מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי הרצליה ערך ב-1 בינואר 2019 כנס בנושא "עתיד הקניונים בעידן מקוון". בין המשתתפים בכנס, שעסק בסוגיות שונות של השפעת העידן הדיגיטלי על חווית הקנייה הפיזית של האוכלוסייה בקניונים, היו חיים כצמן, מייסד ומנכ"ל גזית גלוב; פרופ' אמנון להבי, דיקן בית ספר הארי רדזינר למשפטים ומנהל אקדמי של מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן, אוניברסיטת רייכמן; פרופ' ברק ליבאי, בית ספר אריסון למנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן; ד"ר אפרת טולקובסקי, מנהלת כללית של מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן; ובכירים בקבוצות המובילות בישראל בתחום הקניונים. הכנס נערך בהנחייתה של עמליה דואק, כתבת כלכלה ומגישה, חברת החדשות.
בשיחה אישית שקיים חיים כצמן עם עמליה דואק בנושא עתיד המסחר בקניונים, אמר: "צפויה לנו שנה סבירה מאוד בקניונים. בעלי הקניונים הבינו שהעסקים שלהם לא הולכים להיסגר, לכן ייתכן ונהיה עדים לשנה שקולה יותר בתחום. כולם הבינו שהמסחר האלקטרוני נמצא כאן איתנו, החנות הפכה למקום אליו אתה מגיע בכדי לראות את הדברים ולקבל אותם".
בהתייחסו לערכי המוסף שהביא עמו המסחר המקוון, אמר כצמן כי "הבשורה העיקרית שהביא המסחר האלקטרוני היא שקיפות המחירים. בלחיצת כפתור אחת ניתן לדעת מה המחירים בכל יתר הרשתות וכל אלו שלא התאימו את עצמם למצב החדש הזה נעלמו מהעולם. בנוסף, המיקום הדמוגרפי משמעותי מאוד בהפעלת עסק. הצרכים של אנשים מאשדוד או נתניה לא שונים – אך יש להם אפשרויות שונות. שם המשחק היום הוא להיות יותר ידידותי למשתמש".
פרופ' להבי התייחס לעתיד הקניונים בעידן מקוון מנקודות מבט שונות וביניהן תכנון, רגולציה ומשפט: "לצד היחס לקמעונאות האון-ליין, צריך לחשוב על תפקידם של הקניונים הפיזיים בישראל של היום וגם בכל מדינה אחרת בעולם דרך שלושה צירים: ראשית, הקניונים הפיזיים בינם לבין עצמם, כאלה המצויים בתוך תחום של רשות מקומית אחת או בתוך אזור מטרופוליני מסוים; שנית, הקניונים אל מול המרכזים השכונתיים, שהם באופן טיפוסי מקורים בחלקם ופתוחים בחלקם; ושלישית, הקניונים אל מול החנויות הקטנות ובמיוחד אלו הנמצאות ברחובות הראשיים של הערים".
פרופ' להבי הוסיף כי "בשונה מהדיון השיטתי שבכל זאת מתקיים במוסדות התכנון בנוגע לפרויקטים למגורים מצד אחד, ואולי אפילו בנוגע לשטחי משרדים, הרי שקשה מאוד למצוא התייחסות שיטתית, בוודאי ברמת הראיה הארצית והמחוזית, בנוגע לקניונים, באופן שנדרש בהתייחס לכל הצירים הרלוונטיים האלה. זה דבר שהוא חיוני לתכנון הערים שלנו, בין אם מדובר בגידול הדרגתי של ערים קיימות על-ידי בנייה בשטחים חדשים או דרך התחדשות עירונית".
פרופ' ליבאי התייחס לאתגרים הניצבים בפני הקניונים בעידן הדיגיטלי. מצד אחד, יש האומרים שהקניונים יתרוקנו מאדם ומצד שני, יש האומרים שלחוויית הרכישה הפיזית בחנות אין תחליף. "כמובן שכל אחד נאחז בצדדים שהוא רואה ומכיר", אמר ליבאי, "אך לא חסרות בעיות. הדבר העיקרי שיש לשים עליו את הדעת הוא הערך המוסף שהצרכן מקבל – מחיר יותר טוב, נוחות... במידה שהחנויות הפיזיות ירצו להתחרות באלקטרוניות, הן יצטרכו לייצר חוויית קנייה שתיקח פחות זמן ותדמה את המקבילה האלקטרונית שלה".
