10 במאי, 2020


מאסטר קלאס עם ליאורה עופר/ נועם גינסברג


היה לנו תענוג גדול לארח השבוע במפגש המאסטר קלאס שלנו את הגב' ליאורה עופר אחת מנשות העסקים המצליחות והמובילות בישראל יחד עם הגב' גילי דינשטיין מנכ"ל אגודת הידידים וקשרי חוץ של האוניברסיטה וד"ר יוסי מערבי.

 

ליאורה סיפרה לנו מעט על ילדותה בחיפה ועל אהבתה לצופים, על כך שליוותה בשירה את הזמר מייק ברנט במשך כמה שנים, אהבתה לאמנות וההחלטה ללכת ללמוד אומנות וכלכלה בגלל אביה ועל התחלת הקריירה שלה בקמת משרד נסיעות בחיפה שמתחה בכרטיסי טיסה לימאים. ליאורה סיפרה לנו על החלום הגדול של אביה לרכוש אוניה ועל איך מאוחר יותר מכרו אותה לטובת הופעתה והטבעתה בסרט אקסודוס.

 

את השיעור הראשון שלה במנהל עסקים מספרת שלמדה מאביה כאשר התבקשה למכור מלון באילת ולמרות שהצליחה לקבל מחיר כפול מהמחיר שרצה הוא התעקש על מחיר גבוה עוד יותר. ליאורה סיפרה לנו על אהבת האחים הגדולה שהיתה בין יולי עופר לסמי עופר, על המשפחה והחינוך שקיבלה.

"הערכים שגדלתי עליהם הם עבודה ופיתוח לא משנה כמה יש לך או כמה יהיה לך מחר. חריצות, אתגר ושכל. לא היה מצב שאני אפסיק לעבוד. לא הפסקתי לעבוד מהיום שאני זוכרת את עצמי ובדרך הזאת חינכתי את הילדים שלי."

 

השיחה המשיכה לדיון על מהפכת הרכישות באינטרנט לעומת החנויות הפיזיות,

"יש משהו באופי האנושי שרוצה לחוש ולגעת בדברים שאנחנו קונים. הבנתי שהקניון זה משהו שלא ימות לעולם אנחנו עדיין לא רובוטים, אנחנו זקוקים למגע, לראות אנשים ולהיות עם אנשים. התחושה ההולכת וגדלה של הבדידות שהמון אנשים חיים בה. האינטרנט רק מחזק את הנושא הזה ולכן הקניון הפך להיות כיכר העיר."

 

ליאורה שיתפה אותנו בתרומה לקהילה שחשובה לה באופן אישי ופרטי וגם בחברות, סיפרה על הקושי בלהיות אישה במשפחה כזאת ועל כך שלא יעודה לתפקיד ניהולי והיתה צריכה לעבוד קשה מאוד בשביל זה, סיפקה טיפים לסטודנטים על תחומים שלדעתה חסרים היום בתחום הקמעונאות.

 

על משבר הקורונה והעבודה מהבית הוסיפה,

"כדי לעבוד מהבית צריך כוח רצון ומשמעת עצמית אדירים, להתיישב לבוש מול המחשב ולהתחיל לעבוד על שיחות זום ודברים כאלה. יש משהו באינטראקציה האישית שאני הכי מאמינה בה בעולם ששום מחשב ושום זום לא יכולים להחליף אותה. המגע הבין אישי, האנושי עם אנשים, לשבת, להקדיש זמן ולשמוע משהו שהוא לא רק בתחום העסקי אלא גם הפרטי ולהחליף דעות. אנחנו בני אדם. אם לא נשאר כאלה אין טעם לכל העבודה הזאת שאנחנו עושים."

 

לבסוף סיכמה בכמה משפטים, "אני רוצה להגיד לסטודנטים אל תתביישו לשאול שאלות. תלמדו מתוך תשוקה, וסקרנות ורצון לדעת ולא בשביל הציון ובשביל התואר. תרדו לפרטים, תפעלו בשקיפות ובעיקר אל תפחדו להגיד את האמת ולשמוע את האמת. וכמובן דוגמה אישית לפני כל דבר אחר."

 

תודה לך ליאורה על הסיפורים המופלאים, הפתיחות, השקיפות והעצות החכמות.