מענקי מחקר

קיטוב רגשי ובוחרים מתונים: השלכות המציאות הפוליטית הקיצונית בישראל

מהן ההשלכות הרגשיות של המציאות הפוליטית הקיצונית בישראל על קבוצת הבוחרים המתונים? המערכת הפוליטית בישראל נתונה בתקופה טעונה ורווית מתחים באופן יוצא דופן: ריבוי מערכות הבחירות, משפט נתניהו והעיסוק הציבורי בדמותו, הרפורמה במערכת המשפט והמחאה שקמה בעקבותיה, המלחמה בעזה - כל אלו מהווים את הקונטקסט הפוליטי הטעון של ימינו. מטרת המחקר היא לשים את הדגש על קבוצת הבוחרים המתונים, שעל פי הסקרים מהווים אלקטורט משמעותי באוכלוסייה. ספציפית, המחקר בוחן באיזה אופן משפיע הקונטקסט הפוליטי על רמת הקיטוב הרגשי של הבוחרים המתונים ומציע כי אלו עלולים לפתח עוינות כלפי שני הצדדים הפוליטיים. את התופעה הזו ניתן לכנות ״שליליות כפולה", והמחקר מתעתד לבחון את היקפה והשפעותיה.

אמון הציבור בעדויות על פשעי מלחמה ואחריותיות בעידן הדיפ-פייק 

המחקר בוחן כיצד מודעות לטכנולוגיית דיפ-פייק המאפשרת ליצור זיופים דיגיטליים אמינים של תמונות, סרטונים ואודיו משפיעה על אמון הציבור בעדויות בנושאי פשעי מלחמה ובמוסדות שמספקים את אותן עדויות. עד לאחרונה, עדויות אודיו-ויזואליות נחשבו לאמינות במיוחד, אולם מודעות ליכולת המתרחבת ליצור זיופים דיגיטליים מבוססי בינה מלאכותית עלולה להוביל להטלת ספק באמינותן וביכולת של גופים לדרוש אחריותיות (accountability) משחקנים בינלאומיים על פשעים שביצעו. לחלופין, מודעות כזו עלולה לספק 'תחמושת' בידי אנשים להטיל ספק במידע שלא תואם את עמדתם הפוליטית. כדי לבחון זאת, המחקר יעשה שימוש בניסוי סקר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית ויתבסס על אירועים מהמלחמה בין ישראל לחמאס. ממצאי המחקר יתרמו להבנת ההשפעות החברתיות של טכנולוגיית דיפ-פייק בהקשר הרגיש של אמון פוליטי והאשמה בפשעי מלחמה.

השלכות המלחמה על תפיסות התפקיד, מנגנוני התמודדות והשתתפות פוליטית של חברי סגל אקדמי, כ"בירוקרטים ברמת השטח": המקרה של מלחמת "חרבות ברזל"

ספרות המנהל הציבורי רואה בחברי סגל אקדמי כ"בירוקרטים ברמת השטח" המיישמים מדיניות באמצעות היחסים היום-יומיים שהם מקיימים עם סטודנטים. מלחמת "חרבות ברזל" מציבה את אנשי הסגל האקדמי בישראל ובעולם בפני אתגרים ייחודיים, והם נדרשים לספק פתרונות מדיניות דינאמיים במציאות משתנה. אתגרים אלה מעוררים מחשבות על זהותם המקצועית ועל תפקודם בזמני קיצון אלה. מטרת מחקר זה היא לבחון כיצד חברי סגל אקדמי, כ"בירוקרטים ברמת השטח", מתמודדים עם מצב מלחמה. כיצד הם מתארים ותופסים את תפקידם המקצועי בעת זו? האם הם מאמצים דרכי התמודדות ספציפיות במציאות חדשה זו? כיצד זה מתבטא? האם בתנאים אלה הם תופסים את עצמם כנציגי הממשל בפני סטודנטים? האם הם משמיעים "קול" פוליטי בעת ייחודית זו? אם כן, כיצד זה מתבטא? האם חברי סגל בשלבי ותק ו/או בתפקידים שונים מציגים מורכבויות ודילמות שונות? במידה וכן, מהן? המחקר עתיד לספק תובנות חדשניות אודות ההשלכות של מצב מלחמה על תפיסת הזהות המקצועית של חברי סגל אקדמי בכלל ועל תפיסתם כנציגי הממשל בפרט. 

השפעת אירועי 2023-4 (המחאה כנגד ההפיכה החוקתית ומלחמת חרבות ברזל) על נכונות מועמדים להתמודד על משרות פוליטיות

אחד ממקורות החולשה של הדמוקרטיות המערביות הוא אי הצלחתן למצות את מאגר המועמדים הראויים לתפקידי מנהיגות פוליטית, ובמיוחד בקרב צעירים ונשים (Lawless, 2012). הספרות מצביעה על חסמים המפחיתים את הרצון להתמודד על תפקידים פוליטיים, אך גם כי תחושת משבר עשויה לגרום למועמד פוטנציאלי להתגבר על חסמים אלה. המחקר יבחן את השפעת אירועי 2023 ו-2024 בישראל על נכונות מועמדים.ות פוטנציאליים, שקודם לכן נמנעו מכך, להתמודד על תפקידים פוליטיים.

