הולכים לקלפי כדי לנצח, לא (רק) כדי להשפיע על מדיניות: החשיבות של הזדהות עם קבוצה אידיאולוגית בישראל

ד"ר אודליה אושרי, ד"ר עומר יעיר, ופרופ' ליאוני האדי

ישראלים רבים סבורים כי העמדות שלהם בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, בנושאי דת ומדינה או בנושאים כלכליים שלאחרונה עלו על סדר היום בישראל, כמו מחירי הדיור ויוקר המחיה, משפיעים באופן עמוק על ההצבעה שלהם ועל רמת המעורבות הפוליטית שלהם. מנגד, באחרונה נשמעים קולות רבים לפיהם בישראל, ההצבעה אינה אידיאולוגית אלא "שבטית", כזו המבוססת בעיקר על השתייכות פורמאלית לקבוצה פוליטית כזו או אחרת והזדהות עם "השבט" או הקבוצה הפוליטית וחבריה.

במחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Party Politics, אנחנו תורמים לדיון הזה ומראים שהזדהות עמוקה כימנים או כשמאלנים, ותחושת שייכות לקבוצת ה"ימנים" או ה"שמאלנים" אכן מנבאת באופן משמעותי הצבעה והשתתפות פוליטית בישראל, מעל ומעבר לעמדות בנושאי מדיניות שונים.

במאמר, בחנו לא רק האם ישראלים מזהים עצמם כימנים או שמאלנים (או תומכי מרכז), אלא עד כמה בוחרים מזדהים עם הקבוצה האידיאולוגית אליה הם משתייכים ועם חברי אותה קבוצה, ועד כמה הם מרגישים שייכים לקבוצה. מדידה זו נערכה במנותק מהעמדות האידיאולוגיות שלהם בענייני ביטחון, כלכלה וחברה, או דת ומדינה, וזאת משום שבישראל הקטגוריות "ימין" ו"שמאל" מציינות לא רק עמדות מדיניות; מדובר גם בקטגוריות חברתיות-תרבותיות מובחנות, כאשר ישנם סטריאוטיפים המבהירים אילו אנשים מרכיבים כל אחת מהקבוצות, ותהליכי חִברות מסייעים ליחידים להבין לאיזו קבוצה הם שייכים. למעשה, ישראלים רבים יודעים שהם משתייכים לקבוצת ה"ימנים" או ה"שמאלנים" עוד לפני שהם מבינים את המשמעות של העדפות מדיניות שונות, ובוודאי שלפני שהם בוחרים בהעדפות מדיניות "ימניות" או "שמאלניות". עבור ישראלים רבים הגדרה עצמית, לדוגמה, כ"ימני/ת", משמעותה גם קיטלוג כשייך לקבוצה החברתית "ימנים", לעיתים אף במנותק מאידיאולוגיה ימנית "ניצית"—או לכל הפחות ללא זיקה ברורה לאידיאולוגיה ימנית. אנו שיערנו שגם בפיקוח על עמדות בנושאים שונים, ככל שישראלית תזדהה באופן חזק יותר עם קבוצה אידיאולוגית כלשהי, כך היא תפעל באופן שיגביר את הסיכוי של הקבוצה שלה לנצח במאבק נגד הקבוצה היריבה.

כדי למדוד את אותה תחושת שייכות לקבוצה אידיאולוגית ואת החשיבות שלה, ערכנו שני סקרי דעת קהל ב-2018 ו-2019. ראשית, המשיבים בסקר ענו על שאלה עם איזה זרם פוליטי הם מזדהים (ימין/שמאל/מרכז). לאחר מכן, אלו שציינו כי הם מזדהים עם הימין או השמאל, נשאלו שמונה שאלות, ביניהן "כאשר אני מדבר על ימנים (שמאלנים) אני בדרך כלל אומר 'אנחנו' במקום 'הם'" או "כאשר אנשים מבקרים ימנים (שמאלנים) אני מרגיש כאילו זהו עלבון אישי". ומהתשובות לשאלות אלו הרכבנו מדד של עצמת תחושת השייכות לקבוצה אידיאולוגית. שאלה אחת לדוגמה, מתוך מספר שאלות שמרכיבות את המדד של זהות קבוצתית כימני או כשמאלני, מוצגת בתרשים 1.

תרשים 1. נוסח שאלה אחת מתוך שמונה שאלות שנועדו לבחון תחושת שייכות לקבוצה האידיאולוגית.

