.

איך לדבר עם הילדים במלחמה
כלים מעשיים לשיח בונה חוסן 

קרדיטים:
צילום- חגי אוגניסתוף
עריכה- דובב שושן, גדי מזרחי ביה"ס לתקשורת

מימין בתמונה, ד"ר טלי פרנקל – פסיכולוגית קלינית, בית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה אוניברסיטת רייכמן.
משמאל בתמונה, איילת שמואל -  עובדת סוציאלית קלינית, מנהלת מרכז החוסן הבינלאומי בשדרות.

 מספר מילים מטלי ואיילת

מהעבודה שלנו עם משפחות בתקופת המלחמה ראינו שהורים נחושים לעזור לילדיהם וצמאים לקבל כלים של "תכלס" – איך אפשר לגשת לילדים ולקיים איתם שיח משמעותי ובונה.
יצרנו עבורכם סדרה של סרטוני הדרכה קצרים בהם אנחנו מציגות 6 קווים מנחים לקיום של שיח "בונה חוסן" עם הילדים (סרטונים באורך של 1-3 דקות). בנוסף, הצגנו את האופן בו ניתן לזהות סממנים של תגובות לחץ אצל ילדים, ניסינו להגדיר מהו התפקיד שלנו כהורים בשגרת המלחמה, ונתנו התייחסות מיוחדת לשיח בנושא הכאוב של החטופים.
לאחר הצפייה בסרטוני ההדרכה, תוכלו לצפות בשיחות מבוגר-ילד שצילמנו בלייב. הצילומים נועדו להדגים את האופן בו אפשר לקיים שיח אמיתי עם הילדים כדי לבנות את החוסן להתמודדות עם שגרת המלחמה לאורך זמן.
ביחד, אנחנו בטוחות שנצליח!

מימין לשמאל: בר (בת 11), אורי (בן 9), ד"ר טלי פרנקל, מאיה (בת 9), רפאל (בן 7), איילת שמואל. 

איך כדאי להשתמש באתר?

• מומלץ למבוגר לצפות לבדו בסרטונים 1 עד 4 , ובשש סרטוני ההדרכה של "הקווים המנחים".
  
  
•  לאחר הצפייה בסרטוני ההדרכה, מומלץ למבוגר לצפות בסרטוני ההדגמה בהם צולם שיח אמיתי בין מבוגר לילד. סרטוני ההדגמה יאפשרו למבוגר לראות את יישום הקווים המנחים. רצוי לצפות בסרטוני ההדגמה המלאים – המלווים בהסבר מילולי המחבר את ההדגמה לקווים המנחים שהוצגו
  
  
• הערה בנוגע להדגמות: חשוב לציין שסרטוני ההדגמה לא נועדו לדמות טיפול פסיכולוגי, אלא שיח טבעי שניתן לקיים בין מבוגר לבין ילד. עוד, חשוב לשים לב לכך שהשיחות המקוריות ארכו כ-45 דקות ועל כן כללו מלל רב שהושמט. עריכת הסרטונים היתה הכרחית על מנת לשמור על אורכים סבירים (כ-10 דקות) ועל מנת להבטיח את פרטיות הילדים. יחד עם זאת, עריכת הסרט פוגעת משמעותית באווירה הטבעית של השיח ובעיקר בקצב שצריך להיות מותאם לילד. בשיח הטבעי חשוב ביותר לאפשר הרבה מקום לדיבור החופשי של הילד! על המבוגר להיות מצוי בעמדת הקשבה, ולשהות עם הילד במקומות של הקושי ככל שנדרש - לפני שעוברים למקום של עשייה. הסרטונים הערוכים מדגישים בעיקר את התגובות האקטיביות של המבוגר, תוך השמטת קטעים ארוכים בהם הילדים מדברים והמבוגר מקשיב ומתעניין בדברי הילד בחום וברגישות.

• סרטוני ההדגמה ניתנים גם לצפייה משותפת עם הילד!! בהתאם לגיל ומידת הסבלנות של הילד – ניתן לצפות בסרטונים המלאים או במקטעים המקוצרים (האורכים לרוב 2-3 דקות). צפייה משותפת יכולה לסייע בהתנעת השיח שלכם עם הילד. במהלך או בסיום הצפייה מומלץ לשוחח עם הילד על מה שראיתם, לשאול מה הילד חושב על זה? האם הזדהה עם חלק מהדברים? וכדומה.
  
