​סמינר מחלקתי בית ספר סמי עופר לתקשורת

A new generation of celebrities has emerged in Israel over the past decade or so, during which social networks have become inseparable from the online experience for many people. These stars, who achieved their fame on the web, have been crowned directly by their devoted fans, who actively made them "go viral". The rise and fall of rapper-comedian Dudu Faruk (Ori Comay) makes an instructive case-study of modern forms of stardom. Scrutinizing Faruk's persona also enables to analyze the nature of the web as an artistic platform, and to challenge the "convergence culture". This case shows how the shift from one platform to another is not necessarily natural, fluent, and easy. In fact, it can be disastrous.

Large language models (LLMs, such as ChatGPT) have taken the world by a storm. Geoffrey Hinton, one of the pioneers of the "deep learning" revolution, said: "It is as if the aligns have landed, but nobody is shocked because they speak very good English." Our research aims to explore what it will be like to live in a society with such non-human entities. We explore social interactions with LLM-based virtual humans in either virtual or augmented reality. We describe ongoing research in two application domains: i) psychotherapy and ii) fostering pro-social behavior in future social media environments.

The increasing mediatization of war makes battles over public image evermore prominent. Individual citizens, no longer mediated by traditional gatekeepers ,engage in activism, public diplomacy ,and citizen-journalism, communicating their opinions and experiences of war directly to the public. TikTok, a highly visual social media platform engineered around mimesis and replication was used extensively by Palestinians and Israelis to mobilize international support during the 2021 Israel-Palestinian war .This paper examines appeals that Israeli and Palestinian TikTok users made to international audiences by comparing 318 posts sampled from two rhetorically equivalent hashtags# :israelunderattack and #gazaunderattack .A content analysis examined the arguments and rhetorical strategies used by TikTokers. It found that each side emphasized different themes (e.g., victimization on the Israeli side, personal narratives on the Palestinian side). Although pro-Israeli users were more strategic than Palestinians in their use of the platform’s features (e.g., expanding reach by cross-referencing Palestinian hashtags ,) a multi-variate analysis of engagement found that pro-Palestinian activists were more successful in creating engagement, controlling for the higher number of fans of the pro-Palestinian accounts. To further understand the complex and subtle meaning structures encoded into the sampled posts, a subsample of the 50 posts eliciting most engagement within each hashtag will be probed qualitatively. A first study to compare public diplomacy efforts on TikTok across parties, this paper will contribute to knowledge about the ways citizens bear witness from warzones, use platform affordance for storytelling, and engage with the international community.

Modern terrorists became exposed to new opportunities for exerting mass psychological impacts as a result of technological advances in communications. During the 1970s, academic observers remarked increasingly on the theatrical proficiency with which terrorists conducted their operations, leading to the concept of “The Theater of Terror”. These performances reached their peaks in attacks like the Munich Olympic (1972), the 9/11 attacks, and more. With the emergence of the Internet and online platforms, terrorists and violent extremists started to use these free, global channels. The growing presence of modern terrorism on the Internet is at the nexus of two key trends: the democratization of communications driven by user-generated content on the Internet, and the growing awareness of modern terrorists of the potential of using the Internet as a tool for their purposes. This presentation will summarize 35 years of monitoring terrorist use of mass media – from the “mass mediated theaters of terror” to online terrorism in cyberspace, social media, Dark Net and more.

As technological advancements continue to revolutionize the way we communicate, we are increasingly relying on digital instruments such as chat, voice, video, and immersive technologies.
The COVID-19 pandemic has accelerated the adoption of these technologies, even among populations and professions that were previously less inclined to use them, including lawyers,
accountants, and others.
Additionally, the medical field has shown a keen interest in incorporating telecommunication, especially for psychological treatment.
However, technology-mediated communication presents challenges, such as the lack of significant nonverbal communication cues. This can limit the depth of the communication experience and create barriers to effective communication. In my talk, I will explore the disadvantages of
technology-mediated communication and propose methods to improve it using extrospection, specifically the visualization of internal physiological indicators.
By leveraging this technique, we will examine the effect of extrospection on dyadic interactions in immersive environments. Our goal is to enhance the communication experience by incorporating a deeper level of introspection and self-awareness into technology-mediated communication, ultimately leading to more effective and satisfying interactions.

