אודות התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית

 

הקשר בין המדע והעבודה הטיפולית הינו חלק מהותי בפסיכולוגיה הקלינית. קשר הדוק בין מחקר ועשייה מאפשר זיהוי ואבחון יעיל של קשיים רגשיים ובעיות נפשיות כמו גם פיתוח, בדיקה, ויישום של התערבויות למניעת סבל או צמצומו והגשמת הפוטנציאל של האדם. חלק בלתי נפרד מהשקפת עולם זו הינה תפיסת הפסיכולוג הקליני כחוקר של שאלות הרלוונטיות לעולם הטיפולי וכמטפל המיישם את הידע התיאורטי והאמפירי על מנת לעזור למטופליו. דגש זה על האינטגרציה שבין מיומנויות קליניות ומחקריות הוא ליבה של  התוכנית בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת רייכמן על שתי ההתמחויות שלה (מבוגר, ילד/מתבגר).

 

הדגש על שילוב בין העבודה קלינית ומחקרית בא לידי ביטוי ישיר בתוכנית בקורסים של (א) שיטות מחקר מתקדמות בפסיכולוגיה קלינית, (ב) התשתית המוחית של רגשות, התנהגויות חברתיות ותהליכים פסיכופתולוגים ו (ג) הכרת היעילות היחסית של מודלים אבחוניים וטיפוליים שונים ושל הגישות הטיפוליות המיטביות (best practices) תוך התבססות על ראיות מחקריות.

 

כמו כן, סטודנטים אמורים לבצע מחקר עצמאי באחד התחומים בפסיכולוגיה קלינית במסגרת קבוצות קטנות של שישה סטודנטים (סדנא מחקרית), המהווה בסיס לעבודת התזה לסטודנטים במסלול מחקרי (מסלול א') או לעבודת הגמר לסטודנטים במסלול ללא תזה (מסלול ב'). 

בתוכנית שמנו למטרה לפתח חשיבה פלורליסטית בפסיכולוגיה קלינית ולחשוף את הסטודנטים למגוון רחב של אוריינטציות טיפוליות, תוך ניסיון לערוך אינטגרציה ביניהן. מטרה זו באה לידי ביטוי בקורסי החובה של שתי ההתמחויות, בהם הסטודנטים ילמדו על הגישות השונות בכל אחד מתחומי התוכן של הפסיכולוגיה הקלינית. בתחום הפסיכופתולוגיה התוכנית כוללת קורסים המעניקים לסטודנטים ידע עשיר במודלים הרפואיים (מקורות גנטיות, מוחית ופיזיולוגיות), הפסיכודינמיים והקוגניטיביים של הפרעות נפשיות.

 

בתחום הפסיכותרפיה, הקורסים בשתי ההתמחויות חושפים את הסטודנטים לעקרונות ושיטות של טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול מערכתי-משפחתי וטיפולים התנסותיים/ממוקדי רגשות. בתחום של אבחון והערכה, סטודנטים משתי ההתמחויות לומדים קורסים שמכשירים אותם בביצוע ראיון קליני; בהעברה ופירוש של מבחני ביצוע, מבחנים השלכתיים ושאלונים להערכת האישיות ואיתור פסיכופתולוגיה; ובעריכת אינטגרציה בין המבחנים והשאלונים השונים באבחון של הפרעה נפשית.

   

היבט שלישי של התוכנית המוצעת נוגע לטיפוח התודעה  התרבותית בהכשרה הקלינית, ההכרחית לחקר וליישום טיפולים יעילים המותאמים לאוכלוסייה הרב-גונית אותה יפגשו בוגרי התוכנית במרפאות ובבתי חולים בארץ. בעולם בו השונות באוכלוסייה הולכת וגדלה, על הפסיכולוג הקליני מוטלת האחריות להבין את תפקיד הרב-גוניות התרבותית באבחון, בהערכה ובטיפול נפשי. התוכנית שמה למטרה לטפח את הכשירות התרבותית של בוגריה על ידי הכללת קורס חובה משותף לשתי התמחויות התוכנית, אשר מתמקד בהיבטים תרבותיים של עבודה קלינית.

 

היבט רביעי של התוכנית נוגע להתנסות קלינית בליווי הנחיה צמודה, שהינה מרכיב מכריע בתוכניות הכשרה בפסיכולוגיה הקלינית. התוכנית כוללת התנסות קלינית במהלך כל השנתיים ללימודים, במהלכה מתנסים סטודנטים משתי ההתמחויות בעבודה קלינית הן בקליניקה של האוניברסיטה והן בבית חולים פסיכיאטריים. מטרותיה של התנסות זו הן מתן אפשרות לסטודנטים להתנסות במסגרות קליניות מגוונות, הקניית מיומנויות בסיסיות במתן שירותי בריאות נפש, קידום הערכה ביקורתית של טיפול נפשי, שילוב אבחון והערכה שיטתיים המאפשרים קידום תהליכים טיפוליים, ופיתוח מודעות תרבותית ורגישות לעקרונות אתיים בשירותי בריאות הנפש.

 

ההתנסויות הקליניות תהיינה ייעודיות לכל התמחות. סטודנטים בהתמחות מבוגר יטפלו במבוגרים אשר יפנו לקליניקה של האוניברסיטה ויעבדו במסגרת מחלקות יום/אשפוזיות של מבוגרים במסגרות פסיכיאטריות. סטודנטים בהתמחות ילד/מתבגר יטפלו בילדים או במתבגרים אשר הוריהם יפנו לקליניקה של האוניברסיטה ויעבדו במסגרת מחלקות יום/אשפוז של ילדים ונוער בבתי חולים פסיכיאטרים או בבית חולים לילדים..

 

בפרקטיקום קליני שנה א', סטודנטים משתי ההתמחויות יתנסו בפסיכותרפיה של מטופלים מהקהילה (מבוגרים או ילדים/מתבגרים בהתאם להתמחות הסטודנט) שיפנו לקליניקה הפסיכולוגית של האוניברסיטה בליווי והדרכה של פסיכולוגים קליניים מומחים ומוסמכים להדרכה בפסיכותרפיה. בפרקטיקום קליני שנה ב', סטודנטים משתי ההתמחויות יעבדו יומיים בשבוע באחת ממחלקות מבוגרים או ילדים/נוער באחד משלושה בתי חולים פסיכיאטריים (גהה, שלוותה, באר יעקב), ביחידה לפסיכיאטריה של הילד בבית חולים שיבא, או במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל. המקום יקבע בהתאם להתמחות הסטודנט. התנסות זו תיעשה בהדרכה של פסיכולוג מבית החולים ותלווה בפיקוח של אנשי סגל פנימיים של התוכנית.

 

היבט חמישי של התוכנית נוגע להתמחות הקלינית לאחר סיום התואר. חלק מבוגרי התוכנית יוכלו להתקבל להתמחות קלינית (החלק המרפאתי בהתמחות) במסגרת הקליניקה. מכיוון שהאוניברסיטה הוא מוסד פרטי שלא ממומן ע"י המדינה, בוגרי התוכנית יוכלו להתמחות במסגרת הקליניקה ללא צורך במלגות ממשרד הבריאות, תוך קבלת שכר תמורת השירותים שהם נותנים לקליניקה. באופן זה בוגרי התוכנית שימשיכו להתמחות בקליניקה יהוו תוספת של מטפלים בשטח הטיפולי מבלי להכביד על תקציב המערכת הציבורית.