  
• מומלץ במיוחד!! לצפות ביחד עם הילד בארבעת סרטוני "ידע זה כוח" (סרטונים באורך של 1-5 דקות)!!. סדרה זו כוללת שני סרטוני שיח קבוצתי: (1) מה עושים כשרועדים (2) למה האזעקה תמיד מפחידה; ושני סרטוני תרגול להפחתת לחץ דרך הגוף: (1) תרגול להפחתת רעד (2) תרגול נשימות. שימו לב שסרטונים אלה אינם מדגימים שיח חופשי אלא העברת ידע וכלים באופן תואם גיל (psycho-education). 
  
  

• איך נדבר עם הילדים על החטופים? בעקבות פניות רבות של הורים, החלטנו לייעד סרט נפרד לנושא הכאוב ומורכב של החטופים. קיימנו שיחת זום מצולמת בה התייחסנו לסוגיה המורכבת של איך לדבר עם הילדים על החטופים? סרט זה מיועד לצפייה על ידי המבוגר בלבד.

לפני שנתחיל.... כמה מילים על חוסן ושגרת המלחמה

הצירוף "שגרת מלחמה" כמעט בלתי נתפס. כמו להגיד את הדבר והיפוכו. ובכל זאת – עצם הצירוף משקף את העמדה של החוסן. העמדה שאומרת שגם בתוך השבר של המלחמה, תהיה שגרה. לא נוותר על החיים. ועל האפשרות שלנו ושל ילדינו – להמשיך לצמוח, על אף השבר, ואולי אפילו מתוך השבר.

איך נעזור לילדים לפתח חוסן בתוך שגרת מלחמה?

חשוב לזכור שהחוסן אינו תכונה מולדת! חוסן זה משהו שלומדים אותו. את החוסן אפשר לאמן ולפתח ממש כמו שריר. הסרטונים הבאים נועדו לתת כלים לתקשר עם הילדים שלנו באופן שמאפשר להם לאמן ולפתח את שריר החוסן.

בניית חוסן לא מתרחשת באמצעות הסרת / מניעת הקושי. מאוד טבעי שהורה ירצה "לחסוך" מהילד שלו כאב. אך חשוב לזכור שהחוסן נבנה כאשר ההורה נותן מקום לקושי של הילד, ומתווך את המציאות באופן כנה ותואם גיל. לא נרצה "להסיר" לבטל או למנוע מהילד את הרגשות הקשים (פחד/כעס/עצב). להיפך.

נרצה לתת לרגשות שלו מקום, לאפשר לו להיות במגע עם רגשות לא נעימים ככל שקיימים, ולשתף אותנו במה שהוא מרגיש. נרצה לשהות ביחד איתו בדיוק במקום שבו הכי קשה לו, כך שירגיש שהוא לא לבד. נרצה להזכיר לו שהרגשות שלו טבעיים, ולכן אין צורך להיבהל מהם. לבסוף, נרצה לצייד אותו עם תחושת המסוגלות וכלים מעשיים להתמודדות (תכנית פעולה), על אף ולצד הקושי.

סרטוני הדרכה להורים / מבוגרים / מטפלים

• סרטון מספר 1: פתיחה:

התמודדות עם לחץ מתמשך. מספר מילים לפני שנתחיל...

לסרטון פתיחה:

• סרטון מספר 2: איך נזהה תגובות לחץ אצל הילדים?

מה הם הסממנים של לחץ אצל ילדים? ומתי חשוב לפנות לקבל עזרה?

בסרטון הזה תקבלו את הכלים להתבונן בילד שלכם כדי לזהות את תגובות הלחץ שלו. חשוב לזכור שגם אם ילדים מבטאים תגובות של לחץ, יש להם לרוב את הנטייה הפנימית הטבעית להתחזק ולהתגבר באופן ספונטני. הדחף המולד לחיים, ולהתפתחות הוא מאוד חזק וסוחף. בתנאים הנכונים, הילדים שלנו יוכלו, לאט לאט להשתקם גם אחרי שחוו חוויות מאוד קשות.

לסרטון איך נזהה תגובות לחץ אצל הילדים:

• סרטון מספר 3: מה התפקיד שלי כהורה בזמן חירום?

טבעי שבמצב קיצון כמו מלחמה, נרגיש שאנחנו לא יודעים מה לעשות בשביל הילד שלנו. ובכל זאת, כדי שנוכל לתת לילדים שלנו את מה שהם צריכים, חשוב שלא נשקע לתחושות של ייאוש, אשמה וחוסר אונים סביב ההורות שלנו. בשביל זה כל אחד מאתנו חייב להגדיר לעצמו: "מה התפקיד שלי כהורה בזמן חירום?"