Robots are already integral to our everyday life. While in the past, they were primarily used in industrial contexts, today, they are already in our homes and our immediate environment. Most human-robot interaction studies today focus on developing robots that enhance humans' physical and psychological well-being. However, robots may also have undesirable effects that can negatively impact human lives. Such effects can be unintentionally designed into the robot's behavior due to the perception of the robot as a machine while failing to understand that it is also a social entity with an intense social impact on the humans interacting with it. In this talk, we will review various human-robot interactions that can result in highly undesirable social effects and discuss their impact on our lives and society.

Information and communication technologies (ICTs) are having a profound impact on our privacy. In this talk, we will examine the three-party ecosystem of privacy governance for it. We will first dive into the Web – one of the main ICTs today – to understand persistent identification of individuals by web trackers who feed the online advertising industry (Sivan-Sevilla et al., 2020). We will then measure and explain the discretion applied by national regulators in Europe when applying the General Data Protection Regulation (GDPR) – the leading privacy law for ICTs in the world (Sivan-Sevilla, 2022). Third, we will conceptualize the types of engagement by privacy NGOs in Europe with the GDPR enforcement process, trying to push for greater ICT privacy for individuals (Mizrahi-Borohovich, Newman, and Sivan-Sevilla, 2022).

Those three projects empirically demonstrate the discretion applied when governing for privacy in ICTs, highlighting the importance of policy implementation processes to the social values institutionalized by our Information and Communication Technologies. Instead of just looking at the struggle to design policies to keep up with the dynamic ICT landscape, we should also pay attention to the power structures that the implementation of existing ICT policies entails.

eHealth literacy is defined as the ability to seek, find, understand, and appraise health information from electronic sources and apply knowledge gained to addressing or solving a health problem. Previous research has shown high reliance on both online and face-to-face interpersonal sources when sharing and receiving health information.

In this paper, we examine these interpersonal sources and their interplay with respondents’ eHealth literacy and perceived health outcomes. Specifically, we look at how the relationship between eHealth literacy and health outcomes is moderated by (1) finding help while performing online activities, (2) finding others with similar health concerns online, and (3) the importance of finding others with similar health concerns for people from ethnic minorities, specifically Bedouin Arabs, and Palestinian citizens of Israel versus Israeli Jews.

In this talk, Prof. Oren Zuckerman from the Media Innovation Lab (milab) at RUNI's School of Communication will share research projects from the last three years, concerning two emerging topics in the HCI (Human-Computer Interaction) research community.

The first topic is tangible collaboration between humans and physical autonomous technology. The research Oren and the milab team are exploring is: can a human and a physical technology collaborate towards a common goal, as a team. To perform the research, the lab has developed a research platform that enables both the human and the technology to control the same physical interface at the same time. Results from studies conducted with that research platform have been published in 2021 and 2022 at the prestigious CHI international conference.

The second topic is expressive materials, specifically textile that is actuated using magnets and electromagnets. The field of tangible interfaces is limited in the range of materials used (i.e. 3D printed plastic, wood, metal). The lab is pioneering research into textile as soft material that can be actuated, to hopefully serve as future interactive material for physical interfaces and soft robotics. The research Oren and a student team (led by Tamar Levy an MA in HCI Thesis student) are exploring in this domain is: can textile be controlled and actuated/animated in an accurate and repeatable way, to form physical movement that is expressive and evocative. The research work in this domain has not been published yet.

A wide claim is that citizens tend to selectively expose themselves to like-minded information. However, when individuals find the information useful, they are more likely to consume cross-cutting sources. While crises such as terror attacks and pandemics can enhance the utility of cross-cutting information, empirical evidence on the role of real-world external threats in selective exposure is scarce. We examine the COVID-19 pandemic as a case study to test the extent to which citizens were exposed to information from cross-cutting sources on traditional and social media after the outbreak. Utilizing a two-wave panel survey among 14,218 participants across 17 countries—conducted before and after the initial outbreak—we show that citizens concerned about COVID-19 were more exposed to cross-cutting information on traditional and social media. The positive relationship with cross-cutting exposure to traditional news was stronger in countries where governments adopted less stringent policy responses, and in countries with greater pandemic severity and weaker democratic institutions. Our comparative approach thus sheds light on the social and political contexts in which cross-cutting exposure can occur.

