מאוימים ממהגרים? תפיסות איום ועמדות כלפי מדיניות הגירה

ד"ר קרן ל.ג. סניידר, ד"ר אמיר חפץ ופרופ' דפנה קנטי

מה הקשר בין טרור ועמדות כלפי מהגרים? האם חשיפה לטרור משפיעה על היחס למדיניות ההגירה? אם כן, האם תחושת איום מטרור משפיעה על עמדות אלו? גלי הטרור באירופה ובמדינות מערביות אחרות הפכו לאיום ממשי על אזרחים. במקביל, מדינות רבות מתמודדות בשנים האחרונות עם פליטים ומבקשי מקלט הנמלטים ממדינות המוצא שלהם ומבקשים מחסה – רק בשנה האחרונה ברחו לאירופה פליטים אוקראינים רבים כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. התגברות זרם המהגרים, כמעט בכל גל הגירה, הובילה לשינוי בתפיסות הציבור ובתגובות הפוליטיות למהגרים, שבא לידי ביטוי בסקרי דעת קהל במדינות מערביות רבות.

הקשר בין התקפות טרור לעמדות שליליות כלפי מהגרים אינו חדש. בשנים האחרונות, עולות שאלות באשר למעורבותם של הפליטים בטרור העולמי. במקביל, טענות לגבי מעורבותם של מהגרים בפיגועים עוררו דיון בנושא, הן בקרב פוליטיקאים והן בתקשורת, והביאו לתמיכה מוגברת במדיניות הגירה קשוחה. לפי ההסבר הרווח בספרות, הרי שהתקפות טרור מגבירות את התפיסה שהמדינה נמצאת תחת איום, ותפיסה זו מובילה לתמיכה במדיניות הדרה נגד חברי קבוצת החוץ. כאשר אנשים מרגישים מאוימים יותר, הם נוטים להסכים להקריב ערכי יסוד בתמורה לתחושת ביטחון. כתוצאה מכך, הם מוכנים יותר למנוע כניסת מהגרים, דוחים את האסלאם כדת ותרבות לגיטימית בקרב מיעוטים, ובאופן כללי מפתחים יותר גישות מדירות כלפי זרים. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות, לא מצאו עדות חותכת להגברת העוינות מחוץ לקבוצה כתוצאה ישירה מאירועי טרור.

מה יכול אם כן, להסביר את הממצאים הסותרים הללו? במחקר הנוכחי, שהתקבל לפרסום לאחרונה בכתב העת Terrorism and Political Violence, אנו טוענים שאזרחים במדינות מארחות, ברובן באירופה ובצפון אמריקה, מתקשים להבדיל בין שתי התופעות – התקפות טרור ומשבר הפליטים – מכיוון שפעמים רבות הטרוריסטים והמהגרים חולקים את אותה דת ואתניות. כדי להעריך את השפעות הטרור על עמדות כלפי מדיניות מהגרים, בנפרד מהשפעות הטרור, אנו מסתכלים על ישראל כמקרה בוחן. אנו בודקים כיצד איומים קיומיים הנגרמים כתוצאה מחשיפה לטרור בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, משפיעים על התמיכה הציבורית במדיניות הגירה ביחס למבקשי מקלט אפריקאים.

יחסים בין קבוצות בישראל על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני

סוגיות הנוגעות למבקשי מקלט מאפריקה בישראל אינן קשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, כאשר דנים בכל מצב של תופעה חברתית ופוליטית בישראל, חשוב לקחת בחשבון את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המשפיע על היבטים רבים במדינה. ישראל היא מדינה המעורבת בסכסוך ממושך, אלים, שאזרחיה חשופים תכופות לפיגועי טרור. גם בזמנים שלווים יחסית, הלחץ היומיומי של שמירה על ערנות מפני פיגועים גובה את מחירו מהתפקוד הנפשי, הקוגניטיבי והפיזי של אלה שחיים בצל הסכסוך הזה. מבקשי מקלט אפריקאים נכנסו למצב חברתי ופוליטי מורכב זה בתחילת המילניום החדש. בין השנים 2005 ל-2013, כ-64,000 בני אדם, רובם מסודן (שישראל רואה בה מדינת אויב) ואריתריאה, נכנסו למדינת ישראל דרך גבולה הדרומי וביקשו מקלט.

במאמר זה ערכנו שני סקרים (N=954) בישראל ב-2014 ו-2016, תוך שימוש במודל ייחודי המשלב את עוצמת החשיפה לטרור בשלוש דרכים שונות: בשתי מסגרות זמן שכללו מטחי רקטות רבים או מועטים מרצועת עזה, על פני רמות שונות של קרבה גיאוגרפית לסכסוך (גבוה/נמוך), ובחלוקה לפי רמות של דיווח עצמי של אובדן בחיי אדם ואובדן כלכלי כתוצאה מחשיפה לטרור.

מחקר 1 נערך במהלך תקופת מבצע 'צוק איתן' בשנת 2014. במהלך הלחימה שגרת היום של החברה הישראלית שובשה ללא הרף באזורים הסמוכים לעזה. מחקר זה, כלל שני מחקרי דעת קהל מקוריים שנערכו בקרב המתגוררים ברמות קרבה שונות מירי הרקטות מעזה (תרשים 1). קבוצה 1 כללה 150 סטודנטים במכללת ספיר, הממוקמת בסמוך לעיר שדרות, שנמצאת כקילומטר ממזרח לרצועת עזה ומתמודדת עם איומי רקטות מתמידים מאז 2001. קבוצה 2 כללה 158 סטודנטים מאוניברסיטת חיפה, הממוקמת כ-150 קילומטרים מרצועת עזה.

