מכון גזית-גלוב לחקר נדל״ן באוניברסיטת רייכמן מקיים השנה סדרת מפגשים בנושא כריית נתוני נדל"ן. מטרת הסדרה, ביוזמתה ובניהולה האקדמי של ד"ר רונית לוין-שנור מבית ספר רדזינר למשפטים ומכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי, היא להנגיש את המידע הנדל"ני הזמין במאגרי מידע ציבוריים לציבור החוקרים ובעלי העניין. במסגרת מפגשי הסדרה מתארחים אנשי מקצוע בכירים האמונים על מאגרי מידע ציבוריים, אשר יחשפו אפיקים נוספים לניצול המידע המנוהל על ידם. המפגשים מיועדים לעוסקים בתחום הנדל״ן והמידע ממגוון הקשרים: אקדמיים, ציבוריים, עסקיים ועוד.
המפגש הראשון בסדרה התקיים בתאריך 12 בדצמבר 2017 ועסק בנושא "יצירת מאגר נתונים לאומי בנדל"ן". בפתח הסדרה, הדגישה ד״ר לוין-שנור כי הבטחת נגישות מלאה ומתן אפשרות מיצוי ראויה בהיבט הציבורי, האקדמי והעסקי של מידע ציבורי נדל״ני היא מחובתה של הממשלה ומחובתם של הגופים האחראים למאגרי המידע. הדבר עשוי לתרום לקידום השוויון בחלוקת המשאבים, ולשיפור הדיון הציבורי באשר ליעדי הממשלה וביצועיה. ד״ר לוין-שנור ציינה כי מכון גזית-גלוב לחקר נדל״ן יפעל במסגרת סדרה זו ומעבר לה על מנת לאפיין את מאגרי המידע הרלבנטיים, את אפשרויות השימוש בהם, ואת החסמים העומדים בפני הציבור וציבור החוקרים ובעלי העניין בפרט לעשות בהם שימוש מיטבי.
פרופ' ירון פלוס, המדען הראשי במרכז למיפוי ישראל (מפ"י) התארח במפגש זה, והציג את פרוייקט קש״ת ענ״ן - קידום, שיפור תשתית ענן נתוני נדל"ן. מטרת הפרוייקט היתה למפות את המידע הממשלתי בתחום הנדל"ן תוך שימוש בכלי מחשוב לאיחוד מאגרי מידע, להצלבת נתונים ולבנית מאגר מידע מטויב, אחיד ואמין. הפרוייקט נוצר כחלק מפעילות ועדת ההיגוי הבין-משרדית לשיפור מסד הנתונים אודות שוק הנדל"ן, אשר הוקמה מתוקף החלטת הממשלה דר/10 374, במטרה לשפר את מסד הנתונים הממשלתי אודות שוק הנדל"ן הזמין לציבור.
בפתח דבריו אמר כי הנגשת מידע בתחום הנדל"ן חשובה משתי סיבות: הראשונה - הקטנת אי הוודאות בשוק הנדל"ן והשנייה - חיזוק התיאום הממשלתי. לאחר מכן תיאר את המצב הקיים טרום הפרוייקט בו המידע הממשלתי בישראל בתחום המקרקעין היה מפוזר במספר מערכות מרכזיות ללא קישור ביניהן. "הבעיה המרכזית היא שלנכס אין תעודת זהות. כל גוף עובד בנפרד, בעולם מונחים שונה לחלוטין הגם שמדובר באותו הנכס. כלומר, לנכס בשונה מאזרח, אין מספר זהות אחוד. כך למשל: מפ"י ממשיגים בקואורדינטות, משרד התכנון עובד עם מספרי תב"ע, עיריות עובדות עם כתובת שמית וכן הלאה. ברגע שכל המערכות עובדות בנפרד קשה לקבל תמונת מצב של מה שקורה. לדוגמה: האם להקים שכונה או לא? אין מערכת שמאפשרת לאזרח או לממשלה לקבל את כל הנתונים בתמונה אחת". עוד אמר כי משך הקמת פרוייקט נדל"ן בישראל הוא מהממושכים בעולם, כאשר הזמן הממוצע הוא 15 שנים ובכל פרוייקט מתמודדים עם חסמים רבים. בהקשר זה ציין כי "אנו למדים שהממשלה צריכה לנהל את הפעילות בצורה טובה יותר. נתונים אומרים למה זה קרה ובסופו של דבר המטרה היא לגרום לשכונות לקום. אם נבין מדוע זה נתקע נוכל להתייעל ולגרום לכך שזה לא יקרה בשנית".
בהמשך דבריו אמר כי "המטרה בפרוייקט היא לקחת את כל נתוני הנדל"ן ולשים אותם בטכנולוגיות ענן. מעבר לטכנולוגיה המטרה היא להביא לשיתוף פעולה בין הגופים השונים". בפרוייקט המיפוי בוצעה פניה לגופים הנוגעים בדבר, נלקחו נתונים אשר הוצלבו ליצירת אחידות תוך שימוש בתוכנת Trillium לתיאום בין בסיסי נתונים. כך למשל בוצע קישור של מידע אלפא-נומרי למידע גיאוגרפי. החידוש החשוב במאגר הנתונים החדש הוא הוספת קואורדינטות רשומות לנכסים, ובכלל זה עד לרמת יחידת הדיור במבנים חדשים. חידוש זה אפשר למקם ולסדר את הנתונים באופן מדויק וקבוע.
לסיום ציין כי לאחרונה נפתח אתר הנדל"ן הממשלתי (https://www.nadlan.gov.il/) המאפשר הנגשת נכסים ונתוני עסקאות לאזרחים על גבי מפה. מדובר בפלטפורמה שתלך ותגדל הכוללת בשלב זה נתונים אודות קרוב ל-2.5 מיליון נכסים. לראשונה ניתנת לאזרח אפשרות להוריד את כל נתוני הנכסים (מלבד מחירי נכסים מטעמי פרטיות) ויכולת למשק לבצע שימושים מתקדמים בנתונים. בנוסף, מתבצעת עבודה רבה על שילוב כלי בינה עסקית.