ההרצאה תציג 2 מחקרים שפורסמו בכתבי עת אקדמיים שנוגעים בשאלת הפוטנציאל של גסטרו-דיפלומטיה כאסטרטגיית מיתוג מדינות. את ההרצאה הראשונה, שנוגעת בגסטרו-דיפלומטיה יציג גבריאל מאייר, בוגר תואר שני. ואת ההרצאה השנייה, אשר נוגעת בנושא בהקשר של ישראל, יציג פרופסור טל סמואל-עזרן.

In this talk, I will present a research project funded by the ERC (European Research Council) about values on social media. Broadly defined, values are core beliefs about the desirable which direct evaluations and behaviors. By posting, liking, and commenting, internet users reflect and shape notions concerning good and bad, desirable and condemnable, right and wrong. Thus, the deluge of messages on social media creates a value ecology central to the twenty-first century. In this environment, social media platforms are not neutral; they are agents with their own values. Moreover, because many of these platforms are transnational, they can diffuse values across vast regions, creating a new web of local and global value orientations. However, we currently know very little about this new sphere of value creation. Addressing this void, DigitalValues constitutes the first large-scale effort to explore the articulation of values in digital spheres. We address the following questions: How are values constructed through social media? Which values are emphasized in these spheres? To what extent are social media platforms associated with the globalization of values? Translated into research trajectories, we comparatively study user-generated content on Instagram, Twitter, Facebook, TikTok, and Youtube, in five languages: English, Italian, German, Japanese and Korean. In a series of interconnected sub-projects, we examine the explicit and implicit ways in which values are constructed on social media. As this is an ongoing project, I will explore our main research activities so far, as well as some initial findings.

יצירת תחזיות היא אחד המנגנונים האנושיים המרכזיים להתמודדות עם חוסר וודאות, הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית. כך, לפני אירועים משמעותיים כגון בחירות, המרחב הציבורי nתמלא בתחזיו ת לגבי תוצאותיהם הצפויות והשלכותיהם. האזרחים, מצידם, מגבשים את ציפיותיהם אל מול התחזיות השונות אליהן הם נחשפים, כאשר ציפיות אלה יכולות להניע אותם לפעולה פוליטית שמטרתה הגשמת העתיד הרצוי או הימנעות מתרחישים לא רצויים.

בהתבסס על נתונים מבחירות 2019 – 2021 בישראל – ובתקווה גם נתונים ראשוניים מבחירות 2022 בצרפת – אדון במסגרת ההרצאה בדינמיקה החברתית המורכבת של חיזוי עתיד פוליטי ובתפקיד התקשורת בתהליך זה. אתמקד בהיבטים רגשיים של התהליך, תוך הצגת המושג של "חיזוי רגשי" ובחינת ביטוייו והשלכותיו. ההרצאה מתבססת על פרויקט המחקר PROFECI, במימון ה- ERC.

OPERATION WRATH OF GOD AND THE ISRAELI PAYBACK IN PERSPECTIVE

The current paper contextualises the Munich bloodbath as one of the factors shaping a rethinking of security strategies in the early 1970s; a moment in the emergence of a modern government counter-terrorism in an effort to keep as far away as possible the next round of confrontation. Irrefutably, Operation Wrath of God was supposed to be a covert operation directed by Mossad to assassinate individuals involved in the 1972 Munich massacre. Following Brock (2013), the paper suggests that increased cross-organisational alliance, improved technological innovations, and a unified government effort to prevent Palestinian terrorism overseas was successfully accomplished by Operation Wrath of God. Nevertheless, reduced standards of verification, impulsively planned operations, and apparently arbitrary targeting led to sometimes unfortunate consequences. Among such outcomes were the inability to successfully remove those who were directly tied to Munich or prevent further involvement in Palestinian terror organisations, which have subsequently increased attacks concentrated inside Israel’s boundaries.

