מדיטציה - רגע לנשום בו

הגשם בחוץ ממשיך לרדת אני מסיימת ישיבה ממש שלושה רחובות מהדירה התל אביבית החדשה שלי ויש לי בדיוק 15 דקות להגיע, להחליף בגדים, אולי להרוויח כוס מים להגיד שלום ליועד להתיישב על המזרון מוכנה לפעולה.

רק שהפעם, הפעם לא צריך ללבוש בגד עליון אלגנטי,להדליק את המחשב,להתיישב על כסא עבודה מרופד,לסדר את הרקע הוירטואלי בזום או להכין את המחברת לקראת הישיבה.

הפעם צריך לפתוח את הזום, לשים בגדים נוחים (והפעם זה לגמרי לגיטימי), להתיישב על המזרון, להתחבר לקרקע ולנשום.

פשוט לנשום.

מתי פעם אחרונה התרכזתם באוויר שנכנס דרך האף ויוצא דרך הפה, הטמפרטורה של האוויר, התחושה הזו?

זה קטע.

זה באמת עובד.

זה מרגיע.

החיים הם מירוץ, לא משנה איך נסתכל על זה.

ביום יום שלנו אנחנו מאפשרים למחשבות להיכנס,להטריד,לשמח,להכעיס, רשימת הטודו ליסט מתארכת לה...

ועכשיו יש שעה שלמה בה מתרכזים בלנשום, וכמו שעופר אומר לנו במפגש אם מחשבה מגיעה, לא נחלמים בה - מספיק להיות מודעים שהיא כאן ולאפשר לה ללכת...

תודה לך על זה עופר 🙏

אז יועד ואני יושבים, כל אחד במזרן שלו או עומדים ועושים טאי צי (או במילים אחרות מדמיינים את עצמנו דוחפים כמויות מים לכיוונים שונים- הזוי אבל עובד ...) ואיכשהו כל אחד מתנתק לעולם אחר - ואם המחשבה באה מקבלים אותה וממשיכים

פשוט עוצרים את כל המטלות ומקדישים שעה שלמה לאימון הנפש, כןכן לאימון הנפש.

באחד השיעורים קיבלנו שיעורי בית - להסתכל בעיניים לבן אדם רנדומלי שעובר מולנו ברחוב...

אז באחד הימים שבהם יצאתי לריצה אמרתי לעצמי יאלה בוא ננסה את זה מה כבר יכול להיות ופתאום תפסתי את העיינים של מי שרצה מולי ואתם יודעים מה קרה? היא החזירה לי חיוך ענקי!

אנלא מכירה אותה, אבל זה ממש היה נעים ולאותה שנייה הייתי בהיי של כאילו באיזה קטע מגניב היא מחייכת אלי כשאנחנו לא מכירות?

רגע של אדרנלין וחזרה לחיים.

באחד התרגולים עם המורה שלי ליוגה (שבמקרה גם לו קוראים עופר - איזה קטע הא?), יום שישי, 11 בבוקר באותם ימים בהם נפגשנו בסטודיו כל אחד במזרן שלו 60 אנשים מצטופפים בחדר של 50 כי המורה אומר שיש כוח לחומר האנושי ושלכולם מגיע להיות כאן (ואגב כולם מצטופפים לטובת כולם) הוא אמר - תמיד להיות בדרך תמיד להתקדם...

אז למה אני מספרת לכם את זה?

כי מאז שהתחלתי לתרגל מדיטציה בימי ראשון ב20:30 הצלחתי לתרגל רק פעם אחת אמיתית לבד. קולטים? עברו 3 שבועות ורק פעם א ח ת

אבל פעם אחת שווה - שעת לקראת שקיעה הלכתי לבד לים פרסתי שמיכה ועשיתי מדיטציה.

יש שיגידו שפעם אחת זה לא אומר כלום...

אבל זוכרים מה עופר המורה ליוגה אמר לי ? תמיד להיות בדרך תמיד להתקדם...

אז מדיטציה זה אימון למוח, זה בכלל לא פשוט אבל מה שאני יכולה להיות בטוחה - זה משפר איכות חיים,זה משפר ביצועים וזה כנראה משפר את הנפש.

אני מתרגלת מדיטציה כל יום ראשון ב20:30 והלוואי והתרגולים ימשיכו עד סוף השנה לפחות

אולי עד אז אהיה מוכנה לצאת לדרך לבד לגמרי,

ליהי הרשקוביץ.