מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות הראשון מסוגו הוצג בכנס 'ערים חכמות' באוניברסיטת רייכמן

בכירים ממגוון רשויות מקומיות, בהם ראשי הערים של תל אביב-יפו, הרצליה והוד השרון - רון חולדאי, משה פדלון ואמיר כוכבי, מנכ"ל עירית אילת, פיליפ אזרד, מנכ"ל עירית כפר סבא, איתי צחר ועו"ד איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, השתתפו בכנס "ערים חכמות" שערכו ב-21 בנובמבר 2018 בבינתחומי הרצליה, מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן; מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה; בית הספר לקיימות ורשות מחקר וחדשנות בבצלאל.

במוקד האירוע: הצגת "מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות בישראל" שמוביל בית הספר לקיימות בבינתחומי. מדובר במדד ראשון מסוגו הבוחן את השילוב של ניהול, אסטרטגיה וקיימות עירונית תוך בחינת התאמתן של ערים לעולם של חדשנות וטכנולוגיה והתייחסות ליעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם. הנתונים הם: תל אביב כבשה את המקום הראשון במדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות. מיד אחריה, אילת וירושלים, כשלשתיהן ציון זהה. אחריהן בערים המובילות הגיעו אשדוד, רעננה, נתניה ובאר שבע.

בין המשתתפים בכנס: פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן; פרופ' אמנון להבי, דיקן בית ספר הארי רדזינר למשפטים ומנהל אקדמי של מכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן באוניברסיטת רייכמן; פרופ' דב גרינבאום, ראש מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה באוניברסיטת רייכמן; ד"ר יובל קרניאל, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים בבצלאל; רו"ח טומי דויטש, מנהל תחום ערים חכמות, קבוצת מילגם; טל ונגר, שותפה, סמנכ"ל תכנון וסביבה, AVIV AMCG; עו"ד גילי בסמן ריינגולד, מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה ברשות להגנת הפרטיות; מפקד קריית ההדרכה של צה"ל, אל"מ אבי מוטולה; אחראי תחום ערים חכמות בעיריית נתניה, אלון אופיר; מנהל מערכות המידע של עירית נתניה, ירון ריבו.

"אין ערים חכמות, יש אנשים חכמים", אמר בכנס ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, שסקר בדבריו את העשייה של העיר בתחום הטכנולוגיה והשירות לתושבים. לתפיסתו, האלמנט המרכזי בעשייה הוא שיתופיות: "אנחנו חושבים מחדש על תכנון הדירות בעיר. הן חייבות להיות קטנות יותר. תחשבו רגע על מכונת כביסה. לכאורה מוצר זול שכל אחד יכול להרשות לעצמו. אך העלות האמיתית שלה בעיר צפופה, גבוהה הרבה יותר אם לוקחים את מחיר השטח שהיא תופסת - 40-50 אלף ₪ למ"ר. באותה מידה גם פינת האוכל. כמה פעמים באמת אנחנו משתמשים בה? כנ"ל לגבי חדר המשחקים או האורחים.

מה יקרה אם נחלוק ג'ימבורי או חלל אירוח עם עוד כמה משפחות והם יהיו זמינים לנו כשצריך? חשבו כמה שטח נחסוך... לפחות חדר בכל דירה. ואם נכפיל במספר הדירות בעיר... חישבו כמה בני אדם נוספים נוכל להכיל... אנחנו כבר משקיעים במערכי שיתוף אופניים ושיתוף מכוניות, מקיימים "בטא-סייט" למכוניות אוטונומיות בקריית עתידים ומשתתפים בצוותי חשיבה עולמיים."

עוד סיפר: "בינואר הקרוב נשיק שדה ניסויים גדול בנושאים אורבניים, בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב וחברת עתידים העירונית. הוצאנו קול קורא לסטארט-אפים בנושאים שהם אתגרים שאנו מתמודדים איתם, והצענו להם לבוא ולנסות את הפיתוחים שלהם במרחב הציבורי באיזור עתידים, למשך שנה. ייפרסו טכנולוגיות ניהוליות בדגש על איתור מפגעים בביטחון ובתברואה – ובסוף נוכל לאמץ את הפתרונות המוצלחים לשאר העיר".