עולמם של ילדים ובני נוער כיום רווי בטכנולוגיות ובתכני תקשורת. לאור השפעות המדיה שעולות ממחקרים, ועל אף הטענה שהצעירים היום הינם ילידים טכנולוגיים, ניכר שהם עוברים תהליכי סוציאליזציה חשובים בהקשר של טכנולוגיות התקשורת וכי יש מקום ללמדם אוריינות דיגיטלית. ההרצאה תציג שני מחקרים העוסקים בסוציאליזציה של ילדים ובני נוער לטכנולוגיות תקשורת. המחקר הראשון (שנערך עם ד"ר טלי תאני- הררי) הינו סקירה שיטתית של מחקרי התערבויות ללימוד אוריינות דיגיטלית בבתי הספר. המחקר השני (שנערך עם ד"ר טלי תאני-הררי וד"ר מתן אהרוני) הינו ניתוח של ייצוגים של טכנולוגיות תקשורת בתוכניות טלוויזיה לגיל הרך. ביחד, מציירים המחקרים תמונה מעניינת על האופן בו לומדים צעירים על התקשורת הדיגיטלית המקיפה אותם ועל  מסרים אליהם הם נחשפים במסגרת תהליכי חברות אלה.

פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, ד"ר ירון סלע, פרופ' לאוניד ברנבוי ם, ד"ר גייל גלבוע -פרידמן, שי טיברג וסיון פרידמן יוסף - בסקירה עכשווית, חזון ופרקטיקה של פרויקט המחקר PERSO-CAR לפיתוח רכב מותאם אישיות.

להצגת מחקרן שנעשה ע ם פרופ' אסף מוגדם.

Far right extremism poses a serious threat to liberal democracies. Contemporary far right extremists are often racially motivated and exploit various online communication platforms to spread their views and narratives among local and global audiences; recruit new members; and mobilize them for different forms of action. A growing and disturbing manifestation of far right violence and meta-politics occurs among groups that identify themselves as accelerationists. Yet, the origins and the ideological evolution of accelerationism, as well as its relationship to social movements and networks is still undeveloped, partly due to a scarcity of evidence and data. Relying on a unique access to data of hundreds of groups of accelerationists, the present study aims to fill this gap. We trace the evolution of Accelerationism from the fringes of the political left to its present status – that of an influential idea at the core of a loose, decentralized, and leaderless transnational network of white supremacists advocating for the destruction of existing socio-political and financial institutions. Our study offers a novel conceptualization of accelerationism as a networked social movement, and develops this framework by analyzing (1) their radicalized symbolic construction of meaning, (2) the networked structure of their institutions, and (3) their violent and disruptive repertoires of collective action.

Given the prevalence of computers and smartphones in use today, the question arises whether these devices have a similar or different influence on our cognitive processes. In this talk, I will present evidence from a meta-analysis, a correlational study, and experimental studies, suggesting that cognitive processes were better when assessed on computers than on smartphones. I will also suggest an underlying mechanism for this effect, namely, that smartphone use decreases the activation of more deliberative and rational thinking processes and will support this hypothesis using the experimental data. We will then discuss the many implications of this effect on our day-to-day lives, with an emphasis on the ways it can affect our daily communications with others.

The lecture will provide a brief summary of a book written (together with Tamir Sheafer and Scott Althaus) entitled: Building Theory in Political Communication: The Politics-Media-Politics Approach (Oxford University Press). The goal of the book is to provide scholars in political communication with a conceptual map which is designed to move the field forward in the pursuit of cumulative knowledge. Among other goals, the PMP approach should allow for more constructive conversations among the many different subfields in political communication. For example, those working on the role of media in election campaigns will be in a position to have more constructive dialogues with those studying the role of the media in violent conflicts. The core of the PMP principle is explained by first presenting an overall proposition and then breaking it down into two separate claims. The overall approach states that: The role of all forms of media in politics can be understood as a process in which variations in political ecosystems have a major impact on media systems, values, practices, and resources which can then have dependent, independent, and conditional effects on political processes. The argument then goes on to present what has been labelled “The Politics First Proposition” and the “The Media Selection and Transformation Proposition”. The book contains a total of six substantive chapters. The theoretical chapter is first and provides a detailed explanation for the PMP approach. The remaining chapters are designed to demonstrate how the conceptual map can be applied to studies in the following fields: media and election campaigns, the role of the media in political conflicts and peace processes, the role of the media in historic changes (e.g. the civil rights movement in the United States), and the role of the various forms of media in comparative political communication (cross-national research). The final chapter goes into a different, more normative, direction by talking about how the PMP approach can contribute to a discussion about what we might consider the best roles the various forms of media can play in both democratic and authoritarian regimes. The lecture is designed to provide a basic outline of the PMP approach and a few key examples to demonstrate how it can be applied to these many different fields within political communication.

