חוזק ההזדהות עם קבוצה אידיאולוגית והקיטוב של סובלנות פוליטית בישראל

פרופ' מארק פפלי, ד"ר עומר יעיר, ופרופ' מארק האצ'יסון

שורה ארוכה של מחקרים, בעיקר מארצות הברית, מצאו כי אנשים אשר מזהים באופן חזק עם הקבוצה האידיאולוגית (או המפלגה) שלהם נוטים להביע עוינות ודעה קדומה כלפי היריבים הפוליטיים, ואף מביעים נכונות לפעול באלימות כנגד היריבים הללו. בארצות הברית, הנטייה הזו הינה סימטרית, וקיימת במידה דומה גם בקרב דמוקרטים וליברלים, וגם בקרב רפובליקנים ושמרנים. כפי שחוזה תיאוריות הזהות החברתית (social identity theory), הזדהות חזקה עם, ותחושת שייכות חזקה לקבוצה הפוליטית של הפרט מובילה לנטייה להבין ולראות את העולם הפוליטי במונחים של "אנחנו" מול "הם".

ישנם שני פערים גדולים בספרות שאנחנו מתייחסים אליהם במאמר שלנו, שהתקבל לאחרונה לכתב העת Political Research Quarterly. ראשית, אין מחקרים אשר בחנו האם זהויות פוליטיות חזקות, כזהויות חברתיות (social identities) משפיעות גם על חוסר סובלנות פוליטית—חוסר מוכנות לתת או להרשות זכויות אזרחיות בסיסיות, כמו חופש הדיבור או הזכות להפגין, לקבוצות יריבות. שנית, האם ניתן להכליל מאותה סימטריה הקיימת בארצות הברית בעוינות הפוליטית – ישנה בקרב הן קבוצות שמאל והן קבוצות ימין – למדינות אחרות כמו ישראל.

הסקר שערכנו ב-2018 בישראל בקרב משיבים יהודים הוא הראשון לבחון את הקשר שבין חוזק הזהויות בקרב "ימנים" ו-שמאלנים" לבין חוסר סובלנות פוליטיות. כדי למדוד את חוזק הזהות האידיאולוגית בקרב ימנים ושמאלנים, התבססנו על מחקרים בארה"ב ובישראל, כאשר שאלנו את המשיבים עד כמה חשוב להם להיות "ימני/ת" (או "שמאלני/ת"), בנוסף לשייכות החברתית והרגשית שלהם לקבוצת ה"ימין" (או ה"שמאל").

בניגוד למחקר בארצות הברית, שיערנו ומצאנו כי זהויות חזקות יותר – תחושת שייכות חזקה יותר לקבוצת ה"ימין" או ה"שמאל" – מובילה לקיטוב ברמות חוסר הסובלנות הפוליטית: בקרב ימנים, תחושת שייכות חזקה יותר לקבוצה מגבירה חוסר סובלנות ביחס ליריבים הפוליטיים בזמן שבקרב שמאלנים, תחושת שייכות חזקה יותר לקבוצה מפחיתה חוסר סובלנות ביחס ליריבים הפוליטיים. כך, גם במדינה מקוטבת כמו בישראל, בה רבים חשים איום מצד קבוצות יריבות, בקרב יהודים שמאלנים, זהות אידיאולוגית חזקה יכולה להיות מגן של ערכים דמוקרטים, דבר המוביל את אותם אזרחים להיות יותר סובלניים כלפי קבוצות להם הם מתנגדים.

בהתבסס על שלושה ניתוחים אמפיריים המתוארים להלן, מצאנו, באופן עקבי, שזהויות ימין/שמאל חזקות יותר מובילות לקיטוב ברמות חוסר הסובלנות הפוליטית בקרב יהודים בישראל, גם אחרי פיקוח בניתוח הסטטיסטי על שורה של משתנים ברמת היחיד, כגון מידת הדתיות של הפרט, תמיכה בחירויות אזרחיות, ותחושת איום מהיריבים.

בניתוח האמפירי הראשון שלנו בחנו את אותה השערה של "קיטוב" בחוסר הסובלנות הפוליטית באמצעות שיטת "הקבוצה הכי פחות אהודה" (least-liked group) בה המשיבים מתבקשים לבחור את הקבוצה שהם הכי פחות אוהדים מתוך רשימה של 14 קבוצות הפועלות בישראל, ולאחר מכן עונים על שאלות המודדות סובלנות פוליטית לקבוצה הזו (למשל, האם "יש להרשות ל[שם הקבוצה] לקיים הפגנות"). בניתוח זה מצאנו עדויות ברורות לקיטוב של חוסר הסובלנות: שמאלנים שהזדהו חזק יותר עם הקבוצה שלהם הפגינו יותר סובלנות פוליטית ביחס לקבוצה הכי פחות אהודה שבחרו ביחס לשמאלנים עם הזדהות חלשה, בזמן שימנים שהזדהו חזק יותר עם הקבוצה שלהם הפגינו פחות סובלנות פוליטית ביחס לימנים עם הזדהות חלשה.

