ASE Hub Workshop –
the making of a resilient entrepreneur: גלי בלון לירן

מאת: נועה אייל, סטודנטית ליזמות ומנע"ס שנה ב'

"עליכם להכיר קודם כל את עצמכם" הכריזה גלי בתחילתה של הסדנא. בעוד שהשקט שרר וכולנו חשבנו מי אנחנו באמת, המשיכה גלי והסבירה שעל מנת שנדע את מי לבחור לצוות שלנו בתור יזמים, עלינו קודם כל להכיר את עצמנו, את החוזקות הטמונות בנו, אלו שעוזרות לנו להתמודד עם סיטואציות מסוימות ולפעול בהן בצורה הטובה ביותר. מאותו הרגע, האצבעות שלי לא יכלו להפסיק להקליד. למען האמת, עוד כשקראתי את שמה של הסדנא "The making of a resilient entrepreneur" הבנתי שעומד בפני ערב מיוחד... וכך היה.

בתור מי שמלווה מנכ"לים בכירים בתעשייה, מייסדים ו-C level אל הסדנא הזו הגיעה גלי בלוך לירן, מרצה ליזמות בשנה ג' אצלנו באוניברסיטה (ובעלת תארים נוספים רבים), נחושה להתחיל דווקא מההתחלה. מהנקודה הראשונה בה כל אחד מאתנו התחיל או יתחיל כיזם צעיר. היא התעקשה להיות כנה בכל רגע ורגע ובדיוק כמו הביטוי המוכר בעולם היזמי "I had a hit / shit day" גלי שמה על השולחן את כל אותם הדברים שיזמים פחות מדברים עליהם על הצלחתם של סטרטאפים והעובדה שהם תלויים במידה רבה בהתאמה/חוסר התאמה שנעשתה בין הצוותים. עוד הוסיפה על "תסמונת המתחזה", תסמונת אותה כולם כנראה חווים מתישהו בפרק הסטארט אפ שלהם בדיוק כשהם מרגישים פחות טובים כי הם לא יכולים לבצע פעולה מסוימת לדעתם. בראשית כל אלו, דיברה גלי על כמה זה נראה נוח להיות יזמים, מכיוון שאנחנו בעצם מייצרים לעצמנו את המציאות.

אך האמת היא, שבפנים קיימת המון חוסר וודאות...

ולמרות אותה אי וודאות, בתור מי שחיה את עולם היזמות 24/7 גלי לימדה אותנו בסדנא על מספר כללים מרתקים שכדאי לנו לקחת למסע שלנו בתור יזמים צעירים:

ראשית, לכל מקום אליו נלך, כדאי שנגיע עם חוסן מנטלי. נכון, אנחנו יכולים לאבד דבר או שניים בדרך, אך מיד אחר כך עלינו לעמוד על הרגליים ולהישיר מבט כאילו דבר לא קרה, על אף ולצד הופעתם של קשיים ואתגרים שונים. בתור מי שבאה מעולם המחול, הוסיפה גלי על שרירי הליבה שלנו. "כל יזם צריך שרירי ליבה חזקים, אלו שיאזנו בין העולמות ויפתחו משמעת עצמית חזקה ויציבות בכל תחום". בתור מי שגם מגיעה מעולם המחול, הוספתי לי על הדף לצד "שרירי ליבה", שתי מילים, אלו שמובילות אותי בכל משימה - גב זקוף. תמיד, בכל זמן ובכל מקום.

אחרי חוסן מנטלי ושרירי ליבה חזקים, אופטימיות. יזמים חייבים להיות אופטימיים. לא רק שהם חייבים להיות אופטימיים, הם גם חייבים להישאר כאלו לאורך כל הדרך.

מיד לאחר אופטימיות, יתחילו המנועים לעבוד וקבלת ההחלטות תחגוג. יזמים יהיו מונעי DATA, הם אומנם לא ימנעו מלקבל החלטות שמתבססות על רגש, אך לעולם לא ידלגו על גרפים, רשימות, נתונים כספיים ועוד.

ומה עכשיו? לצאת לדייטים! כן, לדייטים. עם השותפים האופציונליים שלנו ומתישהו גם עם המשפחות שלהם. "תכירו את בני הזוג" – בשורה התחתונה, זה ישפיע מאוד על הסטארט אפ, לפעמים אנחנו לא נדע אפילו עד כמה... ולא נוותר על "מבחן הבירה", מבחן בו נשאל את עצמנו, "יהיה לנו כייף לצאת איתם לבירה?", אם כן, הם עברו את המבחן בהצלחה, זה שהוא קריטי במציאת שותפים והרכבת צוות לעניין.

אחרי שיצאנו עם השותפים שלנו, נוודא שהם מדברים את החזון והערכים שלנו. שאנחנו מסונכרנים בDNA שלנו.

לאחר מכן, נחתום על הסכם, כזה שנכניס לתוכו את כל ה"Worse case" בהבנה שזה מה שיעזור לנו בהמשך במידה ונגיע למצב של Deadlock, כשהחברה תקועה ואין כל הסכמה.

נכין את עצמנו, לפני כל ראיון עבודה, שיחה עם שותפים, דייט אמיתי של בגדים מכובדים. נכין את עצמנו לקראת אותו המאורע, נבין באיזו אווירה חשוב לנו להגיע לשיחה. אילו חוזקות כדאי שאוציא החוצה ומה הם הקווים האדומים שלי, שחשוב שכולם יכירו מעכשיו.

נשרטט גבולות, נקבע שעות, עוגנים, בולטים, ספורט, זוגיות, משפחה ומה שרק נרצה.

אחרי ששרטטנו אותם, נעמוד במחויבות שלנו כדי שהתשוקה שלנו לא תעלם.

ודבר אחרון, נדבר.

לא בסימני קריאה, אלא בסימני שאלה. אנחנו לא יודעים הכל, לכן נהיה צנועים.

נדבר על הכל, כולל הכל. כמו בכל מערכת יחסים, כמו בכל זוגיות ואף יותר.

נפדבק ולא מתוך אגו. נקשיב, לא רק עם האוזניים, אלא גם בשפת הגוף. ככל שנשכלל יכולות כאלו, נרגיש יותר את האנשים שלנו והם יעריכו זאת מיד.

לקראת סוף הסדנא גלי הודתה "אני גם נוכחת וגם חסרת מנוחה". באותו הרגע, ידעתי שאני לא לבד. הבנתי שיש עוד כמוני, שרוצים הכל אבל עדיין מתעקשים לעמוד יציב על הרגליים. אחרי הזדהות כזאת קפצתי לאתר של גלי (אתם חייבים גם) ופגשתי במשפט מיוחד שאפשר לי להיזכר היכן הכל מתחיל. שהאנשים שלנו הם הכל, התכלית, האוויר. שתשוקה ופוקוס הם אלו אשר יובילו אותנו לכל מקום שרק נרצה ושההצלחה שלנו, תלויה בנו. רק בנו.

תודה גדולה על מפגש מלא בתובנות ועל שעתיים שלמות שגרמו לי לרצות לקום מהכיסא ואת חיי היזמות להמשיך לחיות.

נועה אייל