The talk addresses some of the common misconceptions about warnings and receptivity of decision-makers to them, particularly in the aftermath of alleged failures of government or organisations to prevent or prepare for disasters and crises. It explains what warnings are, the different ways in which they can be communicated from inside and outside of government and how we can measure their success as acts of persuasion. The talk will summarise some of the key findings in relation to warnings about violent conflict and war, which stresses the importance of messenger-recipient relationships, credibility and situational factors. It will then proceed to develop a number of theoretical tenets about how the communication and reception of expert warnings differs between types of threats and risks as well as across socio-political contexts and settings. It stresses the importance of well-functioning science-politics-society communication in an era of 24/7 news, declining trust in legacy media and the rise of social media. It comments on the balancing acts policy advice entails around 1) mobilising state of the art science, 2) relevance and actionability of advice given, 3) independence and safeguards against instrumentalization, 4) transparency and scrutiny for hidden agendas and biases, 4) sufficient receptivity and capacity to understand by decision-makers as well as (news) media.

הספר מדרגות לגן עדן מתאר את הדרך שבה יזמים ומוזיקאים יהודים )אל ג'ולסון, ארווינג ברלין, ג'רום קרן, ג'ורג' גרשווין, ג'רי ליבר ומייק סטולר, קרול קינג וג'רי גופין, פיל ספקטור, ברט בכרך, בוב דילן ועוד רבים אחרים( השפיעו על התפתחותה של המוזיקה הפופולרית האמריק אית מסוף המאה ה- 19 עד לאמצע שנות ה- 60 של המאה ה- 20 : החל במופעי הבלאקפייס מינסטרלס, דרך סגנונות הראגטיים, בלוז, גוספל, ג'אז, פולק, מחזות זמר, וכלה ברוקנרול. הספר מתחקה אחר יחסיהם הממשיים והדמיוניים של יזמים ומוזיקאים יהודים עם מיעוט אחר, האפרו -אמריקאי. "מדרגות לגן עדן" בודק את הדיאלוג האמנותי, הרגשי ולעתים האידיאולוגי שניהלו דמויות אלה עם מוזיקאים אפר ו-אמריקאים ועם הכריזמה של המוזיקה השחורה לכדי יצירת ברית יהודית-שחורה שעיצבה יחדיו את המוזיקה האמריקאית. הספר עוקב אחר ההגירה היהודית לארצות הברית וכניסתם של יהודים לתעשיית הבידור והתרבות. הוא מקצה מקום נרחב לקשר הטעון בין מוזיקה לפוליטיקה כפי שהשתקף בברית היהודית -שחורה – הן במאבק למען צדק חברתי והן במוזיקה. "מדרגות לגן עדן" חושף את ההצלחה היהודית בתעשיית המוזיקה ואת היחסים המיוחדים ולעתים הבעייתיים שנרקמו בתהלי ך זה, כך שהפכו למקור האשמה על ניצול הון אמנותי ואנושי של אפרו-אמריקאים בידי יהודים. לצד זאת הספר מראה כיצד הברית היהודית -שחורה לקחה חלק בקונפליקט ההגמוני של התרבות האמריקאית במהלך המאה ה- 20 , ואף השפיעה במהלך שנות ה- 60 על תהליך שקיעתה של האליטה הוואספית. ההרצאה תציג את הדיון המרכזי של הספר, השיח התרבותי-מוזיקלי ותעמוד על האתיקה של הניצול והרווח המעמדי-אתני של מיעוטים דרך שדה התרבות, התקשורת והאמנות.