לאחר מכן, בשורה של ניתוחים סטטיסטיים אנחנו מראים כי מדד זה של תחושת שייכות לקבוצה אידיאולוגית מנבא באופן מובהק ומשמעותי כוונות הצבעה ומעורבות פוליטית. כך, אלו עם תחושת שייכות חזקה לקבוצה נוטים יותר להצביע למפלגה מהגוש הפוליטי שלהם (תרשים 2) ונוטים להיות מעורבים יותר בפוליטיקה, וזאת גם בפיקוח על עמדות בנושאים שונים ועל שורה של משתנים סוציו-דמוגרפיים שונים.

תרשים 2. הסתברות להצביע למפלגת ימין (צד ימין) ומפלגת שמאל (צד שמאל) על פני הערכים השונים על סקאלת תחושת השייכות לקבוצה האידיאולוגית

הסקרים שלנו כללו גם ניסויים שהוטמעו בסקר, כאשר בשני הניסויים הצגנו למשתתפים בסקר מידע לפיו המחנה שלהם צפוי להפסיד בבחירות הקרובות או לנצח בבחירות הקרובות. אנחנו ציפינו שהדבר יוביל, במקרה של הפסד עתידי, לתגובת רגשיות שליליות יותר בקרב הנסקרים, כמו כעס וחשש, או יוביל, במקרה של ניצחון עתידי, לתגובות רגשיות חיוביות יותר, כמו התלהבות ושביעות רצון. בדקנו את התגובות הרגשיות של המשיבים משום שתגובות רגשיות שונות, כמו כעס והתלהבות, הן זרז למעורבות פוליטית משמעותית, בדגש על מעורבות שנועדה לסייע לקבוצה לנצח במאבק הפוליטי.

ממצאי הניסוי הראו שאלו שהחזיקו בתחושת שייכות חזקה לקבוצה דווחו על הרבה יותר כעס וחשש בחשיפה למידע על הפסד צפוי של הקבוצה לעומת אלו שדיווחו על תחושת שייכות חלשה לקבוצה. ותופעה דומה נצפתה גם בחשיפה למידע על ניצחון צפוי של הקבוצה: משיבים עם תחושת שייכות חזקה לקבוצה דווחו על הרבה יותר התלהבות ושביעות רצון לעומת משיבים שדיווחו על תחושת שייכות חלשה לקבוצה (ראו גרפים בצד שמאל בתרשים 3). באופן מעניין, עוצמת (או "קיצוניות") העמדות של המשיבים ביחס למדיניות הנוגעת לסכסוך הישראלי-פלסטיני לא ניבאה תגובות רגשיות חזקות יותר בתגובה להפסד/ניצחון של הקבוצה (ראו גרפים בצד ימין בתרשים 3).

תרשים 3. השפעת חשיפה לאיום על הקבוצה האידיאולוגית לעומת אישוש לסטטוס של הקבוצה האידיאולוגית על רגשות, כפונקציה של עוצמת הזדהות עם הקבוצה וקיצוניות העמדות האידיאולוגיות

לסיכום, המחקר שלנו מראה שההצבעה וההשתתפות הפוליטית של בוחרים רבים מונעות ממאבקים קבוצתיים ושאלות של זהות—מי "אנחנו" ומי "הם". ככל שחזקה יותר תחושת השייכות לקבוצה האידיאולוגית והזיקה לחברי הקבוצה, כך גובר הסיכוי שבוחרים יפעלו לסייע למחנה הפוליטי שלהם ולהגן עליו. נבהיר כמובן שחוזק השייכות הקבוצתית איננו המשתנה היחיד החשוב; גם העדפות מדיניות ותמיכה במפלגה מסוימת מנבאות הצבעה ומעורבות פוליטית, וכך גם משתנים סוציו-דמוגרפיים שונים כגון מידת דתיות. ובכל זאת, המחקר שלנו מראה שתחושת שייכות והזדהות עם מחנה פוליטי מנבאת טוב יותר הצבעה והשתתפות פוליטית בישראל.

---

ד"ר אודליה אושרי היא חברת סגל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית.
ד"ר עומר יעיר הוא עמית מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
פרופ' ליאוני האדי (Huddy) היא פרופ' למדע המדינה וראשת המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת סטוני ברוק.

הרשומה מבוססת על המאמר:
Oshri, O., Yair, O., & Huddy, L. (2021). The importance of attachment to an ideological group in multi-party systems: Evidence from Israel. Party Politics. https://doi.org/10.1177/13540688211044475