לסרטון מה התפקיד שלי כהורה בזמן חירום

• סרטון מספר 4: הצגת הקווים המנחים וכלים פרקטיים לשיח בונה חוסן

ריכזנו עבורכם שישה קווים מנחים לשיח מבוגר-ילד בזמן חירום:

• לא להניח שאני יודע.ת בדיוק ממה הילד פוחד – חשוב לשאול כדי למקד את הקושי.
• לא לפחד לגעת בקושי. לתקף ולנרמל את הרגש.
• לייצר עבור הילד שליטה במקומות שאפשר כדי להעלות תחושת מסוגלות ולשמר רציפות תפקודית.
• לחבר למשמעות רחבה יותר ממני. לחבר את הילד להיותו חלק מקהילה רחבה יותר.
• לתווך לילד את המצב תוך שמירה על אמינות וכנות תואמת גיל.
• ידע זה כוח – ללמד את הילד אודות הרגשות שלו והאופן בו הרגש בא לידי ביטוי בגוף. ללמד ולתרגל איתו כלים מעשיים להפחתת תחושות לחץ באמצעות הגוף.

סרטון הצגת הקווים המנחים:

פירוט הקווים המנחים - סרטון הדרכה קצרצר לכל קו מנחה

קו מנחה ראשון: לא להניח שאני יודע.ת בדיוק ממה הילד פוחד – חשוב לשאול ולמקד

 סרטון קו מנחה 1

קו מנחה שני: לא לפחד לגעת בקושי. לתקף ולנרמל את הרגש.

סרטון קו מנחה 2

קו מנחה שלישי: לייצר שליטה כדי להעלות תחושת מסוגלות ולשמר תפקוד.

סרטון קו מנחה 3

קו מנחה רביעי: לחבר למשמעות רחבה יותר ממני. לחבר את הילד להיותו חלק מקהילה רחבה.

סרטון קו מנחה 4

קו מנחה חמישי: לתווך לילד את המצב תוך שמירה על אמינות וכנות תואמת גיל.

סרטון קו מנחה 5

קו מנחה שישי: ידע זה כוח

נרצה ללמד את הילד אודות הרגשות שלו והאופן בו הרגש בא לידי ביטוי בגוף. ללמד ולתרגל איתו כלים מעשיים להפחתת תחושות לחץ באמצעות הגוף.

סרטון קו מנחה 6

סדרת סרטוני "ידע זה כוח" (מומלץ במיוחד לצפייה משותפת מבוגר-ילד!!!)

1. שיח קבוצתי מה עושים כשרועדים

2. שיח קבוצתי למה האזעקה תמיד מפחידה

3. תרגול כלי להתמודדות עם רעד – קטע משיחה עם מאיה

4. תרגול נשימות עם מאיה

הדגמות מתוך שיחות מצולמות של מבוגר עם ילד

הערה בנוגע להדגמות: חשוב לציין שסרטוני ההדגמה לא נועדו לדמות טיפול פסיכולוגי, אלא שיח טבעי שניתן לקיים בין מבוגר לבין ילד. עוד, חשוב לשים לב לכך שהשיחות המקוריות ארכו כ-45 דקות ועל כן כללו מלל רב שהושמט. עריכת הסרטונים היתה הכרחית על מנת לשמור על אורכים סבירים (כ-10 דקות) ועל מנת להבטיח את פרטיות הילדים. יחד עם זאת, עריכת הסרט פוגעת משמעותית באווירה הטבעית של השיח ובעיקר בקצב שצריך להיות מותאם לילד. בשיח הטבעי חשוב ביותר לאפשר הרבה מקום לדיבור החופשי של הילד! על המבוגר להיות מצוי בעמדת הקשבה, ולשהות עם הילד במקומות של הקושי ככל שנדרש - לפני שעוברים למקום של עשייה. הסרטונים הערוכים מדגישים בעיקר את התגובות האקטיביות של המבוגר, תוך השמטת קטעים ארוכים בהם הילדים מדברים והמבוגר מקשיב ומתעניין בדברי הילד בחום וברגישות.

• שיח עם ילד בן 9 (אורי), פוחד ללכת לבית הספר במהלך תקופת "שגרת המלחמה".

