגיות בלוקצ'יין לשימוש עצמי בלבד ועל מנת להכין את עצמם לשוק הדיגיטלי העתידי.
לסיום התייחסה ווגמן לכלכלת המידע שפותחה בשני העשורים האחרונים וכיום היא רווחת וקיימת ותשפיע יחד עם הבלוקצ'יין על השנים הבאות. הבלוקצ'יין יאפשר לאזרחים לשלוט במידע הפרטי כמטבע סחיר אותו אנחנו יכולים למכור לענקיות הטכנולוגיה. לדבריה שינוי הפרספקטיבה לגבי האחיזה והגישה לנתונים מעסיק לא מעט חברות חדשניות.
