מכון גזית-גלוב לחקר נדל״ן במרכז הבינתחומי הרצליה מקיים השנה סדרת מפגשים בנושא כריית נתוני נדל"ן. מטרת הסדרה, ביוזמתה ובניהולה האקדמי של ד"ר רונית לוין-שנור מבית ספר רדזינר למשפטים ומכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי, היא להנגיש את המידע הנדל"ני הזמין במאגרי מידע ציבוריים לציבור החוקרים ובעלי העניין. במסגרת מפגשי הסדרה מתארחים אנשי מקצוע בכירים האמונים על מאגרי מידע ציבוריים, אשר יחשפו אפיקים נוספים לניצול המידע המנוהל על ידם.
המפגשים מיועדים לעוסקים בתחום הנדל״ן והמידע ממגוון הקשרים: אקדמיים, ציבוריים, עסקיים ועוד.
המפגש השני בסדרה התקיים בתאריך 16 בינואר 2018 ועסק בנושא "קליטה, טיוב ושילוב נתוני נדל"ן ומשכנתאות בבנק ישראל". בפתח הדיון ציינה ד״ר לוין-שנור כי לבנק ישראל יש תפקיד כפול בהקשר למידע נדל״ני: הן כגוף המייצר מידע מכוח חובות הדיווח של הבנקים כלפיו; והן כגוף האוסף ומנתח מידע לצורך מעקב וקבלת החלטות מוניטריות. לדבריה, שאיפתו של בנק ישראל ביחס לשני תפקידים אלה צריכה להיות הבטחת נגישות מלאה ככל הניתן למידע. כך, ככל שבנק ישראל מעבד נתונים ומבסס עליהם את מדיניותו המוניטרית, מידע זה צריך לעמוד לרשות הציבור.
נעם זוסמן, כלכלן בחטיבת המחקר בבנק ישראל התארח במפגש והציג את מערכת נתוני הנדל"ן המשמשת את הבנק. לדבריו נתוני הנדל"ן הנאספים על ידי הבנק הם מסוגים שונים לרבות נתוני משכנתאות. לנתונים אלה יש צרכנים בתוך הבנק ומחוצה לו. צרכני המידע בבנק הם הנגידה והוועדה המוניטרית, הפיקוח על הבנקים וחטיבת המחקר. קליטת הנתונים הרציפה בבנק ישראל בזמן אמת חשובה מהסיבות הבאות: מעקב שוטף אחר ההתפתחויות בתחום הנדל"ן והעובדה שהמדיניות המוניטרית צופה פני עתיד.
בהמשך דבריו התייחס למקורות הנתונים הנאספים בבנק. המקור הראשון הוא כרטסת מחירי נדל"ן (כרמ״ן) המגיעה מדי חודש מרשות המסים בישראל. היא כוללת את כל העסקאות בדירות שבוצעו במחירי שוק, כאשר לגבי כל עסקה ידועים מאפיינים שונים (סוג הרוכש, מועד ביצוע העסקה, מספר החדרים, השטח, מחיר העסקה ועוד). דוגמה נוספת למקור נתונים הוא רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) המספקת לבנק ישראל מדי חודש נתוני מכרזים ועסקאות בקרקע. נוסף על כך בנק ישראל מקבל מידע מלא לגבי מודעות להשכרת ולמכירת דירות.
בנק ישראל מקבל מדי שנה מהבנקים למשכנתאות את נתוני המשכנתאות שנטלו. אלו כוללים מידע על גובה המשכנתא, התקופה לפרעון, המסלולים השונים (ריבית קבועה, משתנה וכדומה), מחיר הדירה שבגינה ניתנה המשכנתא ועוד. הפרטים אודות נוטלי המשכנתאות מצומצמים יחסית אך ניתן להצליבם עם נתונים נוספים. בהתאם להנחיות הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל נדרשים הבנקים לאסוף נתונים על הערכות השווי של השמאים המבוצעות בתהליך נטילת משכנתא. בהקשר זה ציין כי בנק ישראל לא אוסף בעצמו את הנתונים. לדבריו בהיעדר מפקד דירות, המידע הקיים על מאפייניהן מצומצם ולא בהכרח אמין, והמידע שנאסף באותן הערכות שווי יכול לשפר את המצב. באשר למחיר למשתכן, המידע על רוכשי הדירות אינו מספק.
בהמשך דבריו ציין כי הנתונים הנאספים בבנק ישראל עוברים תהליכי טיוב ואינטגרציה בין מקורות המידע השונים. כך למשל, בבנק עורכים חיבור בין המודעות למכירת דירות לבין העסקות בדירות מכרמ״ן. הבנק מייצר ממכלול הנתונים העומדים לרשותו תוצרים שונים לרבות מחולל דוחות וקובץ מיקרו לעיבודים פרטניים. כמו כן מחושבים מדדים של מחירי דירות, מדדי לחץ בשוק הדיור ועוד. לבסוף, הנתונים משמשים את הבנק לעריכת מחקרים.
בסיום המפגש נסוב הדיון סביב סוגית שיתוף המידע לציבור, ומשתתפים אחדים ציינו שמידע רב הנמצא ברשות הבנק אינו חשוף לציבור הרחב.
