הרב אמר, אני מצביע: השפעות מוסדות דת על בחירות בישראל

ד"ר מיכאל פרידמן

מפלגות דתיות ממשיכות לשגשג במערכות פוליטיות רבות. יחד עם זאת, החוקרים חלוקים לגבי האופן שבו מפלגות דתיות מושכות מצביעים וההשפעה שיש לטקטיקות שונות שנוקטות מפלגות דתיות על החברה בכללותה.

חוקרים נוטים לייחס את הצלחתן הפוליטית של מפלגות דתיות לשני גורמים שלובים. ראשית, יש ספרות נרחבת המצביעה על תפקידן של קצבאות רווחה בהבטחת תמיכתם של מצביעים. על-פי הרציונל הזה אנשים מצביעים למפלגות דתיות, אפילו אם הם רחוקים אידיאולוגית מהרעיונות של המפלגות הדתיות, כיוון שהם מעריכים את ההטבות החומריות שמספקים גורמים דתיים. מאידך, חוקרים אחרים מציינים שאנשים נוטים להצביע למפלגות דתיות מתוך אמונה שהמפלגות הדתיות פחות מושחתות ממקבילותיהן החילוניות.

במאמרי שהתפרסם לאחרונה בחנתי כיצד מוסדות דת מקומיים מסייעים למפלגות דתיות לזכות בהצלחה אלקטורלית. בפרט, התמקדתי בתפקיד המוסדות כמתווכים שעוזרים לחבר מצביעים מקומיים למפלגות דתיות. בישראל, המפלגות הדתיות המרכזיות (ש"ס, יהדות התורה ומפלגות הציונות הדתית) מקבלות כיום בממוצע כ-20 אחוזים מכלל קולות המצביעים בישראל. במערכת האלקטורלית הישראלית, המתנהלת על-פי עקרון הייצוג היחסי, הכוח האלקטורלי הזה מעניק לאורך השנים השפעה גדולה למפלגות הדתיות על הפוליטיקה הארצית. עם זאת, תשומת לב מחקרית מועטה הוקדשה למוסדות הדתיים, המתווכים שממלאים תפקיד מכריע ביצירת הקשר בין המפלגות הדתיות והבוחרים.

מוסדות הדת בישראל כוללים את הישיבות שעיסוקן בלימודי תורה, לצד ארגונים אמוניים יהודיים. הישיבות הן מוסדות לימוד דתיים, ובראשן עומדים מנהיגים דתיים עתירי כריזמה והשפעה. בשל ההתמקדות המובהקת שלהן בלימודי יהדות, ניתן להשוות אותן למוסדות לימוד דתיים במסורות אחרות, כגון המדרסה המוסלמית או הסמינר הדתי בנצרות. שורשיו של מודל הישיבה נעוצים אמנם בהיסטוריה הקדומה של היהדות, ובעבר הוא התקיים בעיקר בעולם החרדי האשכנזי, אך כיום זהו מוסד מרכזי גם בקרב החרדים הספרדים ובקהילות הציונות הדתית. לצד הישיבות הוקמו ברחבי המדינה ארגונים אמוניים יהודיים המספקים שירותי דת, ומטרתם לקרב את הציבור הישראלי לאמונה היהודית ולקיום מצוות.

אמנם מוסדות הדת האלה מספקים בעיקר שירותים חינוכיים ודתיים, אך אני סבור שהם ממלאים גם תפקיד חשוב בפוליטיקה הישראלית. בדומה לימין הדתי הנוצרי בארצות הברית, שכרת ברית עם המפלגה הרפובליקנית, מוסדות דת יהודיים בחרו ליצור בריתות איתנות עם המפלגות הדתיות בישראל. במסגרת ההסדר הפוליטי הזה, מנהיגי מוסדות דת חשובים מקבלים משאבים ממשלתיים ונהנים ממעמד מיוחס מאוד בתוך המפלגה. בכך שהם מתמנים למועצות הרבניות שמכתיבות את התנהלות המפלגה, הם זוכים בהשפעה רבה על הפוליטיקה הישראלית באמצעות שליטתם ברבות מההחלטות המפלגתיות.