ב- 15 במרץ 2020 נכנסנו לזום. למחרת נפגשתי עם סגל המרצים של בית הספר לתקשורת כדי לנסות להבין: איך אנחנו מעבירים את כל כישורי ההוראה שלנו לאונליין? תובנות רבות התפתחו אצל כולנו במהלך שנת הקורונה שזלגה אל תוך המערכה הביטחונית האחרונה, והפכה את הזום לכלי עבודה בעל נחיצות גבוהה. כעת אנחנו חוזרים ללמד בקמפוס בהוראה היברידית, שהשלכותיה על מיומנויות ההוראה שלנו משמעותיות ביותר. המפגש מיועד להעניק כלים חיוניים לטיוב תהליכי התקשורת בעולם החדש, ולהעלאת המודעות לכישורי ההוראה הנדרשים בעבודה פרונטלית או מקוונת לעומת הוראה משולבת. מהם הכלים הרטוריים הטובים ביותר העומדים לרשותנו בכל אחת מהסיטואציות התקשורתיות? כיצד ניתן להפיק את המיטב מתהליך הלמידה בעולם הווירטואלי ולרתום את הסטודנטים לתהליך? מהו השילוב האופטימלי בין הוראה פרונטלית והוראה מרחוק ועד כמה באמת נזדקק לזום בעתיד? שאלות אלה ואחרות ייבחנו בסמינר הסגל של בית הספר לתקשורת בהדרכ ת ד״ר מישל שטיין טיר, בעלת האקדמיה לרטוריקה, מרצה בבתי הספר לתקשורת וליזמות, ומנהלת התכנית לאמנות הרטוריקה באוניברסיטת רייכמן.

מאז תחילת "תור הזהב החדש של הטלוויזיה" בשנות ה 2000 המוקדמות, ה"שואוראנר" – יוצר-כותב-מפיק, אמן ומותג – ניצב כדמות מפתח בנרטיבים תרבותיים חדשים הרואים בטלוויזיה צורת אמנות. יוצרים סלבריטאים כגון שונדה ריימס )"האנטומיה של גריי"(, וינס גיליגאן )"שובר שורות"( וריאן מרפי )"אימה אמריקאית"( תפקדו כמקבילה הטלוויזיונית ל"אוטר" הקולנועי. השינויים שהתרחשו, ועודם מתרחשים, בטלוויזיה האמריקאית בעשר השנים האחרונות מציבים אתגרים חדשים בפני ה"שואוראנר-אוטר" כדמות מרכזית בקידום ומיתוג תוכן טלוויזיוני. ערוצים ופלטפורמות חדשות, דרישה לכמות הולכת וגדלה של תוכנים, והצורך הגובר באינטראקציה קרובה עם הקהל דרך מדיה חברתית, כולם מובילים למודלים חדשים של יוצר הטלוויזיה כדמות פומבית וכמותג. ההרצאה מציגה מחקר מתוך הספר Authorship as Promotional Discourse in the Screen Industries: Selling Genius , שבו חקרתי את תפקידם של יוצרי טלוויזיה בפרסום וקידום של תוכן. המחקר בחן את נרטיבים המתגבשים דרך קמפיינים פרסומיים, ראיונות לעיתונות, ומדיה חברתית ומכוונים את הקהל להבנה חדשה של דמות ה"שואוראנר", של המתרחש מאחורי הקלעים ושל הפקת טלוויזיה כתהליך יצירתי. בהרצאה אציג מסקנות לגבי שימוש במדיה חברתית, ובייחוד טוויטר, באינטראקציות בין יוצרים לקהל, וכן תיאוריה של דמות חדשה כיוצר-מותג בטלוויזיה – ה"מגה-מפיק".

הגישה המכונה "רפרטוארים של צריכת תקשורת" חוקרת את הדפוסים השונים של צריכת חדשות באמצעות מדיה מגוונים מתוך הבנה כי במסגרת הסביבה הרב ערוצית של מדיה וותיקים וחדשים, ישנה אפשרות לאנשים ליצור לעצמם רפרטוארים אישיים של צריכת חדשות, תוך בחירה ממגוון עשיר של מדיה. במחקר אשר יוצג בהרצאה חקרנו את הרפרטוארים האישיים של צריכת חדשות של צעירים בגירים ישראליים בגילאי 18-34 בסביבת המדיה המגוונת של ימינו. כמו כן ביקשנו להבין את יחסי הגומלין בין אותם רפרטוארים לבין מעורבותם האזרחית והפוליטית של הנחקרים. מחקר זה מציג ניתוח שניוני של ממצאים שפורסמו במחקר קודם שנערך ע"י פרופ' חנה אדוני ופרופ' הלל נוסק במסגרת פרויקט מחקר בינלאומי על רפרטוארים של צריכת חדשות. שיטות המחקר כללו ראיונות עומק חצי מובנים באמצעות שיטת Q וכן שאלונים שחולקו לנשאלים בסיום הריאיון. הממצאים מלמדים כי מרבית הצעירים הבגירים השתמשו ברפרטואר של טכנולוגיות מדיה דיגיטליים לצריכת חדשות בתקשורת. הצעירים הבגירים היו מודעים מאוד לבחירותיהם במקורות חדשותיים, וכמה צעירים בגירים הצהירו במפורש שהם מעדיפים לצרוך חדשות ממקורות אשר שיקפו את השקפותיהם הפוליטיות. המחקר מלמד על קשרי הגומלין בין רפרטוארים אישיים של צריכת חדשות של צעירים בגירים בישראל לבין ההשתתפות הפוליטית והמעורבות האזרחית שלהם.