בניתוח השני, שאלנו את המשיבים באופן ספציפי לגבי סובלנות פוליטית ביחס לערבים ישראלים, המהווים כחמישית מהאוכלוסייה בישראל. כפי שציפינו, ימנים הפגינו פחות סובלנות פוליטית לערבים ישראלים מאשר שמאלנים. אבל ההבדלים בחוסר הסובלנות ביחס לערבים בין ימנים עם הזדהות חזקה לבין שמאלנים עם הזדהות חזקה היו גדולים ומשמעותיים יותר, ובאו לידי ביטוי בכך שבקרב ימנים, הזדהות חזקה הייתה מתואמת עם הנטייה שלא להרשות לערבים להפגין או לדבר בטלוויזיה – בדיוק הפוך מהנטייה בקרב שמאלנים.

הניתוח השלישי מתבסס על ניסוי מוטמע-סקר שערכנו. המניפולציה הניסויית כללה הגברה של רמת האיום, כתוצאה ממתקפת טרור היפותטית או אפשרית, על מנת לבחון האם שמאלנים עם רמות נמוכות של הזדהות אידיאולוגית ידווחו על רמות נמוכות יותר של סובלנות פוליטית – באותה מידה כמו ימנים עם רמות נמוכות של הזדהות אידיאולוגית. בפרט, בניסוי "איום הטרור" הזה, המשיבים בסקר הוקצו אקראית לאחת מתוך שלוש קבוצות בה הם קראו על שלושה תרחישים שונים בהם תופעלו איום הטרור והזהות של הטרוריסטים. לאחר מכן כלל המשיבים נשאלו שתי שאלות בנוגע לסובלנות ביחס לערבים ישראלים. בפרט, הם נשאלו באיזו מידה את/ה תומך/ת או מתנגד/ת לכך שהממשלה,
כדי למנוע מתקפות טרור בעתיד, (1) תמנע מערבים ישראלים להפגין; ו-(2) תעצור ערבים ישראלים ותחזיק אותם במעצר מנהלי ללא משפט.

ממצאי הניסוי ברורים: בתנאי הבקרה, בו כלל לא הוזכרה מתקפת טרור אפשרית, חוזק הזהויות האידיאולוגיות של ימנים ושמאלנים כאחד לא השפיעה באופן מובהק על חוסר סובלנות פוליטית ביחס לערבי ישראל. עם זאת, בשני תנאי ה"טיפול" בהם הוזכרה מתקפת טרור אפשרית – בה נהרגים ונפצעים ישראלים – ישנו אפקט "קיטוב" ברור של חוסר סובלנות פוליטית: ימנים עם הזדהות חזקה יותר עם הקבוצה האידיאולוגית הציגו יותר חוסר סובלנות פוליטית ביחס לערבי ישראל, בזמן ששמאלנים עם הזדהות חזקה יותר הציגו פחות חוסר סובלנות פוליטית. באופן מעניין, התגובות של שמאלנים עם הזדהות חלשה דומות לאלו של ימנים עם הזדהות חזקה: כאשר הם נחשפו לאפשרות של מתקפת טרור, חוסר הסובלנות בקרבם גבר בצורה מובהקת ביחס לתנאי הבקרה.

לממצאים שלנו יש השלכות חשובות להבנה שלנו של החשיבות של זהויות חברתיות וחוסר סובלנות פוליטית בישראל ובמדינות אחרות. זהויות חברתיות חזקות לא מובילות באופן אוניברסלי לעוינות רבה יותר כלפי היריבים הפוליטיים במדינה; למעשה, בניגוד למקרה האמריקאי אנו מוצאים כי זהות אידיאולוגית חזקה יכולה להוות מגן על ערכים דמוקרטיים, ולהוביל קבוצות מסוימות – יהודים תומכי שמאל בישראל במקרה זה – להיות סובלניים יותר מבחינה פוליטית, גם לנוכח איומים חיצוניים משמעותיים.

מנגד, ההתנהגות של ימנים עם הזדהות אידיאולוגית חזקה הינה דומה להתנהגות של קבוצות ימין-קיצוני בדמוקרטיות אחרות בהן ישנו קיטוב פוליטי קיצוני או רמות גבוהות של איום בטחוני. ימנים יהודים בישראל נוטים לאמץ גישה אתנו-לאומית של הלאום היהודי, אשר מדגישה תפישות של איום קיומי מאויביהם בתוך המדינה. והם נוטים יותר לתמוך בנסיגה דמוקרטית המתרחשת כיום בישראל, זוהי "שחיקה של המוסדות, החוקים והנורמות אשר נובעת מפעולות של ממשלות נבחרות בצורה דמוקרטית". הממצאים שלנו גם מצביעים על כך שייתכן ששמאלנים בעלי הזדהות חלשה לקבוצה האידיאולוגית יתרחקו מהמאבק להגן על דמוקרטיה ליברלית במידה ופעולות טרור יתרחשו.

---

פרופ' מארק פפלי (Peffley) הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת קנטאקי (mpeffl@uky.edu)

ד"ר עומר יעיר הוא עמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (omer.yair@post.runi.ac.il).

פרופ' מארק האצ'יסון (Hutchison) הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת רוד איילנד (mlhutch@gmail.com)

הרשומה מבוססת על המאמר הבא:

Peffley, Mark, Omer Yair, and Marc L. Hutchison. 2023. "Left-Right Social Identity and the Polarization of Political Tolerance." Political Research Quarterly. https://doi.org/10.1177/10659129231189759