שינוי במגמות: השפעת הפינוי מגבול הצפון בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״ על דפוסי הצבעה

האם פינוי כפוי של תושבי הצפון בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" מגביר את התמיכה במפלגות ימין קיצוני? מחקר זה משתמש בניסוי טבעי בישראל הנוגע להחלטת הממשלה לפנות את יישובי הצפון הנמצאים במרחק של 3.5 קילומטר מהגבול עם לבנון בעקבות עימותים צבאיים עם חיזבאללה. ניסוי טבעי זה מספק הזדמנות ייחודית לבחון את ההשפעה הסיבתית של עקירה כפויה על תוצאות פוליטיות. באמצעות השוואת דפוסי הצבעה ועמדות פוליטיות של אזרחים ישראלים מאזורים שפונו עם אלו מאזורים סמוכים שלא פונו, המחקר שואף להעריך באופן כמותי כיצד תהליך הפינוי משפיע על דפוסי ההצבעה של המפונים כלפי מפלגות ימין קיצוני. הממצאים צפויים לספק תובנות קריטיות לדינמיקות הפוליטיות המעוצבות על ידי איומים ביטחוניים וחוסר יציבות סוציו-פוליטית, ולהנחות אסטרטגיות להתמודדות עם הגורמים המביאים לתמיכה בתנועות פופוליסטיות.

יש לנו רק מדינה אחת: קואליציות רב-אתניות והתנגדות לדעיכה דמוקרטית

בשנים האחרונות אנו עדים למספר הולך וגובר של משטרים דמוקרטיים בנסיגה, כולל את ישראל. על אף התעניינות מחקרית וציבורית נרחבת בנושא, יש מעט מאוד עדויות לאופן שבו קבוצות אופוזיציה המתנגדות לפגיעה בדמוקרטיה נתפסות על ידי הציבור. על מנת לבחון זאת לעומק, המחקר הנוכחי של בן מתמקד בהרכבן של תנועות אופוזיציה הפועלות כנגד ערעור הדמוקרטיה, תוך התמקדות בהתגייסות המונית. ספציפית, המחקר מנסה לענות על השאלה כיצד הרכב רב-אתני של תנועת האופוזיציה משפיע על מידת הלגיטימיות של תנועת האופוזיציה הפועלת במדינה כנגד ערעור הדמוקרטיה. על מנת לענות על שאלה זו, המחקר יתבסס על מערך ניסוי סקר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית ובו הנבדקים יביעו את מידת תמיכתם בתנועות מחאה כנגד נסיגה דמוקרטית אשר נבדלות בהרכבן האתני.

השתתפות פוליטית ודמוקרטיה: מחאות בעד ונגד הרפורמה המשפטית והקשר לרעיונות דמוקרטיים

מחקר הדוקטורט של אביטל עוסק בתהליך הדה-לגיטימציה של בית המשפט העליון בישראל. כחלק מכך, המחקר הנוכחי שאותו היא עורכת עוסק בהפגנות בעד ונגד מקבץ החוקים המכונה "הרפורמה המשפטית". המחקר בוחן את התפיסות השונות של המושג "דמוקרטיה" שעולות בקרב מפגינים משני צדי המתרס, ואת הקשר בין תפיסות אלה לבין השתתפות פוליטית. בהנחיית אווה אילוז.

לסקירה המלאה לחץ כאן>>

השפעתם של זעזועים חיצוניים על קיטוב רגשי: מקרה הבוחן הישראלי לאור אירועי השבעה באוקטובר

כיצד משפיעים זעזועים חיצוניים על רמת הקיטוב הרגשי בחברה בזמן אמת? אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה המתמשכת בעזה שפרצה בעקבותיהם, מציעים הזדמנות ייחודית להשיב על שאלה זו. מחד, התמודדות לאומית עם איום חיצוני משותף טומנת בחובה פוטנציאל לקידום לכידות חברתית, אשר יש בכוחה לצמצם פערים קיימים ולהפחית את רמת הקיטוב הרגשי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. מאידך, היות וזעזוע חיצוני זה נוגע במישרין לציר המרכזי של הפוליטיקה הישראלית, אפשרי והוא דווקא יעמיק את רמת הקיטוב הרגשי. הבנה מעמיקה של ההשפעה של אירועים מסוג זה על הקיטוב הרגשי היא קריטית הן למחקר האקדמי והן לעיצוב דעת הקהל והשיח הציבורי בישראל, ויש בכוחה כדי לתרום לראייה מורכבת יותר של הדינמיקות הפוליטיות והחברתיות.