מחקר 2 נערך ביולי 2016, שנתיים לאחר מבצע 'צוק איתן', בתקופה שקטה יחסית בסכסוך הישראלי-פלסטיני. קבוצה 1 (אזור חשיפה גבוה) כללה 318 משתתפים שהתגוררו באחת משש ערים או יישובים במרחק של פחות מ-40 ק"מ מרצועת עזה. קבוצה 2 (אזור חשיפה נמוך) כללה  328 משתתפים שהתגוררו באחת משש ערים או עיירות המרוחקות יותר מ-100 ק"מ מרצועת עזה.

תרשים 1: מערך המחקר – רמות שונות של קרבה גאוגרפית בכל אחד מהמחקרים

מחקר 1	מחקר 2

משני המחקרים עולה כי התקפות טרור מגבירות תגובות שליליות כלפי חברי קבוצות חוץ הנתפסות כמאיימות על חייהם ו/או על השקפת עולמם התרבותית – אבל רק במהלך תקופת הלחימה (מחקר 1) ורק בקרב אלו שהתגוררו קרוב לרצועת עזה. בתקופה זו אלו שהתגוררו בסמיכות גיאוגרפית לרצועת עזה חשו מאוימים יותר על ידי פלסטינים אזרחי ישראל מאשר אלו שגרו במרחק רב מרצועת עזה, והדבר הגביר בתורו תמיכה במדיניות מקלט מדירה כלפי מבקשי מקלט מאפריקה (מניעת כניסת מבקשי מקלט למדינה ומתן סיוע מינימלי בזמן שהם שוהים בישראל). בנוסף, אלו שדיווחו על אובדן חברים או בני משפחה במהלך הלחימה או שהיו להם בני משפחה או חברים שנפצעו בפיגועי הטרור, נטו לתמוך במדיניות מקלט מחמירה יותר מאשר כאלו שלא חוו אובדן כזה. הסבר אפשרי אחד להבדלים במחקרים 1 ו-2 בהשפעות החשיפה לטרור הוא שרמות תפיסות האיום ירדו עקב הזמן שחלף מאז מבצע צוק איתן.

ממצאי מחקר זה מסייעים להבנת הקשר בין  חשיפה לטרור לבין תמיכה במדיניות הגירה מדירה ואת התפקיד המכריע של תפיסות איום בגיבוש עמדות אלו. במחקרנו, אנו מדגישים את החשיבות של הבנת כלל היבטי החשיפה לטרור בהתמודדות עם השפעות הטרור. לדוגמה, אנו יכולים לשקול את הגישות השונות של שכנותיה של אוקראינה בהתמודדות עם פליטים הנמלטים מאוקראינה עקב המלחמה עם רוסיה. הכנסת האורחים הנדיבה של פולין כלפי המקלטים האוקראינים עומדת בניגוד חריף לעוינות שהביעה כלפי פליטים מוסלמים מזרח תיכוניים. ההבדל עשוי להיות טמון בטענת הפוליטיקאים הימניים בפולין כי מהגר מוסלמי יאיים על הזהות והתרבות הפולנית ועל ביטחונה.

בהיעדר מקרים דומים נוספים, בהם המהגרים שונים במוצאם מטרוריסטים, נוכל ללמוד הרבה מהמקרה הישראלי. מקרה בו מודגש אפקט הזליגה של האלימות הפוליטית, שכן איומים מצד קבוצת מיעוט פנימית הקשורה לאלימות (בעיקר פלסטינים אזרחי ישראל) משפיעים על היחס לקבוצה שלישית שאינה קשורה לסכסוך, מבקשי המקלט. העמדות המדירות שנחשפו במחקר זה הן דוגמה לצורה נוספת של התמודדות עם קשיי החשיפה לטרור. זאת ועוד, התפקיד שזיהינו עבור תפיסות איום משמעותי להבנת היחסים הבין-קבוצתיים בין חברי מדינות מארחות ומבקשי מקלט. הבנת תפקיד זה חשובה במיוחד כיום כאשר זרם המהגרים מעורר חששות בציבור לגבי הקשר האפשרי בין הגירה לטרור.

תופעת ההגירה רק הולכת וגוברת ברחבי העולם ועל קובעי המדיניות להכיר בהשפעה העמוקה שיש לטרור ולאיומים הכרוכים בו גם על היחס למהגרים. במובנים רבים, רוח הרפאים של הטרור חרגה מהאיום האובייקטיבי שלו. פחד חזק ומתפשט מטרור אינו צריך להפתיע, שכן הטרור מכוון ישירות למרקם הדמוקרטי של החברה ומנצל את המתח הגלום בין הצורך הבסיסי בביטחון לבין הרצון לשמור על ערכים דמוקרטיים.

ד"ר קרן ל.ג. סניידר היא עמיתת מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, ועמיתת מחקר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

ד"ר אמיר חפץ, דטה גרף, מכון למחקר וייעוץ סטטיסטי, חולון.

פרופ' דפנה קנטי היא פרופ' למדעי המדינה ודיקן הפקולטה למדעי החברה ע"ש שמואל והרטה עמיר, באוניברסיטת חיפה.

הרשומה מתבססת על המאמר הבא:

Snider, K. L.G., Hefetz, A., and Canetti, D. (2023). Terrorized by Immigration? Threat Perceptions and Policy Preferences. Terrorism and Political Violence, 1-15.‏ DOI 10.1080/09546553.2023.2180287