במסגרת הכנס הוצגו לראשונה ממצאי "מדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות". המרכז הבינתחומי הרצליה, בהובלת בית הספר לקיימות, פיתח כלי מדידה ישראלי ראשון לערים חכמות ומקיימות, אשר מאפשר לראשונה להעריך את העשייה העירונית הישראלית בתחום ערים חכמות. מטרת המדד לאפשר לרשויות ותושבים להעריך את מידת התקדמותן בהיבטים של חדשנות עירונית, קיימות, ממשל פתוח ושיתופי, חינוך ופיתוח כלכלי ועוד.

"מדד אוניברסיטת רייכמן לערים חכמות ומקיימות" הינו ראשון מסוגו בישראל שמעריך ערים כ"ערים חכמות ומקיימות", והוא בין הבודדים בעולם שבוחן את השילוב של ניהול, אסטרטגיה וקיימות עירונית תוך בחינת התאמתן לעולם של חדשנות וטכנולוגיה. זאת, תוך שילוב והתייחסות ליעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם.

את המדד קידמו פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, וד"ר נתי מרום – חוקר ומרצה בכיר לתכנון עירוני באוניברסיטת רייכמן, יחד עם אדר' רפי רייש (מומחה לערים חכמות). ניהל את הפרויקט דניאל רענני, בוגר בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן.

המדד נבנה לאחר מחקר מקיף של כלי הערכה מרכזיים בעולם, לרבות מסמכי העקרונות של האו"ם לקידום עירוניות חכמה מקיימת ומכילה (smart sustainable & inclusive cities) המותאמים למדד האו"ם לקיימות.

לדברי פרופ' יאיר, המדד כלל קבוצה של ערים, הפעילות בתחום "ערים חכמות", אשר העמידו עצמן למדידה, על מנת לקבל הערכה ומשוב. נכונותן לגלות שקיפות ולעמוד לבחינה של מומחים חיצוניים ואובייקטיבים מראה על הרצינות והחשיבות שהן מייחסות לעשייה בתחום הזה והן ראויות על כך לכל שבח.

"שמחנו לראות שלא רק ערים גדולות ממרכז הארץ נמצאות בין המובילות בדירוג, אלא גם ערים כמו אילת, שדורגה לאותו מקום כמו ירושלים, במקום שני אחרי תל אביב, שמובילה את הדירוג. ניתן לקבוע כי הערים שהשתתפו בדירוג נמצאות בדרך הנכונה להפוך לערים חכמות ומקיימות בהתאם ליעדי הפיתוח של האו"ם, ומקפידות על ראייה אסטרטגית בעשייתן במרחב זה".

דירוג הערים (תוצאות מלאות ניתן לראות באתר מדד ערים חכמות ומקיימות)

את 19 הרשויות שהשתתפו במדד ניתן להגדיר כרשויות החכמות והמקיימות ביותר בישראל כיום.

התוצאות חולקו לחמש רמות של ביצוע, אסטרטגיה ואיכות: דירוג A+ (ציון מעל 95); דירוג A (בין 85 ל-94); דירוג B+ (בין 75 ל-84); דירוג B (בין 65 ל-74); דירוג C (מתחת ל-64).

העיר המצטיינת (A+) במדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות: תל-אביב (1)

המובילות: (A) אילת וירושלים (מקום 2 בניקוד זהה), אשדוד ורעננה (מקום 3 בניקוד זהה) באר שבע ונתניה (מקום 4 בניקוד זהה).

ערים אלה פעילות בכלל התחומים של העיר החכמה והמקיימת, ומגלות מעורבות פעילה של חלק ניכר מהמחלקות העירוניות בעשייה בנושא.

המתקדמות: (B+) הרצליה, כפר-סבא, חיפה והוד-השרון (מקומות 5-8)

ערים המגלות התקדמות בחלק מהתחומים אך התמקדו בנושא ליבה אחד, בעוד שביתר התחומים קיימים פערים ו/או היעדר עשייה. שיפור במרכיבים אלו עשוי להעמיד את הרשויות ברמה אחת עם הרשויות המובילות.