ניתוח מפורט של מרכיבי השיחה עם אורי

שלב ראשון ("הזמנה לשיח ומיקוד הקושי"): השיח מתחיל בכך שהמבוגר מזמין את אורי לשתף במה שעבר עליו בבית הספר. כשאורי משתף בקושי המבוגר מחזק את אורי על השיתוף הכנה, אומר במפורש שהוא שמח על השיתוף של אורי, גם אם מדובר בדברים קשים. בשלב שני, המבוגר מסייע לאורי בהדרגה למקד את הקושי כך שאורי בהדרגה עובר מביטוי של קושי מאוד כללי (פחד ללכת לבית הספר) לביטוי של קושי יותר ממוקד (פחד להינעל מחוץ למקלט באם יהיה בשירותים בזמן אזעקה ולא יספיק להגיע). ניתן להבין מתוך דבריו שלמעשה אורי פוחד שישכח מחוץ למקלט וישאר לבדו בזמן האזעקה. 

שלב שני: לאחר שמיקדנו את הקושי ניתן להתחיל לבנות תכנית פעולה. המבוגר לא מנסה לשכנע את אורי שהדבר שהוא פוחד ממנו לא יקרה. המבוגר הולך עם אורי למקום שממנו הוא הכי פוחד (מצב דמיוני בו אורי אכן ננעל מחוץ למקלט) ומבקש מאורי להציע פתרונות. מתוך הדברים שהוא אומר אורי בהדרגה יכול להתחבר לתחושת מסוגלות ולאפשרות שלו להכיל את הפחד ("להיות בסדר בסוף") גם אם ייאלץ להישאר מחוץ למקלט לבדו בעת האזעקה. 

שלב שלישי: המבוגר מנרמל את הפחד, מזכיר לאורי שהפחד טבעי. המבוגר מבקש מאורי לתת אמדן מ0-10 הן לתחושת המוגנות שלו בהינתן הפתרון שהציע, והן לתחושת הפחד שלו שנותרה. המבוגר משקף לאורי שלצד הפחד המאוד משמעותי, אורי מרגיש גם מידה מסוימת של בטחון.

שלב רביעי: המבוגר אומר בכנות שאכן הוא לא יכול להבטיח שלא יתממש הדבר שממנו אורי פוחד. המבוגר בודק עם אורי בכנות האם מרגיש מוכן ללכת לשירותים בבית הספר. מהתשובה של אורי ניתן לראות שהוא עבר ממצב של הימנעות מוחלטת למצב של אמביוולנטיות סביב הרצון ללכת לשירותים. המבוגר מדבר עם אורי "בגובה עיניים" על הקונפליקט שבו הוא מצוי. 

*** הערה חשובה: בשיחה הלא ערוכה אורי מדבר בעצב על כך שבבית יש לו את ההורים ששומרים עליו.. ואילו בבית הספר הוא מרגיש לבד, שאין מבוגר ששומר עליו. באולפן הצילומים ביטוי הפחד של אורי מהאפשרות שישאר לבדו לא קיבל ביטוי מלא... יש להניח שבמקום בטוח, בשיח אינטימי וכנה עם ההורה אורי היה מרגיש יותר בנוח לבטא ביתר שאת את המשאלה המאוד טבעית להיות ליד הורה (דמות התקשרות) בעת אזעקה. במצב כזה, על המבוגר לתת הרבה מקום לקושי, לנרמל את המשאלה להיות ליד ההורה, להזכיר שזה טבעי.

לאחר תיקוף הקושי של אורי, המבוגר מזמין את אורי לחשוב מה עוד הוא צריך על מנת להרגיש בטוח בתוך בית הספר. המבוגר מזכיר לאורי שבבית הספר יש לו גם את המחנך /מורה ששומר עליו. מתוך השיח אורי מדייק את צרכיו – הוא זקוק לנוכחות של מבוגר על מנת להרגיש בטוח בבית הספר.  אורי ממשיך לבנות תכנית פעולה. עצם השיתוף והנירמול של הפחד, לצד גיבוש תכנית הפעולה, מאפשרים לאורי בסיום השיחה להכיל את האפשרות ללכת לשירותים, על אף הפחד המשמעותי שנותר.