השתתפות פוליטית במחאת הגז בישראל

המחקר של יניב בוחן את תנועת המחאה שהתעוררה בישראל בשנים 2010-2015 בנושא הפקת גז טבעי, וששיאה בהפגנות המוניות בעקבות התוכנית הממשלתית מתווה הגז בקיץ-סתיו 2015. המחקר עוסק ב"מחאת הגז" מזווית של תנועות חברתיות ושל השתתפות פוליטית חוץ-מוסדית, ובפרט השתתפות פוליטית במחאה. מחאת הגז היא מקרה מעניין במיוחד של השתתפות פוליטית מחאתית מכיוון שהיא הצליחה להניע המונים להשתתף במחאה דווקא בנושא כלכלי טכני יחסית, שלרוב מושאר לשיח מומחים. בהסתמך על ראיונות ושיטות מחקר איכותיות, המחקר בודק את המוטיבציות של הפעילים המובילים והמשתתפים הרגילים במחאה ואת הגורמים להצלחתה של המחאה למשוך תשומת לב ציבורית.

כיצד קיטוב פוליטי משפיע על תפיסות הציבור הישראלי לגבי נתמכי רווחה?

מטרת המחקר של גל וקלרטה הוא לבחון האם וכיצד עלייה בקיטוב הפוליטי בישראל משפיעה על עמדות הציבור כלפי מדיניות רווחה. ספציפית, בעזרת ניסוי סקר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, המחקר בוחן האם תחת תנאים של קיטוב פוליטי גבוה, כמו אלו השוררים בישראל בשנים האחרונות וביתר שאת מאז הקמת הממשלה ה-37 (דצמבר 2022), ישראלים נכונים לשלול זכויות חברתיות, כגון זכאות לדמי אבטלה, מיריביהם הפוליטיים. המחקר יסייע לאמוד את חומרת הקיטוב הפוליטי, אשר העמיק על רקע ניסיונות הממשלה להנהיג שינויים משטריים במדינה, ולבחון האם השלכותיו "גולשות"  מעבר לנושאים שנמצאים בליבת המחלוקת אל נושאי מדיניות לגביהם היתה קיימת עד לאחרונה הסכמה נרחבת בציבור הישראלי. התוצאות יסייעו בבניית תמונה מלאה יותר בדבר השפעות מהלכי הממשלה והקיטוב הפוליטי על הציבור הישראלי.

לסקירה המלאה לחץ כאן>>

אמון הציבור ומחוברות אזרחית בקרב אזרחי ישראל בעת חירום

מחוברות אזרחית מוגדרת כחיבור של אזרחים לקהילה שלהם ואפשר להתייחס אליה גם כפעולות ועמדות קולקטיביות או אינדיבידואליות הנובעות מתוך הרצון לשיפור רווחתה של הקהילה. פלטפורמות מקוונות שונות מאפשרות לאזרחים להיות מחוברים בדרכים שונות מבעבר. מחקרה של אפרת עוסק במחוברות אזרחית מוכוונת חירום ומדגיש את חשיבותה של מחוברות אזרחית מקוונת בהשוואה לזו המסורתית. משתני המחקר המרכזיים במחקר המוצע הם אמון הציבור בממשל, אשר מוצע כמשתנה בלתי תלוי, הכרה בסיכון, אי ודאות ותפיסה חיובית לגבי השתתפות בקבלת החלטות מוצעים כמשתנים מתווכים וממתנים עיקריים במודל. התוצאות מצביעות על כך שקיימים הבדלים ויכולת ניבוי שונה בין מחוברות אזרחית מכוונת חירום מקוונת ולא מקוונת. אמון בממשל משפיע רק במידה צנועה על מחוברות אזרחית מכוונת חירום מקוונת, בעוד שתפיסת האזרחים לגבי השתתפות בקבלת החלטות, חוסר ודאות והכרת סיכונים מוסיפים כוח הסבר באמצעות תיווך ומיתון.

לסקירה המלאה לחץ כאן>>

ביטחוניזציה של סחר בישראל

מחקר הדוקטורט של בר עוסק בסחר בינ"ל, ובפרט, בשאלה כיצד מידע אודות ההשלכות השונות של סחר משפיע על העדפות הסחר של הציבור. בעזרת המכון לחירות ואחריות, המחקר של בר בוחן האם מסגור ביטחוני ("ביטחוניזציה") של סחר משפיע על העדפות הסחר בקרב הציבור בישראל. בעזרת ניסוי בתוך סקר, הממצאים מצביעים על כך שמסגור ביטחוני מגדיל את התמיכה בהסכם סחר אפשרי עם מרוקו. קבוצת "הטיפול", לה נאמר כי הסכם פוטנציאלי כזה צפוי לחזק את האסטרטגיה הביטחונית של ישראל במזרח התיכון, וכן להדק את קואליציית המדינות שיתנגדו לאיראן וסוריה, תמכה בהסכם זה בכ-10 נקודות אחוז יותר מקבוצת הביקורת, שלא קיבלה כל מידע אודות ההשלכות הצפויות של ההסכם. ממצאים אלה ממחישים כיצד סוגיות כלכלה וביטחון שלובות זו בזו, ובאופן כללי יותר, את החשיבות שמשווה דעת הקהל בישראל לשיקולים ביטחוניים.

לסקירה המלאה לחץ כאן>>