התיאוריה שלי היא שמערכת היחסים בין המפלגות הדתיות ומוסדות הדת מזכירה קליינטליזם – קשרי חליפין של טובין ושירותים בתמורה לתמיכה פוליטית. באופן ספציפי, מפלגות דתיות מבטיחות שמוסדות דת יקבלו מימון מהמדינה. מוסדות הדת בתורם מעניקים למפלגות הללו לגיטימיות דתית ותמיכה. ברמה המקומית הם גם מעודדים תושבים להצביע למפלגות דתיות באמצעות הענקת הטבות ייחודיות המסובסדות במידה רבה במימון ציבורי.

כדי לבדוק את ההיפותזה הזאת יצרתי קישור מרחבי של כל הנתונים הזמינים בנוגע להצבעה המקומית בבחירות ארציות (שנערכו בשנים 2015-1977) עם נתונים על הקמתם של יותר מ-3,000 מוסדות דת. באמצעות מערך מחקר שעשה שימוש בתזמון כניסתם של מוסדות דת חדשים לשכונות, מצאתי שמוסדות דת מזוהים עם עלייה של 4 נקודות האחוז בשיעור ההצבעה המקומי למפלגות דתיות, והאפקט גדול יותר כאשר אלה מוסדות דת המקושרים למפלגות (ראו תרשים 1 להלן). מכך משתמע שלמוסדות דת יש השפעה חשובה על הפוליטיקה המקומית בישראל, בכך שהם דוחפים את ציבור המצביעים אל מפלגות דתיות על חשבון מפלגות מרכז.

תרשים 1. השפעת מוסדות דת על ההצבעה למפלגות שונות בבחירות הארציות בישראל, 2015-1977

כדי להבין ממה נובעות התוצאות האלה, אני מבחין בין שני ערוצים. הראשון הוא שתושבים ותיקים משנים את הצבעתם בעקבות מאמצי גיוס קולות מצד מוסדות דת, שבעטיים התושבים תומכים במפלגות דתיות בתמורה להטבות מוחשיות. השני הוא שהתוצאות נובעות מהגירה סלקטיבית, כאשר כניסת מוסדות דת לשכונות מלווה בעזיבה של תושבים שאינם דתיים ובכניסת תושבים דתיים. מצאתי תימוכין רבים יותר לערוץ הראשון, כאשר ההשפעות הפוליטיות מובהקות ביותר כשמוסדות הדת מקושרים למפלגות. כמו כן, נתוני הגירה במפקד האוכלוסין אינם מבססים קשר בין מוסדות דת לבין שינויים בהרכב אוכלוסיית השכונה בטווח הקצר.

המאמר הזה מציג שתי תרומות מרכזיות לדיון. ראשית, הוא מוסיף לספרות העוסקת בתפקיד הפוליטי של מוסדות דת. חוקרים רבים מציינים שמוסדות דת נוטים לתרום להון חברתי, לגיבוש קהילתי ולמעורבות פוליטית. לעומת זאת, מהממצאים שלי מסתמן כי בשל הזיהוי המובהק שלהם עם מפלגות מסוימות, מוסדות דת תורמים להתחזקות המקומית של מפלגות דתיות בדלניות. שנית, ממצאיי מצביעים על אפיק שמעניק למנהיגים דתיים בישראל השפעה רבה על הפוליטיקה הישראלית, וכן על עלויות ההשפעה הזאת מבחינת הפוליטיקה הישראלית, כאשר קואליציות המסתמכות על מפלגות דתיות סובלות מחוסר יציבות גובר.

---

ד"ר מיכאל פרידמן הוא מרצה בבית ספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

הרשומה מתבססת על המאמר הבא:

Freedman, Michael. 2020. "Vote with Your Rabbi: The Electoral Effects of Religious Institutions in Israel." Electoral Studies 68. DOI: 10.1016/j.electstud.2020.102241