הפעילות: (B) פתח-תקווה ורמת השרון (מקומות 9-10)

רשויות אלו פעילות בחלק מהתחומים של העיר החכמה, אך חסרות בשלב זה חשיבה רב תחומית וסינרגטית בנושא. חשיבה אסטרטגית מעמיקה ורב-תחומית תשפר משמעותית את מקומן של רשויות אלו במדד.

המתחילות: (C) לוד, רמת-גן, שוהם, חדרה, רחובות ו-מעלות תרשיחא (מקומות 11-16)

למרות מיקומן הנמוך יחסית, רשויות אלו החלו לעסוק בנושאים רלוונטיים למדד ובכך מובילות על פני מרבית הרשויות בישראל.

בין הממצאים הבולטים במדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות נמצא כי תחומי הפעילות המובילים של העיריות בנושאי טכנולוגיות לעיר חכמה, הם בטחון אישי, תחבורה ואנרגיה. הרשויות המתקדמות ביותר השתמשו במערכות מידע לבחון יעילות של פתרונות עירוניים. כמו כן, ל- 100% מהערים שדורגו יש צוות ייעודי לקידום ויישום עיר חכמה. ב-75% מהן הוא ממוקם תחת המנמ"ר (מנהל מערכת מידע) העירוני. בכל הערים ישנה השקעה במערכות מידע גאוגרפיות (GIS) ובמרביתן יש שימוש בכלי זה גם מעבר ליישומי תכנון ובניה.

בעוד שבכלל הרשויות שנמדדו ישנה השקעה באיסוף מידע לטובת הניהול העירוני ,ובחלק מהרשויות גם ניכר שמידע מהווה כלי עבודה משמעותי, רק 25% מהרשויות הכינו אסטרטגיית מידע שכללה ניתוח של סוגי המידע הנדרש, אופן האיסוף והעיבוד והדרך לשמור על המידע ועל פרטיות.

רק 50% מהרשויות הכינו ואישרו אסטרטגיית עיר חכמה. כמו כן, מרבית הערים שהכינו תכנית אסטרטגית לעיר חכמה שיתפו מחלקות עירוניות רבות בתהליך, אולם רשויות מעטות (25%) שיתפו את הציבור ובעלי עניין עירוניים בהכנה או בקרה על התכנית ומרכיביה. 80% מהערים הגיעו להישגים גבוהים בדיגיטציה עירונית, דוגמת אתר אינטרנט יעיל, אפשרות לביצוע פעולות באתר, במובייל ואמצעים דיגיטליים אחרים וכיוב' והשקיעו בכך משאבים רבים.

בערים רבות שנמדדו יש תהליכי שיתוף ציבור דיגיטליים ורבות מהן ביצעו הליך מסוג זה בשנה-שנתיים האחרונות. אולם ,מעטות הרשויות שיש להן אסטרטגיה ברורה של איך ומתי לערוך שיתוף ציבור כזה וכיצד לוודא שיש גם שיתוף של כלל הציבור בעיר- גם אלו שאינם פעילים דיגיטלית. בהיבט השקיפות לציבור 80% מהרשויות הציגו מידע רב לציבור, אך רק מעטות הציגו לציבור מידע פתוח ובר-ניתוח, דוגמת טבלאות אקסל או נתונים גולמיים על זיהום אוויר.

20% מהרשויות השקיעו בהקמת מרכזי חדשנות או האבים לסטארט-אפים, אולם רק מעטות שמו דגש על הפוטנציאל של הסטארט-אפים לפעול לשיפור אתגרים עירוניים של העיר עצמה. כל הערים השקיעו בחינוך ליזמות וחדשנות, אך רק מעטות מהרשויות פעלו לקידום חדשנות כמענה לאתגרים של העיר. עם זאת, במרבית הרשויות ישנן אסטרטגיות לחיזוק יזמות ויזמים בעיר, ובמחציתן ישנה השקעה בכלים דיגיטליים לחיזוק העסקים בעיר.