בפאנל שעסק בנושא עתיד הקניונים בעידן מקוון השתתפו ירון אשל, מנכ"ל גזית גלוב ישראל; ארנון תורן, משנה למנכ"ל וראש תחום קניונים בקבוצת עזריאלי; משה רוזנבלום, מנכ"ל קניוני עופר ומשנה למנכ"ל מליסרון; חי גאליס, משנה למנכ"ל בקבוצת "ביג" מרכזי קניות; ד"ר אפרת טולקובסקי, מנהלת כללית של מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן, אוניברסיטת רייכמן; ויניב מלמוד, מייסד משותף ומנכ"ל בקרן אלטו.
ד"ר טולקובסקי התייחסה בדבריה לקשר שבין עירוניות, תחבורה ומרכזים מסחריים: "המקום בו אנו רוכשים תלוי מאוד באופן שבו אנו מתנהלים במרחב. אם אנו מתנהלים באופניים, אנו רוכשים במקום הנמצא במרחק נסיעה באופניים ממקום המגורים שלנו. בתחבורה ציבורית המצב זהה גם כן. נדמה שאם נמשיך להתנהל במכוניות פרטיות, הכבישים ימשיכו להיות עמוסים והחניות ימשיכו להיות מצרך נדיר, נקנה יותר ברשת. שאלת התחבורה היא עצומה, ומי שיספק לה את הפתרון האולטימטיבי ישפיע בצורה המהותית ביותר על הצלחת מרכזים מסחריים".
על התאמת חווית הרכישה של כל לקוח ולקוח באופן אישי, אמר ירון אשל כי "עלינו לתת לקהל הקונים את השירותים הנכונים בקניונים, אנחנו משקיעים בחוויה כדי להביא את הלקוח". בהתייחסו למרכזים השכונתיים אמר כי "אנחנו מחפשים את מרכזי הערים. מחפשים ריכוז של 15,000-10,000 תושבים שגרים במרחק הליכה מהמרכז. אנחנו רוצים אנשים שיגיעו שלוש פעמים ביום. מרכזים שכונתיים זאת תורה אחרת – אנחנו פחות חשופים לאונליין. הקפה הוא קפה, חדר הכושר הוא חדר כושר, וזה המוצר אליו אתה מגיע שלוש פעמים ביום. אני לא מתחרה עם הקניונים הגדולים". ארנון תורן השלים את דבריו ואמר כי "הקניונים יכולים וצריכים לפתח כלים כדי להכיר את הלקוחות ולפנות אליהם בצורה ממוקדת. בימינו קיימים אמצעים טכנולוגיים רבים שיכולים לסייע בכך – חיבור האונליין לאופליין".
משה רוזנבלום התייחס לכניסה הצפויה של אמזון לישראל ואמר כי "בשנת 2020 יהיו חסרים בעולם 120 אלף טייסים. להביא את המשלוח האינטרנטי יעלה הרבה כסף. השאלה האם אמזון תמשיך לשלוח במחירים תחרותיים".
על הדרך להפוך את "חיסרון" כניסת המסחר האלקטרוני למשוואה והפיכתו ליתרון של הקמעונאים הקיימים, אמר חי גאליס כי "ניסינו לקחת את חווית הלקוח לקצה בשביל להתמודד עם המסחר האלקטרוני. יצרנו מרכזי קניות פתוחים ויפי מראה – וכשאתה נותן ללקוח סיבה לצאת מהבית ואתה גורם לו הנאה – זה שם המשחק. שופינג הוא לא רק שופינג, זה דבר שבן אדם רוצה לעשות כי כיף לו. מדובר בעניין כימי – כשבן אדם רוכש משהו, מופרש משהו בגוף שמסב לו אושר והנאה. זו הסיבה לדעתי שהקנייה הפיזית לא תיכחד לעולם".
יניב מלמוד התייחס להבחנה בין סוגי מרכזי הקניות ואמר כי "בישראל היחס בין הקניון הסגור למרכז הפתוח הוא בערך 1:3, וישנם כמאה קניונים סגורים ובערך עוד 300-400 מרכזים מסחריים קטנים פתוחים. בארה"ב היחס הוא 1:117. בכל ארה"ב יש 1,040 קניונים, ובערך 117 אלף מרכזים קטנים". לדבריו, "למרכזים הפתוחים הקטנים הרבה יותר קל "לחיות". הם מספקים שירותים כגון – בתי קפה, מסעדות, מספרה, מכון כושר, יוגה וכניסת הטכנולוגיה מסייעת להם מכיוון שבאמצעות אפליקציות הלקוחות יכולים לבצע את ההזמנות".