• שיח עם ילדה בת 11 (בר), פוחדת לצאת מהבית לאחר שנקלעה לאזעקה בחוץ

ניתוח מפורט של מרכיבי השיחה עם בר

שלב ראשון: המבוגר מזמין את בר לשתף באירוע מלחיץ שארע אתמול. בר מספרת על ארוע שנחווה על ידה כקשה. המבוגר נותן תוקף ללחץ שהתעורר אבל לא נבהל מהסיפור. המבוגר חוזר על הסיפור שבר מספרת תוך הבלטת המקומות שבהם בר גילתה תושיה. כלומר המבוגר ממסגר את הסיפור מחדש תוך הדגשת המקומות שבהם היה לבר שליטה באירוע.

שלב שני: המבוגר מסייע לבר למקד את הקושי ("ממה את הכי פוחדת"). המבוגר נותן מקום לתחושת הפחד של בר, מנרמל את הפחד, מציין שזה טבעי, ובו בעת גם מלמד את בר אודות התפקיד של הפחד (ידע זה כוח). המבוגר חוזר שוב על השתלשלות הארוע תוך הדגשת המקומות שבהם בר תפקדה באופן מיטבי. בר מייחסת את התפקוד שלה ל"מזל" ואילו המבוגר מייחס את התפקוד לתכונה פנימית של בר – להיותה בעלת כוחות ומשאבים.

שלב שלישי: המבוגר חוזר שוב על השתלשלות האירועים וממשיך להדגיש את המקומות שבהם בר גילתה משאבים. ניתן לראות שבר מתחילה בהדרגה לבטא תחושת מסוגלות ואף מציינת שאם המצב יקרה שוב, סביר שתדע איך להתמודד. במהלך השיחה המבוגר מספר על מקרה שבו גם הוא הרגיש פחד, ובחר לפעול על אף הפחד. בכך, המבוגר מעביר לבר את המסר שהפחד הוא טבעי.

שלב רביעי: המבוגר ממשיך לבחון עם בר את מידת המוכנות שלה לצאת מהבית ומזמין אותה לחשוב מה היא צריכה על מנת להרגיש בטוחה? המבוגר מזמין את בר למנות מה הם הדברים ששומרים עליה (אזכור מעגלי הבטחון של בר). בהדרגה ניתן לראות שבר עברה ממצב של סירוב מוחלט לצאת מהבית למצב של אמביוולנטיות סביב הרצון לצאת. המבוגר מדבר עם בר "בגובה עיניים" על הקונפליקט שבו הוא מצויה. בר מדייקת את צרכיה וממשיכה לבנות תכנית פעולה שמאפשרת לה להרגיש מספיק בטוחה לצאת מהבית, על אף הפחד שנותר.    

• שיח עם ילדה ב 9 (מאיה), מתחילה לרעוד כשנכנסת לממד.

ניתוח מפורט של מרכיבי השיחה עם מאיה

שלב ראשון: המבוגר מזמין את מאיה לשיח. כשמאיה משתפת שהיא "טיפה מפחדת" המבוגר מבקש ממאיה למקד את הקושי ("כשאת אומרת מפחדת למה את מתכוונת? ממה בדיוק?).  בכך מאיה עוברת מפחד כללי לפחד ספציפי מהצליל של האזעקה. כעת המבוגר מדבר עם מאיה על התפקיד של הפחד (ידע זה כוח). המבוגר והילד חושבים יחד על מדוע האזעקה מפחידה? ומגיעים להבנה משותפת שהפחד הוא "חבר שלנו", שומר עלינו. במקביל, המבוגר מעביר למאיה את המסר שהפחד הוא נורמלי, ותקין. "הנפש שלך חכמה! את מגיבה לאזעקב בדיוק איך שאת אמורה להגיב".

שלב שני: המבוגר מבקש ממאיה למקם את הפחד בגוף ומאיה משתפת שהיא רועדת. המבוגר מעודד את מאיה לתאר ביתר פירוט את השתלשלות האירועים. התיאור המפורט מאפשר למבוגר לשקף למאיה את המקומות בהם מאיה מבטאת כוחות ומשאבים (ראשית כל מצליחה להגיע לממד! ורק כשהיא בממד מתחיל הרעד).

שלב שלישי: המבוגר נותן מקום לקושי שמתעורר בעקבות הרעד ("זה בטח לא נעים"), מסביר למאיה אודות מקור הרעד ומציע תרגול של כלים מעשיים להתמודדות עם הרעד (ידע זה כוח). בהדרגה ניתן לראות שמאיה מתחילה להרגיש תחושת מסוגלות ושליטה. היא נזכרת בכך שמצליחה לעיתים קרובות לשלוט במחשבות שלה כשהיא בממד. המבוגר מחזק את מאיה וממשיך את השיח ליצירת תחושת שליטה במקומות שאפשר.