תקנות מקיפות את כל תחומי החיים, ויש להן תפקיד מרכזי בהכוונת התנהגות. הן אינן מתייחדות לנושאים אזוטריים, טכניים או שוליים, אלא יוצקות תוכן ממשי לחובות, זכויות וכשירויות של ציבורים שלמים. במהלך משבר הקורונה הן תפסו מקום של בכורה בהסדרת ההתנהלות האזרחית. תקנות הקורונה אומנם ספגו ביקורת נוקבת בזירה הציבורית, האקדמית והמשפטית על פגיעתן הקשה בעקרון שלטון החוק, אך הן דמוקרטיות יותר מכפי שמקובל לסבור, נוכח נגישותן המוגברת לציבור, בהשוואה לחקיקה מנהלית רגילה. נגישות גבוהה זו מושגת הודות לשימוש נרחב בכלי משפט חזותי ומדיה חדשים. לעומת זאת, תקנות רגילות המותקנות בשגרה הן דמוקרטיות פחות מכפי שמקובל לסבור, בהשוואה לחקיקה ראשית ואף בהשוואה לתקנות הקורונה, נוכח בעיות נגישות ייחודיות המאפיינות אותן. הפרדוקס הדמוקרטי של תקנות הקורונה מלמד על האופנים שבהם יש לבסס את הנגישות לחקיקת משנה בישראל בשגרה ובחירום.

The emerging cybertechnologies of social media, big data, artificial intelligence, and microtargeting are producing new models of power dynamics on the international level. They allow a foreign actor to influence a sovereign state’s behavior by exercising power over the consciousness and knowledge systems of that state’s population. This could occur as a result of intentional, manipulative information warfare instigated by one state against another. However, it could also take place in a more natural, diffused manner. For example, due to normative, economic, or political decisions taken by powerful data and social media platforms, decisions that could have an impact on people globally and consequently on sensitive international issues. The change in international power dynamics because of these technologies is wider, more diffused, and more complex in nature than the current frameworks used to approach it in international studies could behold. My research contributes to the efforts made to understand the international-level implications of these technologies by suggesting a new meta-framework, in which these tools are conceptualized as a disruptive technology to the international system. My research also showcases this disruptive effect on key elements of the liberal international order as it has been known since the end of the Cold War. Then, I demonstrate the proliferation potential of these tools by showing their expected attractiveness and value to decision makers in three types of foreign policy challenges, as seen in three case studies.

בשנת 2015 אירופה חווה את משבר פליטים מהחמורים בתולדותיה. משבר זה סוקר בהרחבה במדיות התקשורתיות השונות; לצד זה, עולה השאלה כיצד הקולנוע מתמודד עם משבר הפליטים והאם מהווה כלי לשינוי פוליטי, חברתי וציבורי. על מנת לענות על שאלה זו, אציג מקרה בוחן של קומדיה גרמנית ואבחן כיצד דווקא הומור מסייע בהתמודדות עם האחר. בנוסף, אדון באופן בו משבר הפליטים מהווה הזדמנות עבור גרמניה לנסות ולתקן את טראומות העבר על ידי יצירת עתיד שונה.

במרכז המפגש ניצבת השאלה האם בכלל ובאיזה אופן מבטאת התכתבות ווטסאפ בין בני זוג (דור ה- x) את מערכת יחסיהם. על מנת לענות על שאלה זו נבחן את מודל הזוגיות של גוטמן דרך עדשת הווטסאפ. באמצעות ראיונות עם 18 זוגות (בגילאי 35 - 50) הנמצאים במערכת יחסים למעלה מחמש שנים אבקש לסמן את קווי הדמיון והשוני בהתנהלות יומיומיות ובאופן ניהול משברים פנים אל פנים ובתקשורת ווטסאפ.