שלב רביעי – המבוגר מציין שלפעמים כשלחוצים בכל זאת קשה לשלוט במחשבות. המבוגר מדגים שגם לו זה קורה, וזאת על מנת להדגיש למאיה שזה טבעי. המבוגר מציע למאיה כלי נוסף להתמודדות עם לחץ באמצעות נשימות (ידע זה כוח). באמצעות התרגול המשותף של הנשימות, ומדידת אמדן הלחץ לפני ואחרי התרגול, מאיה מתנסה בחווית הצלחה. מאיה לומדת שיש לה את הכלים לשלוט ברמות הלחץ (העלאת תחושת מסוגלות).

• שיח עם ילד בן 7 (רפאל), פוחד מה"בומים" ודואג לאבא.

ניתוח מפורט של מרכיבי השיחה עם רפאל

שלב ראשון: יש לשים לב שהשיח עם ילד צעיר עשוי להיות פחות מובנה. המבוגר פותח בהזמנה ישירה לשיתוף. ("יש דברים שאתה חושב עליהם שקשורים למלחמה הזאת? שקצת מטרידים אותך?). עצם ההזמנה מאוד משמעותית ומעבירה לרפאל את המסר שאפשר לדבר על הדברים. המבוגר מקשיב לנרטיב של רפאל ומסייע לדייק את הנרטיב באופן אמין ותואם גיל, תוך שימוש בשפה של רפאל ("של מי הבומים האלה"?). התיווך מסייע לילד לעשות סדר בנרטיב.

שלב שני:  המבוגר עוזר לרפאל למקד את המקומות של הקושי, ובדיוק במקומות הללו מזמין את רפאל לחשוב על דברים שהוא יכול לעשות. כשרפאל עונה הדבר מסייע לייצר שליטה להעלאת תחושת מסוגלות ("כשאתה נכנס לממד, מה יהיה התפקיד שלך?). השיח פתוח והמבוגר מדגיש את המקומות שבהם רפאל מבטא משאבים וכוחות.

שלב שלישי: לאחר שיח ממושך ופתוח, רפאל מעלה נושא אחר (היותו של האב בכיתת כוננות). המבוגר קורא בין השורות ומציע מגוון של רגשות שהדבר עשוי לעורר. (לא לפחד לגעת בקושי). במהלך השיח המבוגר נותן שמות לרגשות השונים (חושש, מתגעגע, כועס). המבוגר מעביר את המסר שהרגשות מאוד טבעיים, מדגים על עצמו שגם הוא לפעמים מרגיש כך (ובכך מדגיש את העובדה שהרגש הינו טבעי) ועוזר להסביר לרפאל את פשר הרגשות השונים: "לפעמים כשאנחנו מתגעגעים אנחנו כועסים" (ידע זה כוח).

שלב רביעי: לאחר שהרגש קיבל שם ותוקף, המבוגר שואל את רפאל "מה אתה עושה כשאתה מתגעגע?", בכך המבוגר מזמין את רפאל למצוא כלים להתמודדות. המבוגר עוזר לרפאל למנות את מעגלי הבטחון שלו (איזה דברים שומרים עליך), ומחזק את רפאל על הפתרונות שמציע (העלאת תחושת מסוגלות וחיבור למשמעות רחבה יותר ממני).

סרטונים מקוצרים: קטעים נבחרים מתוך השיחות המלאות

הזמנה לשיח ומיקוד הקושי – קטע משיחה עם אורי

תיווך המצב באמינות וכנות תואמת גיל – קטע משיחה עם אורי

מסגור האירוע מחדש להדגשת המשאבים – קטע משיחה עם בר

מיקוד הקושי והסבר מהו תפקיד הפחד – קטע משיחה עם בר

יצירת שליטה והעלאת תחושת מסוגלות – קטע משיחה עם בר

בניית תכנית פעולה – קטע משיחה עם בר

ידע זה כוח. הסבר מהו תפקיד הפחד – קטע משיחה עם מאיה

יצירת תחושת שליטה – קטע משיחה עם מאיה

איך נדבר עם הילדים על החטופים?
בעקבות פניות רבות של הורים, החלטנו לייעד סרט נפרד לנושא הכאוב ומורכב של החטופים. קיימנו שיחת זום מצולמת בה התייחסנו לסוגיה המורכבת של איך לדבר עם הילדים על החטופים?  סרט זה מיועד לצפייה על ידי המבוגר בלבד.